אנטומיה של כרטיס: לחוף המערבי וחזרה

את החצי הראשון של חודש נובמבר ביליתי בארה״ב. עדויות לכך אפשר למצוא במספר פוסטים קודמים. הכרטיס שלי לקח אותי ללוס-אנג׳לס (לשדה, לא לעיר) ועלה בסה״כ 620$. וכבר אמרתי שטסתי את רוב הדרך במחלקת העסקים? אז הנה אמרתי. אבל איך?

american-77w-business-class-window-seats

נתחיל מהעיקר, הנה הכרטיס:

ist-lax-tlv-ticket

וזה המחיר ששילמתי:

ist-lax-tlv-ticket-cost

מה אתם רואים בכרטיס? איך הזמנתי אותו? חמישה פרקים לסיפור אחד.

נקודת המוצא של הכרטיס: איסטנבול

זה בכלל לא כרטיס הלוך/חזור מת״א ללוס-אנג׳לס. זה כרטיס OJ מאיסטנבול ללוס-אנג׳לס וחזרה לת״א. בנוסף, יש מקטע יבשתי פתוח בין ניו-יורק לוושינגטון אם כי זה לא באמת הופך את הכרטיס ל-DOJ בגלל שלוס-אנג׳לס עדיין מוגדרת כיעד.

gcm-route-ist-lax-tlv

אבל למה בכלל להתחיל את הכרטיס מאיסטנבול ולא מת״א?

ובכן, זה זול משמעותית. כרטיס זהה ליציאה מת״א היה עולה לי לפחות 300$ יותר.

מחירי טיסות נקבעים לפי מוצא ויעד. או, אם לדייק, חברות תעופה מפרסמות תעריפים (Base Fares) בין כל מוצא ויעד (לפעמים אזוריים, לא שדות ספציפיים) ומאותם תעריפים נגזרים כל הפרמטרים של הכרטיס כמו המחיר, תנאי השינוי והביטול, אפשרויות השדרוג, צבירת המיילים וכו׳. מכיוון שהשוק מושפע מהיצע וביקוש יהיו תעריפים שונים ומכאן מחירים שונים בין צמדי מוצא ויעד שונים.

לשם הדוגמה – בדקתי את התעריפים (והמחירים) של אמריקן לכרטיסי הלוך/חזור מאיסטנבול ות״א ללוס-אנג׳לס בחודש דצמבר דרך לונדון. כל הטיסות בקוד של אמריקן.

ובכן, הנה התעריף לכרטיס הלוך/חזור מאיסטנבול ללוס-אנג׳לס:

aa-fare-ded16-ist-lax

המחיר הסופי של הכרטיס הוא 565$ בלבד. ניתן למצוא כרטיסים החל מאזור 530$ עם קונקשיין נוסף בארה״ב, אבל בחרתי בקונקשיין יחיד לצורך הדוגמה. בכרטיס הזה יש היטל-דלק של 200$ ואם נתייחס אליו כחלק מתעריף הבסיס (מחיר הכרטיס לפני מיסים) אז נגיד שתעריף הבסיס הוא בערך 205$ לכל כיוון.

והנה התעריף לכרטיס הלוך/חזור מת״א ללוס-אנג׳לס בטיסות מקבילות ובאותה מחלקת כרטוס:

aa-fare-dec16-tlv-lax

לכאורה אין הבדל דרמטי, סה״כ 25$ לכל כיוון בתעריף הבסיס, אבל לכרטיס הזה יש היטל-דלק משוגע של 590$ ומחיר סופי של 1050$. או, בשקלול פנימה, בערך 440$ לכיוון. כלומר, עולה פחות או יותר כפול במחיר לטוס מת״א ללוס-אנג׳לס בכרטיס של אמריקן מאשר לטוס מאיסטנבול ללוס-אנג׳לס.

למה? היצע וביקוש.

