במפרץ הערבי קיימת כבר שנים רבות יריבות משמעותית בין שלוש חברות תעופה: אמירטס, קטאר איירוויס ואיתיחאד. שלושתן מקבלות ציונים גבוהים בכל מדד, שלושתן נהנות משדה בית מתקדם שנמצא לחלוטין בשליטתן, שלושתן מציעות מוצרים נוצצים לנוסעי מחלקות הפרימיום וגם מוצרים מעל הסטנדרט הבינ״ל לנוסעי מחלקת התיירים ולשלושתן יש כיסים עמוקים כך שהן יכולות להרשות לעצמן כמעט כל דבר גם כשהוא חסר הגיון כלכלי.
אמירטס היא הגדולה משלושתן. כמעט עשרים שנה שמנהל אותה טים קלארק, פנסיונר בריטי עם קריירה ארוכה בתחום התעופה, ועל אף שהחברה מפעילה צי ענק של מטוסי A380 ועל אף שהחברה מציעה מוצרים די יוקרתיים שעולים המון כסף – היא מתנהלת סה״כ בצורה מאופקת, בלי בזבזנות נוראית, ובהתאם מצליחה להציג רווחים כמעט כל שנה. גם קטאר אירוויס היא חברת תעופה גדולה אך בניגוד לאמירטס היא מנוהלת ע״י אדם פחות שפוי (אם להחמיא לו…) והיא בזבזנית להפליא עם השקעות בשדות תעופה, חברות תעופה אחרות, מלונות ועוד.
איתיחאד היא האחות הקטנה. יש לה בערך שליש מהמטוסים שיש לאמירטס, יש לה גם בערך שליש מהעובדים שיש לאמירטס אבל לצערה יש לה רק בערך רבע מההכנסות שיש לאמירטס. אם כי עושה רושם שאף אחד לא מסתכל על שורת הרווח בחלק הזה של העולם. לאיתיחאד יש היסטוריה של השקעות בחברות תעופה כושלות (אליטליה, אייר סרביה, אייר סיישל…), במטרה לייצר סוג-של ברית תעופה קטנה ופרטית, ובמקביל יש לה היסטוריה של השקעה מוגזמת למדי במוצרים יוקרתיים לנוסעי מחלקות הפרימיום. כך, לדוגמה, איתיחאד הייתה הראשונה בעולם להציע מחלקה ראשונה עם מעבר יחיד במטוס רחב-גוף ובמחלקה הזאת הותקן המוצר הטוב ביותר שהותקן אי פעם במטוס נוסעים (The Residence). כלומר, אפשר לומר הרבה דברים על איתיחאד אבל אי אפשר לומר שהיא לא חברת תעופה יצירתית וחדשנית שמנסה לדחוף את עצמה לקדמת הבמה בכל הזדמנות. היא משלמת על זה הון עתק, אבל בכל זאת.
עדכון לגבי צי המטוסים
לפני הקורונה הפעילה איתיחאד צי של 96 מטוסי נוסעים. רובם מטוסים רחבי-גוף שפעלו בקוים בינוניים וארוכים לרבות 10 מטוסי איירבוס A380. החברה עדיין מחזיקה ב-19 מטוסי בואינג 777 ולפני הקורונה הוציאה מהצי שלה 11 מטוסים מסדרה זו.
מוקדם יותר השנה אמר מנכ״ל החברה, טוני דאגלס, שכנראה לא נראה את מטוסי ה-A380 של איתיחאד טסים שוב. זו כמובן בשורה עצובה מאוד לרבים שרצו לנסות את המחלקה הראשונה במטוסים האלו שנחשבת לטובה בעולם או לפחות אחת מהטובות בעולם (המתחרות היחידות שלה הן המחלקה הראשונה החדשה של סינגפור איירליינס והמחלקה הראשונה החדשה של אמירטס). זה גם סימן נוסף לסופו המתקרב של דגם הענק של איירבוס.
לאחרונה אמר מנכ״ל החברה כי גם מטוסי ה-777 יצאו מהצי עוד השנה. זו דווקא בשורה לא רעה לנוסעים כי במטוסי ה-777 הייתה מחלקת העסקים הישנה וברובם לא הייתה מחלקה ראשונה. המהלך גם יצעיר את הגיל הממוצע בגיל כולו כי מטוסי ה-777 מבוגרים יותר מהגיל הממוצע הכללי בצי (המבוגר מביניהם בן 15.5).
כלומר, איתיחאד תשאר בקרוב עם צי מטוסים רחבי-גוף שמורכב כולו ממטוסי בואינג 787. רובם 787-9, שבחלקם מותקנת גם מחלקה ראשונה, וחלקם 787-10 ללא מחלקה ראשונה. לחברה יש צבר הזמנות משמעותי הכולל כ-20 מטוסי איירבוס A350-1000 וכ-30 מטוסי בואינג 787 משני הדגמים לעיל. החברה גם אמורה לקבל מספר מטוסי בואינג 777-9 בהמשך הדרך, אם כי הסדרה הזאת מתעכבת מאוד ולא ברור מה יעלה בגורל ההזמנות הקיימות.
