החדר שאתם צריכים או החדר שאתם רוצים?

את הסופ״ש האחרון של פברואר ביליתי באחת הסוויטות של מלון אינטרקונטיננטל מיראמר בפנמה סיטי (כן, זה המלון שבחרתי בסופו של דבר – ותודה לכל המגיבים). ביקורת מלאה על המלון אכתוב בהמשך אבל בקצרה אגלה שזו הייתה השהייה המאכזבת ביותר שהייתה לי בזמן האחרון. זה לא הנושא לפוסט הנוכחי.

הסוויטה שקיבלתי היא בשטח של 70 או 80 מ״ר. היא בעלת שלושה כיווני אוויר, נוף מצוין לקו המים של העיר, שולחן אוכל לארבעה סועדים, אמבטיה עמוקה ומרפסת. אומנם לא מדובר בסוויטה המפנקת ביותר שהייתי בה אבל סה״כ אין לי תלונות.

איך מצאתי את עצמי בסוויטה בכלל?

רשת מלונות אינטרקונטיננטל מפעילה מועדון לקוחות פרטי וייחודי שנקרא Ambassador Program. חברות במועדון עולה 200$ לשנה הראשונה ויש מספר אפשרויות לחידוש החברות השנתית. חברי המועדון זכאים למגוון הטבות מובטחות במלונות הרשת ולשובר (אחת לשנה) המקנה לילה שני בחינם בסופ״ש בכל מלון של הרשת בעולם.

מכיוון שהיו לי שני לילות סופ״ש בפנמה סיטי זו הייתה הזדמנות טובה לנצל את השובר השנתי. יכלתי להזמין את החדר הפשוט והזול ביותר אבל בחרתי לשלם עוד כמה עשרות דולרים ולהזמין את אחד מחדרי הקלאב שמגיג עם כניסה חופשית לטרקלין של המלון (מה שאפקטיבית חוסך לא מעט בהוצאות). למה? כי הפרש המחיר לא היה גבוה במיוחד, בערך 50$, והלילה השני ממילא חינם בכל חדר שנבחר.

כך יצא ששילמתי 205$, לא כולל מס, עבור שני לילות בחדר קלאב. עסקה טובה למדי. וכדי להוסיף כיף על כיף – החברות שלי במועדון אמבסדור מבטיחה לי שדרוג של קטגוריה אחת לפחות ו׳מעל׳ חדרי הקלאב יש רק סוויטות. ע״פ תנאי המועדון מלונות אינם מחוייבים לשדרג אורח לסוויטה במקרה כזה אבל רוב המלונות בוחרים כן לעשות זאת – וכך גם במקרה הזה.

האם היה לי באמת צורך בסוויטה?

התשובה הפשוטה היא: לא. הייתי לבד, זה היה ביקור קצר ולא נדרשתי לארח אף אחד במהלך השהייה. היה נחמד מאוד לבלות את הזמן בסוויטה גדולה עם מרפסת לים אבל בהחלט שלא היה בכך צורך וזה היה בגדר פינוק נטו. פינוק שיכלתי לוותר עליו בדיעבד.

העובדה הפשוטה היא שלהתארח רק בסוויטות זה עניין יקר מאוד ולא פרקטי. לנוסעים תכופים יש דרכים יצירתיות יותר או פחות להבטיח לעצמם סוויטה כשיש להם צורך באחת – אבל בדר״כ אין צורך.

האם יש חסרונות לסוויטה מול חדר רגיל?

תאמינו או לא אבל לא אחת שמעתי נוסעים תכופים אומרים שהם מעדיפים ברוב השהיות שלהם חדר רגיל (בהנחה שהוא בגודל סביר) ולא סוויטה גדולה. למה? כי כשאתה לבד גם חדר של 30 מ״ר מציע מספיק מרחב לנשום ולזוז.

בסוויטה של 80 מ״ר הכל רחוק יותר מאשר בחדר של 30 מ״ר. יותר צעדים נדרשים כדי להגיע מנקודה אחת לשניה, יותר מתגים ליותר נורות, יותר מגירות שבהן ניתן לשכוח יותר פריטים וכיוצ״ב. נכון שסוויטה נותנת תחושה ברורה של יוקרה אבל הפונקציה העיקרית של מלון היא לא לטפוח לנו על האגו אלא לספק לנו את התנאים לאירוח מהנה.

