סופ״ש של שווקי חג-המולד באירופה: פרק א׳

אני משתדל לבקר באירופה לפחות פעם בסוף כל שנה כדי להנות משווקי חג–המולד. לראות את רחובות הערים עמוסי אורות, להנות מאווירת חג ולאכול מאכלים שלא מזדמן לי לאכול בזמנים אחרים (אם כי זו הסיבה הפחותה בחשיבותה מבחינתי).

ב-2016 ביקרתי בברלין קצת לפני הפיגוע שהיה שם וב-2015 ביקרתי בפריס קצת אחרי סדרת הפיגועים שהיו שם. וכן, אני מזהה דפוס – אז בואו נקווה שלא יקרה משהו נוראי בלונדון או בוינה בעתיד הקרוב.

השנה החלטתי לטוס לבקר בשתי ערים – לונדון ווינה – אבל לביקור קצרצר בכל אחת מהן. סופ״שׁ ארוך של טיסות ישירות, מלונות טובים ואפס מעלות.

הטיסות

באופן מעניין הטיול הזה נבנה על בסיס ׳שאריות׳ של נסיעות קודמות. אני אסביר.

כשנסעתי עם נטע לטיול שלנו באסיה הכרטיס שרכשנו, מאירופה לאסיה וחזרה, הסתיים בלונדון. לא ביקרנו אז בלונדון אלא רק בילינו לילה אחד ליד שדה התעופה הית׳רו. כדי לחזור לארץ יכלתי לרכוש כרטיס בכיוון–אחד בכסף או בנקודות, שהיה עולה לי כמה מאות דולרים כנראה (בשקלול ערך הנקודות, כמובן), אבל אז גיליתי שבריטיש מציעה כרטיסי הלוך/חזור מלונדון לת״א במחירים אטרקטיביים, גם במחלקת התיירים וגם במחלקת תיירים–פרימיום, והבנתי שהוספת טיסת חזור מת״א ללונדון תייקר את הכרטיס בסכום נמוך יחסית. באופן גס בחרתי לשלם בערך 400 פאונד על כרטיס הלוך/חזור (כשטיסת החזור היא במחלקת פרימיום–אקונומי) במקום לשלם בערך 250 פאונד על טיסה בכיוון–אחד.

מוקדם יותר השנה אלעל הכניסה ללו״ז הטיסות את מטוס הדרימליינר הראשון שלה. טיסת הבכורה נקבעה ל-12 לספטמבר בקו ללונדון הית׳רו. רציתי כמובן להיות על הטיסה הזאת ומכאן שהייתי צריך לבחור בין כרטיס בכיוון–אחד ללונדון לבין כרטיס הלוך/חזור (או כרטיס Open-Jaw אבל בטיסות אלעל). כך יצא שרכשתי כרטיס שכלל טיסת הלוך ללונדון – בטיסת הבכורה של הדרימליינר – וטיסת חזור מוינה לסיום הטיול המתוכנן. בחרתי לחזור מוינה גם משיקולי מחיר הכרטיס וגם משום שוינה היא אחת הערים היפות באירופה ומציעה שווקי חד–המולד נהדרים.

השלד של הטיול, אם כן, כלל טיסה של בריטיש מת״א ללונדון (טיסת החזור של הכרטיס הראשון) וטיסה של אלעל מוינה לת״א (טיסת החזור של הכרטיס השני). כדי לעבור מלונדון לוינה רכשתי כרטיס בונוס של בריטיש.

המלונות

את טיסת החזור בכרטיס של בריטיש בחרתי לטוס בבוקר יום שישי (ה-1 לדצמבר). רציתי להגיע ללונדון בצהריי יום שישי כדי לנצל שובר ללילה–חינם (בימי שישי בלבד) שצברתי במסגרת מבצע אטרקטיבי של מועדון קלאב קרלסון. או, אם לדייק: רציתי לחזור לביקור נוסף במלון מייפייר האגדי (Mayfair Hotel) שהוא חלק מפורטפוליו המלונות של קבוצת קרלסון–רזידור.