זו רק דוגמה אחת לתופעה רחבה מאוד. נתב״ג נחשב לשדה פרימיום עבור רוב חברות התעופה שפועלות בו כי המחירים בו גבוהים, הביקוש בו רק גובר ותפוסת המטוסים שוברת שיאים. לא פלא שחברות כמו היינאן איירליינס, יונייטד, דלתא, טורקיש, לופטהנזה ואחרות רק מוסיפות עוד ועוד טיסות לת״א. לעומת זאת יש שווקים, לפעמים גם במדינות מפותחות מאוד, שנחשבים לחלשים וחברות התעופה לא מצליחות למלא את המטוסים שלהן שם (לפחות במחירים משתלמים). מה עושים? מציעים כרטיסים מוזלים ליציאה מאותם שווקים. באירופה זה נכון לערים כמו מוסקבה, בודפשט, פראג, קופנהגן, שטוקהולם ועוד. דוגמאות טובות מרחבי העולם יהיו קהיר, קזבלנקה, קולומבו, יוהנסבורג ועוד. כל אלו יעדים שזוכים באופן שיגרתי לתעריפי בסיס נמוכים מאוד.

אבל, אם אתם יוצאים מת״א אתם צריכים גם להגיע לאותה נקודת מוצא ׳זולה׳ שמצאתם. במקרה שלי הייתי צריך להגיע לאיסטנבול לפני הטיסה הראשונה בכרטיס מאיסטנבול (אטאטורק, IST) ללונדון (הית׳רו, LHR).

Turkish Airlines Planes Parking

בחרתי לנצל את ההזדמנות כדי לשרוף יתרה קיימת של מיילים במועדון Miles&Smiles (טורקיש). בעלות לא כ״כ כדאית שילמתי 12,500 מיילים ו-75$ במסים כדי לרכוש כרטיס בונוס בכיוון אחד בטיסת בוקר של טורקיש מת״א. הטיסה תוכננה לנחות בשעה 13:00 באיסטנבול בעוד הטיסה הבאה שלי, עם בריטיש ללונדון, תוכננה להמריא מהשדה בשעה 16:45. העדפתי קונקשיין כזה, של כמעט ארבע שעות, כדי שלא יהיה לחץ בזמנים – שהרי הקונקשיין הזה אינו מוגן כי מדובר בשני כרטיסים נפרדים.

עצירה אחת בדרך. או בעצם ארבע…

הכרטיס, כפי שאתם רואים, כולל את מסלול הטיסות הזה:

  • איסטנבול לניו-יורק דרך לונדון.
  • וושינגטון ללוס-אנג׳לס דרך שיקגו.
  • לוס-אנג׳לס לת״א דרך לונדון.

היו לי תשעה ימים של ׳חופש׳ בין הנחיתה בניו-יורק (ב-31 לאוקטובר) ועד ההמראה מוושינגטון (ב-9 לנובמבר). חילקתי אותם שווה בשווה: שלושה לילות בסן-חואן (פורטו ריקו, כן), שלושה לילות בבוסטון ושלושה לילות בוושינגטון.

san-juan
San Juan

בשביל זה הייתי צריך לרכוש כרטיסי טיסה נוספים. אבל הם היו זולים יותר ממה שבטח תנחשו.

  • כרטיס הלוך/חזור מניו-יורק לסן-חואן עלה 99$ באתר של אמריקן. זו הייתה מכירה מיוחדת, או אולי תקלה, ובכל מקרה מחיר סופר-אטרקטיבי לשתי טיסות של בערך שלוש שעות (קרוב ל-1600 מייל מרחק טיסה…).
  • כרטיס מניו-יורק לבוסטון, שרכשתי באתר FlightHub, עלה 68$ ועל כך קיבלתי קאשבק של 17$. כלומר הכרטיס עלה 51$ בלבד. אמריקן משתמשת במטוסי A321T בקו הקצרצר הזה (בעיקר משרתים בטיסות הטרנסקון).
  • כרטיס מבוסטון לוושינגטון עלה 79$ באתר פרייסליין. על כך קיבלתי קאשבק של 5$ אז המחיר של הכרטיס הוא 74$.