לבחור את המלון והחדר ע״פ הצרכים הנכונים לאותה שהייה

זקוקים ללילה אחד במלון בסמוך לשדה התעופה? המלון הזול ביותר אולי לא יציע שירות הסעות בחינם או מסעדות קרובות – ובפועל יהיה המלון היקר יותר והנוח פחות. בשהייה כזאת, באופן אישי, הייתי מעדיף מלון של רשת בינ״ל שמציע שירות הסעות מסודר ובחינם. אם במלון קיים טרקלין שמציע ארוחת ערב, והייתי צופה שאגיע בזמן אליה, כנראה שהייתי משלם את התוספת כדי להבטיח כניסה לטרקלין – מה שיחסוך לי את הצורך לחפש ארוחת ערב באזור שאינו מרכזי.

מבקרים בעיר גדולה בטיול זוגי רומנטי? כנראה שתעדיפו חדר עם נוף במלון יוקרה במיקום מרכזי. אולי אפילו סוויטה, אם כי לא בטוח שהתוספת הכספית תשתלם אם אינכם מרגישים שתצטרכו את השטח הנוסף. בעיניי סוויטה כדאית לזוג במיוחד כאשר אחד מבני הזוג נדרש לעבוד במהלך השהייה, ואז סוויטה המציעה הפרדה בין חדר השינה לסלון (שבו בדר״כ שולחן העבודה) יכולה להוות יתרון גדול על פני חדר רגיל.

נוסעים לטיול משפחתי? אולי תעדיפו מלון סוויטות או לפחות סוויטה במלון רגיל. אם המשפחה גדולה בדר״כ ניתן לקבל סוויטה עם חדר נוסף שמקושר אליה. כך ההורים יכולים לקבל חדר שינה שמופרד בדלת והמשפחה יכולה להנות מ׳שטח משפחתי׳ (הסלון) שבו כולם יכולים לשבת יחדיו, לשחק ולאכול מבלי להפריע למי שמעוניין לישון באותו זמן.

אלו כמובן רק דוגמאות להתאמה בין צרכיי הנסיעה לבין החדר והמלון הנחוצים. בחירה מתאימה גם תחסוך כסף וגם תשדרג את חווית השהייה.

לפעמים הסוויטה פשוט לא יקרה במיוחד

רוב המלונות מתקשים למכור את הסוויטות שלהם ברוב לילות השנה – אפילו שהסוויטות מהוות בקושי 10% מהיצע החדרים במלון. הסיבה הפשוטה היא שרוב האורחים לא מעוניינים לשלם את הפרמיה כדי להבטיח לעצמם סוויטה או שתקציב הנסיעות של המעסיק שלהם לא מאפשר להם להזמין סוויטה ללא קשר למחיר.

המלכוד: מלונות לא מרשים לעצמם להוריד את תג המחיר של הסוויטות כדי לא לפגוע ביוקרתן. מה גם שהסוויטות מתומחרות בדר״כ באופן יחסי לחדרים האחרים.

התוצאה היא שמלונות רבים מציעים אפשרויות שדרוג נוחות – במיוחד ללקוחות הקבועים. כך, לדוגמה, מלון אינטרקונטיננטל בשיקגו, בו ביקרתי פעמים רבות, מציע כמעט באופן קבוע שדרוג לסוויטה במחיר מוזל של 100$ ללילה (לפני מס) במידה ויש סוויטה פנויה במועד הצ׳ק-אין.

׳טריק׳ אחד של נוסעים תכופים המחזיקים סטטוס גבוה במועדון של המלון בו הם מתארחים, הוא לבקש בצ׳ק-אין שדרוג חינמי או מוזל במיוחד לסוויטה בטענה שהעברתם לסוויטה (מהלך מקובל מצד המלון לאורחים בעלי סטטוס גבוה) יפנה למעשה את החדר שנשמר עבורם כדי שיוכל להימכר בהמשך לאורח מזדמן שסוויטה אינה בתקציב שלו. אני בעצמי לא נוהג להשתמש בטענה הזאת אבל זכיתי לאורך השנים למספר לא מבוטל של שדרוגים לסוויטות מפנקות יותר או פחות.

נקודות למחשבה.

…

כשאתם מבצעים הזמנה למלון – האם אתם נוהגים לבדוק את כל היצע החדרים? או מסתפקים בחדר הסטנדרטי בלבד? כמה תהיו מוכנים להוסיף כדי להבטיח לעצמכם סוויטה ללילה, ולמה? שתפו במחשבות שלכם בתגובות לפוסט!