האיסור האמריקני על מכשירים אלקטרוניים במטוסים – ומה באמת עומד מאחוריו

השבוע הודיעה המחלקה לביטחון המולדת (DHS) על איסור תעופתי חדש, שנכנס לתוקף באופן מיידי, לפיו לא ניתן להעלות מכשירים אלקטרוניים גדולים ממכשיר סלולרי לטיסות לארה״ב שיוצאות מעשרה שדות תעופה מסוימים במזרח התיכון. וכן, זה קיצוני כמו שזה נשמע. ולא, אין לזה הצדקה ביטחונית אמיתית. אז מה הוא המניע לאיסור החדש?

Emirates Electronics Ban

קצת רקע

המחלקה לביטחון המולדת בארה״ב (Department of Homeland Security, או בקיצור ה-DHS) היא זרוע פדרלית שאמונה על ביטחון אדמת ארה״ב מאיומי טרור (ואסונות טבע). בין השאר היא מוציאה הנחיות ותקנות הנוגעות לפעילות תעופתית בתוך ארה״ב ובטיסות בינ״ל נכנסות ויוצאות. היא גם מפעילה את ה-TSA, המנהל לביטחון בתחבורה, שהוא הגוף האחראי על ביטחון שדות התעופה בארה״ב.

ה-TSA, אגב, לא מפסיק לייצר כותרות מביכות ובנה לעצמו מוניטין כגוף חובבני במיוחד שעסוק בעיקר בביזבוז כספי משלם המיסים האמריקני ותורם מעט מאוד לביטחון אמיתי. ב-2006, לדוגמה, הודלף לתקשורת מסמך רשמי שהראה שבודקי ה-TSA בשדה התעופה ליברטי בניוארק (EWR), המשרת את העיר ניו-יורק, נכשלו ב-20 מתוך 22 מבדקי סתר שנערכו בשדה במהלכם הצליחו הבודקים להעביר נשק ואף אמצעי חבלה דרך עמדות ה-TSA. אתם מוזמנים לחשוב שהרבה השתנה בעשור האחרון אבל אני בספק.

TSA Precheck Line

ה-TSA גם אחראי על הפעלת שירות המאבטחים המוטסים בארה״ב (FAMS). השירות הזה העסיק קרוב ל-50 מאבטחים לפני המתקפות של 2001 ומעסיק קרוב יותר ל-5,000 מאבטחים מאז עם תקציב שנתי שמוערך במעל מיליארד דולר. האם השירות הזה אפקטיבי ומצדיק את עלותו הגבוהה? לכאורה נוכחות המאבטחים בטיסות, אפילו אם לא בכל הטיסות, יוצרת הרתעה מפעילות עויינת שבתורה מתורגמת לביטחון לפחות ברמה התודעתית. יפה וטוב, אם כי בפועל השירות הזה לא הציל אף טיסה מחטיפה, לא מנע פיגוע כלשהו ובעשרות שנות קיומו של השירות אף מאבטח לא חיסל טרוריסט במטוס. מנתונים שמצאתי עולה שמאבטחי השירות מבצעים סה״כ ארבעה או חמישה מעצרים בשנה – רובם ככולם של נוסעים מתפרעים או שיכורים. ותנו לי להבהיר: לא כל מאבטח מבצע ארבעה או חמישה מעצרים בשנה, אלא סה״כ כל מאבטחי השירות יחדיו מבצעים ארבעה או חמישה מעצרים בשנה.

האיסור החדש על מכשירים אלקטרוניים

לפני מספר ימים הודיעה ה-DHS במפתיע על איסור חדש לפיו נוסעים בטיסות לארה״ב שמוצאן בעשרה שדות תעופה מסוימים במזרח התיכון יאסרו להעלות למטוס מכשירים אלקטרוניים גדולים יותר ממכשיר סלולרי. כלומר, מכשירים כמו טאבלטים, מצלמות גדולות ומחשבים ניידים ייאלצו להימסר ככבודה לבטן המטוס. חברות התעופה קיבלו עדכון מסודר בנושא בבוקר של ה-21 למרץ 2017 וניתנו להן 96 שעות למלא אחר דרישות האיסור החדש. בינתיים נראה שמדובר באיסור ללא הגבלת זמן.

