להזמין טיסת אלעל – ולטוס עם חברה אחרת

הכתבה באתר דה-מארקר מתארת היטב את מצב הדברים ומביאה כמובן סיפור עצוב של עוד נוסע מאוכזב אבל לא טורחת בשאלות נוספות. הנה שתי הפסקאות הראשונות מהכתבה:

על ׳חכירה יבשה׳ ו׳חכירה רטובה׳

חברות תעופה חוכרות מטוסים באופן שכיח מאוד – לפעמים לטיסות בודדות לפי צורך מקרי ולפעמים לעונות שלמות כדי להרחיב את הצי שלהן בהתאם לביקוש. זה דבר מקובל.

חכירה יבשה היא חכירה של מטוס בלבד. לרוב חברות התעופה אין מחסור בצוותי אוויר ובשיא העונה הן פשוט מעסיקות את הצוותים שלהן בקיבולת מירבית ומשלמות קצת יותר עבור שעות נוספות, זה הכל – אבל הן צריכות עוד מטוסים.

לחילופין, ישנן חברות שנוהגות למקסם את השימוש במטוסים שלהן (המונח המקצועי הוא ״Aircraft Utilization״) וכשאחד המטוסים מושבת כתוצאה מתקלה טכנית הן נדרשות לחכור מטוס חלופי שיוכל להתמודד עם נפח הפעילות של המטוס התקול. התרחיש הזה שכיח יותר אצל חברות קטנות ובינוניות כי לחברות ענק בדר״כ יש מספיק מטוסים בצי כדי לגשר על הפער.

חכירה רטובה, לעומת זאת, היא חכירה שמאפשרת הפעלה מלאה של הטיסה ע״י חברה אחרת. כלומר, חכירה של המטוס, צוות הדיילים והטייסים, הביטוח וכיוצ״ב. נהוג שהחברה החוכרת עדיין מספקת את צוותי הקרקע: דלפקי הצ׳ק-אין, שער הטיסה, הטיפולים הטכניים בשדה הבית וכיוצ״ב. במקרים מיוחדים – כמו זה של אלעל – החברה החוכרת גם דואגת לסידורי האבטחה ומעלה למטוס לפחות איש צוות אחד שעיקר תפקידו לתקשר עם הנוסעים (שרבים מהם, אולי, רכשו את הכרטיס מתוך ידיעה שאנשי הצוות יהיו דוברי שפתם).

חכירה רטובה היא בדר״כ תוצאה של מחסור במטוסים לצד מחסור בצוותי אוויר. או, במילים אחרות: כשחברת תעופה מעוניינת להפעיל לו״ז טיסות שמצריך הרבה יותר משאבים מאלו שהיא מסוגלת לספק.

למה אלעל מבצעת חכירות רטובות?

באופן מפתיע לאלעל אין מחסור קריטי במטוסים על אף שהצי קטן והוא בהחלט לא מנוצל בצורה מיטבית (חלק מהבעיה היא השבתת כמעט כל מטוסי החברה בשבתות). טיסות אלעל גם סובלות מאיחורים רבים (מקום 42 ברשימה של 42 חברות בחודש אפריל 2016) והמטוסים הישנים בצי של החברה סובלים מתקלות חוזרות ונשנות (אם כי מתקני התחזוקה של אלעל נחשבים למתקדמים).

הבעיה האמיתית של אלעל היא מחסור בטייסים.

ולא שבאמת חסרים טייסים אלא שהטייסים של אלעל מאוגדים בוועד שמרגיש שהוא בעל הבית האמיתי של החברה. הוועד הזה נלחם בנהלת החברה באופן חסר תקדים והמלחמה הזאת פוגעת קשות בנוסעי החברה, במוניטין שלה, בביטחון הטיסות ובהכנסות החברה (ובעקיפין, אם כן, גם במחירי הכרטיסים).