אני רוצה להבהיר שעל מנת לקבל את אותו שובר נדרשתי לרשום שהייה ׳כפויה׳ במלון של הקבוצה כך שלמעשה לשובר הזה הייתה עלות אמיתית בכסף והלילה בלונדון לא היה חינמי לחלוטין. הלילה בלונדון, נכון יותר לומר, עלה לי 53 פאונד בלבד.

את הלילה השני, מתוך ארבעה סה״כ, ביליתי במלון ליד שדה התעופה הית׳רו. היו לכך שתי סיבות: (1) כדי לחסוך בעלות של לילה במרכז לונדון. (2) כי הייתה לי טיסת בוקר מוקדמת לוינה ובמקרים כמו זה אני תמיד מעדיף לישון בסמוך לשדה.

את שני הלילות האחרונים ביליתי בשני מלונות שונים במרכז וינה. יכלתי כמובן לבלות את שני הלילות האלו במלון אחד – וזאת הייתה התוכנית המקורית – אבל בסוף היו שתי הצעות אטרקטיביות מאוד שהתקשתי לבחור ביניהן והגעתי למסקנה שיהיה נחמד דווקא לנסות שני מלונות שונים. לטובתי וגם לטובת קוראיי הבלוג.

את הלילה הראשון בוינה ביליתי במלון אינטרקונטיננטל שנמצא על הרינג, השדרה הראשית שתוחמת את מרכז העיר, כשההזמנה בוצעה באמצעות מוקד הטרוול של אמקס כי המלון משתתף בתוכנית FHR. כלומר, שילמתי את המחיר הגמיש הרגיל עבור הלילה וקיבלתי סל נדיב של הטבות. היה כדאי במיוחד!

את הלילה השני בוינה ביליתי במלון פארק הייאט שנמצא במרכז העיר. בפרק הבא אכתוב את הביקורת על המלון בצירוף תמונות אבל בינתיים תרשו לי לסכם לכם את החוויה: וואו. פשוט וואו. בקלות אחד המלונות הטובים ביותר שהייתי בהם מאז ומעולם. בשביל הלילה הזה ניצלתי שובר ללילה–חינם שניתן מוקדם יותר השנה כשהייאט שינתה את מועדון הלקוחות שלה (כל מי שהחזיק בסטטוס דיימונד בשנה שעברה קיבל את השובר במתנה). כלומר, הלילה הזה היה לגמרי בחינם.

העלויות

כרטיס בונוס של בריטיש בכיוון–אחד מלונדון לת״א עולה באופן שיגרתי 10,000 אוויוס ובערך 150 פאונד במסים (יקר מאוד להמריא מהית׳רו). נניח ש-10,000 אוויוס שווים לפחות 100 פאונד אז המחיר האמיתי של הכרטיס הוא בערך 250 פאונד. במקום לרכוש את הכרטיס הזה בחרתי לרכוש כרטיס הלוך/חזור של בריטיש שעלה 400 פאונד. כלומר, מבחינתי, שילמתי 150 פאונד בלבד על טיסת החזור. הטיסה הייתה במחלקת פרימיום–אקונומי וכמובן ששתי הטיסות איפשרו לי לצבור קרדיט (בערך 1200 מיילים במועדון של אמריקן מטיסת ההלוך ובערך 5000 מיילים במועדון של אסקה מטיסת החזור).

הלילה הראשון בלונדון עלה 53 פאונד. זו בעצם העלות של הלילה בבנגקוק שבזכותו קיבלתי את השובר ללילה–חינם בלונדון. כמובן שלא צברתי קרדיט כלשהו מהלילה הזה.