האיסור נוגע לטיסות ישירות לארה״ב שיוצאות מהשדות של הערים הבאות:

  • עמאן (AMM)
  • קהיר (CAI)
  • איסטנבול (IST)
  • ג׳דה (JED)
  • ריאד (RUH).
  • כוויית סיטי (KWI)
  • קזבלנקה (CMN)
  • דוחא (DOH)
  • דובאי (DXB)
  • אבו-דאבי (AUH)

אפקטיבית האיסור החדש חל גם על נוסעים שטסים לארה״ב עם קונקשיין באחד השדות האלו משום שנוסעים אלו ייאלצו למסור את כבודתם כבר בשדה המוצא ולא יוכלו למסור כבודה מחדש בקונקשיין.

נתב״ג אינו נכלל ברשימה הנ״ל אבל נוסעים שיוצאים מישראל וטסים לארה״ב עם רויאל ג׳ורדניאן (דרך עמאן) או עם טורקיש (דרך איסטנבול), ומדובר להערכתי במאות נוסעים בכל יום, ייאלצו להשאיר את המכשירים האלקטרוניים שלהם במזוודות שיימסרו ככבודה לבטן המטוס. הסוכנים בעמדות הצ׳ק-אין בנתב״ג אמורים להיות מודעים להנחיות החדשות בנושא.

Turkish Airlines Planes Parking

שימו לב ששדה התעופה של אבו-דאבי נמצא ברשימה. זו עובדה מעניינת בפני עצמה משום שזהו אחד השדות היחידים בעולם בהם פועלות עמדות הגירה אמריקניות שמופעלות ע״י ה-DHS. אלו עמדות של Pre-Clearance שנועדו גם לייעל את תהליך הכניסה לארה״ב וגם לשפר את רמת הביטחון בטיסה ע״י השלמת תהליך ההגירה של הנוסעים כבר בשדה המוצא. התהליך כמובן מבוצע ע״י סוכנים אמריקנים שמוצבים באורך קבע באבו-דאבי.

הצידוק הביטחוני לכאורה

האיסור החדש נולד, כביכול, מתוך הטענה שארגוני טרור הגיעו למיומנות גבוהה מספיק באמצעי חבלה והם מסוגלים כעת להטמיע פצצות בתוך סוללות של מכשירים אלקטרוניים גדולים כמו מחשבים ניידים.

השתכנעתם?

ה-DHS לא מסר מידע מקיף לגבי ההצדקה הביטחונית לאיסור החדש. לא פורסמו ראיות כלשהן או ׳הוכחות׳ אחרות לסיכון החדש מצד ארגוני הטרור. האיסור הוא על העלאת המכשירים לתא הנוסעים, ככבודת יד, אבל מתיר את שליחתם בבטן המטוס – כאילו שפצצה שתתפוצץ בבטן המטוס לא תפגע במטוס או בנוסעיו.

או שאולי, לטענת ה-DHS, דרושה פצצה בגודל מסוים כדי להוות סיכון ממשי על מטוס נוסעים שמשייט בגובה רב. הרי סוללה של אייפד חדש לבטח גדולה פי שתיים מסוללה של אייפון חדש – ואולי זה בדיוק ההבדל בין פיצוץ שיכול לפעור פתח בגוף המטוס לבין פיצוץ נעים ועדין שרק יעשה קצת בלאגן. אנחנו יכולים לקוות שה-DHS מעסיק את טובי המומחים.

הרקע האמיתי לאיסור החדש

בשנתיים האחרונות מתנהל מאבק חריף בין שלושת חברות התעופה האמריקניות הגדולות – אמריקן, דלתא ויונייטד – לבין שלושת חברות התעופה מהמפרץ הערבי – אמירטס, אתיהאד וקטאר איירוויס. המאבק זכה לכינוי ״US3 vs ME3״.