טייסי אלעל, אל תטעו, מקבלים תנאים שאין להם אח ורע בין חברות התעופה הגדולות בעולם. הם מורשים לעבוד שעות עבודה רבות יותר בחודש (ולקבל שכר מוגדל כשעות נוספות), הם נהנים ממנוחה ארוכה במיוחד ביעדי צפון-אמריקה (עד 72 שעות מנוחה בסופ״ש כשבתעשייה מקובלת מנוחה של 24 שעות בלבד), מקבלים שכר ואש״ל מלא בטיסות לא מבצעיות שאותן הם מבלים במושבים של מחלקות הפרימיום (ומונעים מהחברה למכור את המושבים האלו למעשה), מנצלים בצורה שיטתית את זכותם להצהיר על מחלה (ויש שטוענים שקיימת תוכנה לטובת העניין), דורשים מלונות יוקרה שנמצאים במרכזי הערים במקום מלונות ליד שדות התעופה (נדמה לי שבניו-יורק הטייסים מתארחים במלון הילטון מיליום במנהטן) ועוד כהנה וכהנה דוגמאות טובות.

לפי הערכות שכרם של הטיסיים הבכירים באלעל נע בין 70,000 ש״ח ל-150,000 ש״ח לחודשכתלות בעונה ומסתכם בקרוב למליון ש״ח לשנה. לצורך השוואה ישנה הערכה לפיה טייסים עם וותק של עשר שנים בחברת אמריקן איירליינס – חברת התעופה הגדולה בעולם – זוכים למשכורת ממוצעת שנעה בין 120,000$ ל-180,000$ לשנה. כלומר, טייסי אלעל משתכרים פחות או יותר פי שניים מטייסי חברת התעופה הגדולה בעולם וזוכים לתנאים עדיפים מהם בצורה בולטת.

בשנת 2013 שקלה קרן פימי לרכוש את אלעל. בין השאר הזמינה הקרן את חברת הייעוץ שלדור כדי שתבנה עבורה דו״ח מפורט על החברה. שלדור העריכה שטייסי אלעל עולים לחברה בין 30 ל-40 מליון דולר בשנה יותר לעומת טייסים של חברות זרות או חברות לואוקוסט. העסקה הזאת לא יצאה אל הפועל. ניחשתם נכון, בגלל וועד הטייסים.

האם מותרת חכירה רטובה בהיקף גדול?

בליבה של כל חברת תעופה נמצא חוזה שנקרא ״Contract of Carriage״ וקובע מהם תנאי התובלה החלים על החברה ועל הנוסעים. חוזה התובלה של אלעל חל גם על טיסות אלעל וגם על טיסות אפ – והרי אפ הוא סה״כ מותג שיווקי של אלעל ולא חברת תעופה נפרדת.

בסעיף 2.3 לאותו חוזה מופיע בטקסט הבא:

״לעתים, בשל ביקוש גבוה או בשל אי-זמינות בלתי צפויה של מטוס משלנו, אנו עשויים להשתמש בשירותים של מוביל אחר על פי  הסדר המכונה "חכירה רטובה" ("wet lease"). המשמעות היא שגם אם יש לך הזמנה אצלנו וגם אם אתה מחזיק בכרטיס שבו השם שלנו או הקוד המזהה שלנו מופיע בתור המוביל, מוביל אחר עשוי לתפעל את המטוס. אם חלים הסדרים כאלה, נודיע לך על המוביל המפעיל את המטוס בעת ביצוע ההזמנה, אך אם מדובר בשינוי של הרגע האחרון, במועד העלייה למטוס״.

מהסעיף הזה אפשר וצריך להבין את הדברים הבאים:

• מותר לאלעל לבצע חכירה רטובה ע״פ שיקול דעתה. מכיוון שזה כתוב שחור על גבי לבן אין לנוסעים עילה לתלונה כנגד החברה במקרים כאלו.
• אין מכסה פורמלית לכמות הטיסות שיבוצעו באמצעות חכירה רטובה, או יחס מכלל טיסות אלעל, אבל מנוסח הסעיף מתקבל הרושם שהכלי הזה נועד לשרת את אלעל רק במקרים חריגים ובלתי צפויים.
• משהוחלט על חכירה רטובה לטובת טיסה מסוימת או כלל הטיסות בקו מסוים הרי שהחברה אמורה להודיע לנוסעים שרכשו כרטיסים לטיסה או טיסות אלו. התנאים לא קובעים מפורש תוך כמה זמן מרגע ההחלטה על חכירה רטובה יש ליידע את הנוסעים ובעצם אלעל רשאית לעשות זאת בכל שלב עד העלייה למטוס.