בכל ארבעת הטיסות האלו קיבלתי שדרוגים למחלקה הראשונה בחינם בזכות הסטטוס שלי באמריקן.

ככה נראה המסלול כולו:

oct16-complete-flight-route

בדרך חזרה לארץ הייתה לי עצירה של לילה אחד בלונדון (מהצהריים לבוקר). התארחתי במלון ליד השדה אבל נסעתי לבקר חבר שנמצא כעת בקיימברידג׳ (בערך שעה צפונית ללונדון).

ביקרתי בסן-חואן, קיימברידג׳ (ליד בוסטון), וושינגטון וקיימברידג׳ (המקורית).

לא הייתי בלוס-אנג׳לס בכלל…

שמתם לב לכרטיס שם למעלה?

הטיסה משיקגו ללוס-אנג׳לס, AA2220, נחתה ב-LAX ב-9 לנובמבר בשעה 14:23. הטיסה מלוס-אנג׳לס ללונדון, AA108, המריאה באותו התאריך בשעה 17:00. זו לא טעות. אומנם היעד של הכרטיס, פורמלית, היה לוס-אנג׳לס אבל לי לא הייתה כל כוונה להגיע ללוס-אנג׳לס ולכן ׳שהיתי ביעד׳ זמן מרשים של כמעט שלוש שעות.

למה בעצם? בשביל לצבור עוד מיילים, בעיקר. העובדה הפשוטה היא שכרטיס מאיסטנבול לחוף המזרחי (ניו-יורק או וושינגטון, לצורך העניין) היה זול רק במעט לעומת כרטיס לחוף המערבי. בתוספת כמה עשרות דולרים בלבד יכלתי לקבל עוד כמה אלפי מיילים לחשבון. זאת ועוד, הטיסה של אמריקן מלוס-אנג׳לס ללונדון נוחה הרבה יותר מהטיסה שלה מניו-יורק ללונדון בגלל שהיא ארוכה ממנה בערך בשלוש שעות נוספות – וזה בדיוק הזמן הדרוש כדי לכלול גם ארוחה טובה, גם סרט וגם שינה רצופה. בטיסה של שבע שעות (ניו-יורק ללונדון) קשה להספיק את כל זה. אני כמובן מדבר על טיסה באחת ממחלקות הפרימיום ולא במחלקת התיירים – אז השיקול היה כמובן הפוך.

אם היעד בכרטיס היה וושינגטון והייתי חוזר משם לת״א, נגיד דרך ניו-יורק ולונדון, היה לכרטיס כולו מרחק טיסה מצטבר של 10,900 מייל בעוד לכרטיס שרכשתי היה מרחק טיסה מצטבר של קצת מעל 15,000 מייל. זה הפרש משמעותי.

רוב הטיסות היו במחלקות הפרימיום

אם תסתכלו על מחלקות הכרטוס, המופיעות בכרטיס למעלה, תוכלו לראות את האותיות S/C/A/N.

מחלקות כרטוס S ו-N הן שתי מחלקות הכרטוס המקוריות. S בהלוך ו-N בחזור. אם אני חייב לנחש אגיד שנבחרה מחלקת כרטוס S בהלוך בגלל העצירה הכפויה בניו-יורק ואולי גם בגלל המקטע היבשתי. אחרת כל הכרטיס יכל להיות במחלקת כרטוס N כמו בדוגמאות שנתתי לכרטיסי הלוך/חזור.