מחלקות הפרימיום
איתיחאד מציעה מחלקת עסקים מצוינת בכל מטוסי ה-787 שלה. המטוסים האלו משרתים גם בקו החדש לת״א וזה יתרון גדול לקהל הישראלי. המוצר נקרא ״Business Studio״ והוא מציע לנוסעים פרטיות גבוהה, שטח אחסון רב, מושב רחב ונוח במצב מיטה ובעיניי גם העיצוב מצוין.
בחלק ממטוסי ה-789 יש גם מחלקה ראשונה עם שמונה מושבים. המטוסים האלו לא צפויים לשרת בקו לת״א, לפחות בינתיים. כמובן שהנוסעים במחלקה הראשונה נהנים משירות ברמה הגבוהה ביותר ותפריט אוכל ואלכוהול משודרג. גם המושב מרווח יותר, ויש לו דלת שמשפרת דרמטית את רמת הפרטיות, אבל סה״כ בעיניי המוצר של איתיחאד במחלקת העסקים כ״כ טוב שקצת קשה להצדיק את השדרוג למחלקה הראשונה כשהדבר עולה כסף. אתם מוזמנים לקרוא את הביקורת שלי מ-2016 על טיסה בשתי המחלקות האלו וההשוואה ביניהן.
כרטיסי בונוס
רוצים לטוס במחלקת של איתיחאד לאבו-דאבי או לאחד ליעדי ההמשך של החברה? הנה שתי אפשרויות מובילות:
אם היעד שלכם הוא אבו-דאבי אז תרצו להשתמש במיילים של מועדון Aeroplan (אייר-קנדה). זה לא מועדון פופולרי מדי בקרב נוסעים ישראלים, וסביר להניח שלרובכם אין חשבון בו, אבל כמובן שפתיחת חשבון היא חינמית ומדי פעם המועדון מוכר מיילים במחיר הוגן. שווה לעקוב, ואני כמובן מעדכן בפוסט השבועי על כל מבצע אטרקטיבי. כרטיס בונוס במחלקת העסקים עולה 25,000 מיילים לכל כיוון וכמה עשרות דולרים במסים. סה״כ יש זמינות בריאה.
אם היעד שלהם הוא באסיה, מעבר למזרח התיכון, אז תרצו להשתמש במיילים של מועדון AAdvantage (אמריקן). גם הוא מוכר מיילים מדי פעם במחירים הוגנים אבל צפו לשלם קרוב ל-2 סנט/מייל. כרטיס בונוס לכל יעד באסיה עולה 40,000 מיילים לכל כיוון וכמה עשרות דולרים במסים. אם טיסת ההמשך מ/אל אבו-דאבי היא במחלקה הראשונה אז הכרטיס עולה 50,000 מיילים לכל כיוון.
עם מיילים של אמריקן ניתן לרכוש גם כרטיסי בונוס מישראל לארה״ב אבל המחיר פחות אטרקטיבי בעיניי ומשתלם יותר להעדיף מועדוני תעופה אחרים וחברות תעופה אחרות לטוס איתן.
לסיכום
איתיחאד הופכת בזבזנית פחות ומאופקת יותר. היא מקטינה זמנית את הצי שלה אבל מתכננת להגדיל אותו מחדש בעתיד הנראה לעין. האחידות שנוצרת במוצרי החברה היא יתרון אמיתי לנוסעים תכופים, אבל ההיעלמות של המחלקה הראשונה היא סיפור מאכזב (שעוד לא נגמר, אומנם…). אני סקרן לראות איך איתיחאד תצא ממשבר הקורונה ואיך תראה החברה עוד עשור מהיום.
טסתם בעבר עם איתיחאד?
מה דעתכם על החברה ועל מחלקת העסקים שלה?
מימוש מעולה לאסיה, אבל גם שנה קדימה אני לא רואה מקומות פנויים כאלו באמריקן. מפספס משהו?
חפש זמינות באתר של איתיחאד. את ההזמנה צריך ממילא לעשות בטלפון מול אמריקן. פרטים בפוסט הזה –
https://flying-out.com/2016/07/11/how-to-book-etihad-award-tickets/
תודה רבה ליאור.
אם משלמים על הכרטיס במיילים, ולא בכסף, התוספת לטיסה במחלקה ראשונה (לעומת עסקים) מוצדקת לדעתך?
גבולי. בכל זאת עוד 10,000 מיילים לכיוון. אם יש לך עודף מיילים בחשבון – בטח, למה לא, בטח בהמראה מאבו-דאבי (לעומת טיסה לאבו-דאבי). אבל אם אתה צריך לקנות את המיילים, ו-10,000 מיילים יעלו לך כ-200$, אז זו התלבטות רצינית.
טסתי איתם טרום קורונה. בהחלט רמה אחרת. לאונגים מטורפים הכוללים מסג וטיפולי ספא בחינם, טרמינל עסקים יעיל יוקרתי הכולל הסעה של שופר ונהג מכל מקום כמעט לשדה ושירות אויר מדהים. מטוסים מבריקים ומתוחזקים כמו חדשים- מחבב אותם מאוד