הלילה השני, במלון פארק–אין ליד שדה התעופה הית׳רו, עלה 43 פאונד בלבד. התעריף המוזל הוצע במסגרת מבצע DreamDeals וכלל גם בונוס של 2,500 נקודות במועדון קלאב קרלסון. זאת ועוד, מבצע נוסף של המועדון מציע בונוס נוסף של 2,500 מיילים של יונייטד מכל שהייה במלונות הקבוצה עד ה-13 לדצמבר. סה״כ מהשהייה הזולה הזאת, ותשלום עבור ארוחת ערב במלון, צברתי כמעט 4,500 נקודות ו-2,500 מילים של יונייטד. שווה!

את הטיסה מלונדון לוינה הזמנתי ככרטיס בונוס דרך התוכנית העסקית של בריטיש (OnBusiness). זו תוכנית שאינה רלוונטית לרוב הנוסעים אבל הכרטיס עלה לי 1,600 נקודות ו-50$. ריאלית, מבחינתי, זה כמו לשלם 150$ אלא שהנקודות שלי עמדו לפוג תוקף ממילא אז בחרתי להשתמש בהן. אי לכך הטיסה כביכול עלתה 50$ בלבד.

הלילה הראשון בוינה, במלון אינטרקונטיננטל, עלה 129 אירו בלבד בתעריף הגמיש הרגיל בהזמנה דרך מוקד הטרוול של אמקס. בגלל שהזמנתי דרך המוקד, תחת תוכנית FHR, קיבלתי שתי הטבות משמעותיות: ארוחת בוקר בחינם וקרדיט בסך 85 אירו לשימוש במלון. בצ׳ק–אין קיבלתי שדרוג לסוויטה ושובר המקנה לי 20% הנחה על ארוחת ערב במסעדת המלון כי אני מחזיק בסטטס פלטינום אמבסדור. השילוב של שובר ההנחה והקרדיט איפשר לי לאכול ארוחת ערב מלאה (זוגית) במסעדה ואפילו לשבת אח״כ למספר משקאות בבר – ולשלם רק את הטיפים (10 אירו). מהשהייה קיבלתי קצת יותר מ-2,000 נקודות במועדון IHG Rewards.

הלילה השני בוינה, במלון פארק הייאט, היה לגמרי חינמי. בזכות הסטטוס שלי במועדון של הייאט קיבלתי שדרוג לסוויטה מפנקת וארוחת בוקר במסעדת המלון. היה תענוג אמיתי מהרגע הראשון.

את טיסת החזור, טיסת אלעל, הזמנתי בצמוד לטיסת הלוך ללונדון שממילא הייתי צריך לטוס. במקום לשלם 450 נקודות ו-90$ על טיסה בכיוון–אחד ללונדון (שווי ריאלי: 315$) הזמנתי כרטיס הלוך/חזור במחיר של 400$ בלבד. כלומר, מבחינתי, טיסת החזור מוינה עלתה למעשה 85$ בלבד. וזה אפילו בלי לשקלל את הנקודות שצברתי משתי הטיסות האלו (סה״כ 64 נקודות).

סה״כ השלד של הנסיעה כולה, אם תרצו, עלה לי 616$ בלבד. זה כולל שלוש טיסות (שתיים במחלקת התיירים ואחת במחלקת פרימיום–אקונומי), ארבעה לילות במלונות מצוינים וארוחת ערב אחת.

מהנסיעה הזאת גם צברתי לא מעט נקודות במספר מועדוני לקוחות.

לסיכום

הפוסט הזה אולי יצא לי מבולגן יותר ממה שקיוויתי אבל אני מקווה שהוא נתן לכם הצצה לשלבי התכנון של הנסיעה הזאת, לחשיבה המוקדמת שהייתה בניצול מבצעים תקופתיים ובחירת כרטיסי טיסה, ובכלל בטריקים קטנים שעוזרים לחסוך בהוצאו ולאפשר צבירה טובה יותר של נקודות.

זו הייתה נסיעה מוצלחת מאוד מכל הבחינות.. אולי מלבד העובדה שהיה אפס מעלות בשתי הערים אבל לפחות לא ירד גשם או שלג.

אין כמו נסיעת סוף שנה במחיר מצחיק.