מחלקת כרטוס C מייצגת קטעי טיסה ששודרגו למחלקת עסקים בטיסה בינ״ל. מחלקת כרטוס A מייצגת קטעי טיסה ששודרגו למחלקה הראשונה בטיסת פנים (שבה אין מחלקת סקים). שתי אלו הן תוצאה של הפעלת שוברי שדרוג (Systemwide Upgrade Certificates, ראו כאן). ארבעה שוברים כאלו ניתנים לכל חבר מועדון שמגיע לסטטוס הגבוה ביותר – אקזקיוטיב פלטינום – או מחדש אותו. כמובן שלשוברים האלו יש ערך רב והם מוצר מבוקש מאוד.

American Business Class Boeing 77W
American Airlines Boeing 777-300ER Business Class Cabin

אחד היתרונות של שוברי ה-SWU הוא שניתן להפעיל אותם בטרם רכישת הכרטיס. כלומר, ניתן להקים הזמנה חדשה, לשים אותה על הולד ובינתיים לאשר את שדרוג קטעי הטיסה באמצעות השוברים בהינתן שיש מלאי זמין של מושבים לשדרוג בטיסות הרצויות. במידה ואין זמינות ניתן להשתמש בשוברים כדי להיכנס לרשימת המתנה וברוב המקרים השדרוג ייתקבל בשלב כלשהו. במקרים חריגים, ומורטי עצבים, השדרוג מתקבל רק ברגע האחרון בשדה התעופה – אבל זה כמובן עדיף מכלום. אגב, בעלי סטטוס אקזקיוטיב פלטינום שמחוברים לחשבון שלהם באתר של אמריקן יכולים לראות את זמינות השדרוגים האלו בחיפוש טיסות פשוט.

כל ארבעת הטיסות ששודרגו בכרטיס הזה היו זמינות בעת ביצוע ההזמנה. לא בטוח שהייתי מוכן להשלים את ההזמנה אם לא היו זמינים השדרוגים – או שאולי הייתי בוחר לשנות את תאריכי הטיסות לתאריכים שבהם כן הייתה זמינות שדרוגים באותו זמן.

כמה מיילים אפשר לצבור מהכרטיס הזה?

על אף השדרוגים, וזה נכון ב-99% מהמקרים גם לגבי כרטיסים אחרים, הטיסות בכרטיס יצברו מיילים לפי מחלקות הכרטוס המקוריות שלהן. כלומר, במקרה הזה, טיסות ההלוך יצברו מיילים לפי מחלקת כרטוס S של אמריקן וטיסות החזור לפי מחלקת כרטוס N. הטיסות האחרות היו במחלקת כרטוס O.

המועדון של אמריקן עבר ב-1 לאוגוסט למודל צבירת מיילים מבוסס הוצאה. המודל הזה רלוונטי רק לכרטיסים של אמריקן ולטיסות של אמריקן בעוד כרטיסים של השותפות של אמריקן צוברים מיילים בהתאם למרחק הטיסה ומחלקת הכרטוס. לפרטים נוספים ראו את הפוסט הזה.

שני מועדוני תעופה בלבד מציעים קרדיט לפי 100% ממרחק הטיסה למחלקת הכרטוס N, S ו-O של אמריקן: Etihad Guest (אתיהאד) ו-FinnairPlus (פינאייר). למי שאין סטטוס באמריקן וטס בכרטיסים של אמריקן אלו אולי שתי האפשרויות הטובות ביותר כיום. קל וחומר אם מחיר הכרטיסים נמוך מאוד (כמו במקרה שלי). יחד עם זאת, כדאי לזכור שהכרטיס העיקרי כולל גם שתי טיסות של בריטיש ולא ניתן לצבור מיילים מהן במועדון של אתיהאד אלא רק במועדון של פינאייר (וכל שאר המועדונים בברית, כמובן).