הסעיף הזה בעייתי מאוד – קל וחומר לאור העובדה שאלעל משתמשת בחכירה רטובה כדי להפעיל קוים שלמים, עשרות טיסות בעונה, ומחליטה על כך חודשים ארוכים מראש. מותר לה – ״בשל ביקוש גבוה״ – אבל אני לא חושב שזו הייתה כוונת המשורר. ואם החברה יודעת חודשים מראש שאותן טיסות יבוצעו ע״י חברה זרה – למה אין עליה חובה לעדכן את רוכשי הכרטיסים באופן מיידי? למה לחכות עד שיגיעו לשדה התעופה?

האם יש מה לעשות?

השורה התחתונה: לאלעל מותר להשתמש בחכירה רטובה, אפילו בהיקף רחב, מבלי להעמיד זכויות מיוחדות לרוכשי הכרטיסים. טיסה עם חברה זרה אינה נחשבת ע״פ תנאי התובלה לפגישה בתנאי הכרטיס ו/או שנמוך מחלקת השירות.

אבל, אם רכשתם כרטיס לטיסות אלעל או אפ וגיליתם מאוחר יותר כי הטיסות יופעלו ע״י חברה ולכן אתם מעוניינים לבטל את הכרטיס – כדאי לפנות בבקשה לשירות הלקוחות של אלעל ואפילו לאיים בתביעה. לא שיש סיכוי גדול לתביעה כזאת, כאמור לעיל, אבל בדר״כ איום בתביעה משפטית מספיק כדי לגרום לחברת תעופה לוותר על עמלות הביטול כשברור שיש סיבה טובה לתלונה של הלקוח.

כדאי גם לדעת שאלעל מוכרת מושבים מועדפים בטיסותיה ובטיסות אפ – אך במטוסים של החברות הזרות המושבים האלו לא קיימים או לפחות לא זהים לאלו שבמטוסי אלעל. אם רכשתם מושב מועדף ולא קיבלתם כזה בפועל הרי שכדאי לכם לבקש את כספכם חזרה. אם הזמנתם מושב מועדף בחינם בזכות סטטוס גבוה במועדון הנוסע המתמיד – אני בספק שתוכלו לקבל פיצוי על העדר ההטבה הזו.

לסיכום

אלעל, בעל כורחה אפשר לומר, משתמשת באופן שיטתי בכלי שנועד לשרת אותה רק במקרים מיוחדים. זה, בעיניי, לא תקין בעליל – אבל חוקי. יחד עם זאת ראוי שאלעל תתקן את תנאי התובלה שלה כדי להבטיח לנוסעיה שהם לפחות יקבלו עדכון על שינוי מפעיל הטיסה ברגע ששינוי כזה יעודכן בלו״ז הטיסות של החברה.

באופן אישי אני מחכה לתביעה ייצוגית שתקום נגד החברה בעניין החכירה הרטובה השיגרתית שהיא מבצעת בקוים מסוימים ובעונות מסוימות. בתוך המחיר של כרטיסי אלעל מגולמת פרמיה שנשענת על מוניטין של ביטחון, בטיחות, שירות ע״י צוות אוויר דובר עברית, טייסים מנוסים ומקצועיים שרובם בוגרי חיל האוויר הישראלי וכיוצ״ב באלו יתרונות גדולים – אך מרשה לעצמה לספק בפועל מוצר שנראה כמוצר סוג ב׳ בעיניי אותם לקוחות שהיו מוכנים לשלם את הפרמיה.