משזה נאמר, אני בחרתי לקרדט כמעט את כל הטיסות למועדון של אמריקן. למה? כי אומנם צברתי יחסית מעט מיילים למימוש (11 מיילים ל-1$, לפני מסים) אבל צברתי הרבה מיילים לסטטוס. ואומנם חידשתי את הסטטוס שלי במועדון כבר בסוף מרץ, באופן סימלי בטיסה במחלקה הראשונה של בריטיש מסן-פרנסיסקו ללונדון, אבל עכשיו אני בשאיפה להגיע לרף של 150,000 מיילים לסטטוס כדי לקבל עוד שני שוברי שדרוג. זו הטבה חדשה של המועדון ואני כבר קרוב.

aadvantage-account-nov16

רק טיסה אחת, מניו-יורק לסן-חואן, קרדטתי דווקא למועדון של פינאייר. כפי שכתבתי לאחרונה אני אוסף במועדון הזה נקודות מדי פעם כדי להגדיל את היתרה לאט לאט לשם שדרוגים עתידיים.

לסיכום

לטובת הנסיעה הזו רכשתי חמישה כרטיסי טיסה שונים. סה״כ שילמתי עליהם 919$ (ו-12,500 מיילים של טורקיש שאני מעריך בשווי כמעט אפסי לאור העובדה שהם היו נמחקים מהחשבון אחרת). 3 מתוך 11 הטיסות היו במחלקת התיירים בעוד כל ה-8 האחרות היו במחלקות הפרימיום. צברתי סה״כ קרוב ל-20,000 מיילים בשני מועדוני תעופה.

אבל מעבר לטיסות, למיילים ולשדרוגים… זו הייתה נסיעה מהנה מאוד כי זכיתי לבלות עם חברים טובים בבוסטון, זכיתי להנות מוושינגטון הנפלאה דווקא בימים הכי לחוצים של האומה האמריקנית (הייתי שם בליל הבחירות, בפרט) וזכיתי לפגוש חבר נוסף לבירה טובה בקיימברידג׳ בדרך הבייתה. הצלחה גדולה מכל הכיוונים.

סחטיין למי שהצליח לקרוא את כל הפוסט עד לכאן, אני בטוח שזה לא היה קל, אבל בתקווה שתיקחו מהסיפור הזה כמה תובנות ואולי איזו מוטיבציה חדשה לחפש יצירתיות בכרטיס הטיסה הבא שלכם. כרטיסים מורכבים לא חייבים להיות יקרים. בהצלחה!

7 מחשבות על “אנטומיה של כרטיס: לחוף המערבי וחזרה

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    היי ליאור,

    יש לך תחושה למה המחיר אמור לצאת שונה בצורה משמעותית זול יותר מלבנות טיסה שמתחילה בתל אביב עם קונקשן ב IST עם יעד סופי של LAX?

    אם אתה מנטרל העדפה ספציפית למועדני תעופה, זה לא מתיישר למחיר שהיית מקבל לטיסה דומה עם טורקיש (אולי אפילו רק עם קונשקן אחד ב IST בלי עוד 2 קונקשנים ב LHR ו JFK)? או טיסה דומה עם TK ו UA?

    1. כאמור בפוסט, התעריפים ומחירי הבסיס (BF) נקבעים לפי מוצא ויעד. כשאתה רוכש מטורקיש כרטיס הלוך/חזור מת״א ללוס-אנג׳לס אתה מבטל את איסטנבול בתור נקודת המוצא. עכשיו אתה מתחרה על השוק ישראל-ארה״ב מול המחירים של יונייטד, דלתא, אלעל וחברות אחרות שמציעות טיסות לא ישירות. עובדה שטורקיש לא מציעה כרטיסי הלוך/חזור מת״א לחוף המערבי בפחות מ-650$ כי זה מחיר לא תחרותי (נמוך ממחירי השוק).

      ראוי לציין שלא השוותי את הכרטיס הזה של אמריקן לכרטיסים של חברות אחרות מת״א לחוף המערבי. אני רציתי לטוס עם אמריקן, כתנאי בסיס, ולכן השוותי את הכרטיס שרכשתי בפועל (עם איסטנבול בתור נקודת המוצא) לכרטיס מקביל שהיה יוצא מת״א וחוזר לת״א. כאן נוצר חיסכון משמעותי כפי שהצגתי.

      אפשר בהחלט למצוא כרטיסי OJ עם חברות אחרות, מכל הבריתות, שמוצאם בערים ׳זולות׳ באירופה שיציעו חיסכון כספי בולט על כרטיסי הלוך/חזור קלאסיים מת״א. אז, כמובן, הנוסע יצטרך למצוא את דרכו לאירופה בכרטיס נפרד – אבל לפעמים זו דווקא הזדמנות להוסיף ביקור קצר ביעד אירופי בדרך לחופשה ארוכה יותר בארה״ב. אגב, במתכונת הזאת עובד ׳הטריק של פינאייר׳ עליו כתבתי בבלוג מספר פעמים.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    תודה על התגובה, מנסיונך איזה שדות תעופה היית מגדיר כזולים באירופה, כאלה שטיסה אליהם מישראל וטיסה מהם ליעדים אחרים בצפון או דרום אמריקה כדאי להתמקד?

    1. בעיקר ערים במזרח וצפון אירופה כמו: סופיה, בוקרשט, פראג, בודפשט, מוסקבה, שטוקהולם, קופנהגן, גוטנברג, הלסינקי ואוסלו.

      כאמירה כללית ניתן לראות תעריפים אטרקטיביים מאוד מערים במזרח אירופה ליעדים באסיה ובפסיפיק ותעריפים אטרקטיביים מערים בצפון אירופה לצפון-אמריקה. לאזור דרום-אמריקה ניתן למצוא תעריפים אטרקטיביים גם מערים בדרום-מערב אירופה כמו ברצלונה, מדריד, רומא ועוד.

  3. שתי שאלות

    ראשית, גם אטאטורק הוא שדה יחסית מבוקש, כמדומני, לא? טורקיש היא חברת ענק עם מלא יעדים. אם כך, מדוע שם היטל הדלק נמוך משמעותית (נתקלתי בזה גם בעצמי)?

    ובלי קשר, נראה שהחלטת להשאר נאמן בסופו של דבר לאמריקן, למרות הכמות ההיסטרית של השינויים השליליים. אני אשמח אם תסביר קצת יותר (אם זה ארוך, אז יש לך נושא לפוסט 🙂 ) למה החלטת להשאר ולא לעבור למועדון אחר, כמו זה של אלסקה למשל..

    1. אטאטורק (IST) הוא שדה עם תעבורת נוסעים עצומה – הרבה מעבר לתעבורה שהוא תוכנן להתמודד איתה – כשהרוב המוחלט של הנוסעים הם במעבר. זה בעצם המודל של טורקיש. אבל הביקוש ליציאה מהשדה, כלומר הביקוש בשוק הטורקי, נמוך מאוד. במיוחד בתקופה האחרונה שבה הכלכלה הטורקית נמצאת במשבר. טורקיש, אגב, בהפסדים ענקיים בחודשים האחרונים שנגרמו בעיקר בגלל ירידה משמעותית בפעילות האזורית ובטיסות הפנים בטורקיה.

      גובה היטל-הדלק לא בדיוק תלוי בשדה המוצא. זה פרמטר גמיש שחברת התעופה משחקת בו כרצונה כדי לשלוט במחיר הסופי של הכרטיס מבלי לגעת בתעריף הבסיס. לכן גם התייחסתי אליו כאילו הוא חלק מתעריף הבסיס.

      לגבי מועדוני התעופה – האמת היא שאני עדיין מתלבט לגבי שנה הבאה. אכתוב על כך פוסט בחודש הבא כנראה. אני עדיין חושב שהמועדון של אמריקן מאוד אטרקטיבי ומרבית הסיכויים שאכן אמשיך איתו ב-2017.

  4. פינגבאק: שלום לכל הקוראים החדשים של הבלוג! – FlyingOut

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s