Americans for Fair Skies

החברות האמריקניות מאשימות את החברות הערביות בתחרות לא הוגנת שפוגעת בארה״ב ומכאן הן מבקשות מהממשל האמריקני לפעול לטובתן ולהגביל את הפעילות של אותן חברות ערביות בשדות תעופה אמריקניים. הטענה היא שהחברות הערביות ממומנות ע״י המדינות שלהן ומשמשות כלי שיווקי לאותן מדינות בהיעדר כוונה אמיתית להרוויח כחברות מסחריות טהורות. העובדה הזאת, שהיא בעיקרה נכונה, מאפשרת לחברות הערביות להציע מוצרים ברמה גבוהה מאוד ובכל זאת לשמור על מחיר נמוך אפילו תוך הפסד כספי גבוה. חברות תעופה מערביות, שפועלות בשוק תחרותי וללא מימון מדינה, אינו מסוגלות להתחרות בצורה הוגנת.

לצידן של חברות התעופה האמריקניות עומדים ארגוני עבודה שטוענים כי פעילותן הענפה ולא-תחרותית של החברות הערביות בארה״ב פוגעת משמעותית בשוק העבודה האמריקני כשמשרות פוטנציאליות רבות אבדו בשוק המקומי.

Americans for Fair Skies 2

החברות הערביות, מנגד, טוענות כי גם החברות האמריקניות מקבלות מימון מהמדינה בצורת כספי סיוע במידה והן נקלעות לפשיטת רגל (Chapter 11) מה שקרה יותר מפעם או פעמיים בהיסטוריה של חברות התעופה האמריקניות. הממשל הפדרלי בארה״ב נוהג להציל חברות תעופה ובאופן זה מספק להן רשת ביטחון כלכלית משמעותית שמאפשרת להן לפעול בצורה פחות אחראית ומחושבת. החברות האלו, אגב, לא מחזירות אף פעם את הכספים שקיבלו להצלתן בעת משבר – אפילו בשנים מוצלחות מאוד, כמו 2016, אותן הן מסיימות עם רווחים של מיליארדי דולרים.

זאת ועוד, החברות הערביות מאשימות את החברות האמריקניות בבכיינות של ממש. לטענתן החברות האמריקניות פועלות בצורה לא יעילה ולא דואגות לשפר את המוצר שלהן מספיק.

Etihad Boeing 787-9 Business Class 2
Etihad Boeing 787-9 Business Class

הצרכנים, כמובן, נהנים מהמחירים הנמוכים שמציעות החברות הערביות. כתוצאה מכך קיים ביקוש גבוה לטיסותיהן והן מפעילות קוים למספר רב של יעדים בארה״ב. אמירטס לבדה, לשם הדוגמה, פעילה ב-12 שדות תעופה בינ״ל שונים בארה״ב כשחלקם מקבלים מספר טיסות יומיות. החברה אף פעילה טיסות חופש חמישי בין ארה״ב לאירופה וגם כאן מהווה תחרות ישירה לחברות התעופה האמריקניות.

Three Major Gulf Airlines - Qatar Airways, Emirates and Etihad

המניע האמיתי לאיסור החדש

לאיסור הזה אין דבר וחצי דבר עם ביטחון ובטיחות. אין שום איום חדש על התעופה האזרחית בעולם. האיסור הזה הוא סה״כ כלי במלחמה כלכלית בחסות הממשל האמריקני החדש שכבר הוכיח מה דעתו על העולם המוסלמי.

האיסור החדש פוגע משמעותית בחברות התעופה הערביות. לא רק בשלושת החברות מהמפרץ הערבי אלא גם בחברות אחרות כמו רויאל ג׳ורדניאן, טורקיש, רויאל אייר מרוקו, סעודיה ועוד. נוסעים רבים יעדיפו שלא לטוס עם החברות האלו בשל האיסור החדש משום שעבור רבים העלאת מכשירים כמו טאבלטים ומחשבים ניידים למטוס היא הכרחית ממש גם לשם בידור וגם לשם עבודה. זה נכון בחזקת קל וחומר לנוסעים עסקיים שעבורם, במקרים רבים, היכולת לעבוד במהלך הטיסה או לתקשר עם העולם היא קריטית ממש. נוסעים אלו יעדיפו לטוס עם חברות אחרות, דרך יעדי משנה אם צריך, והכל כדי לא לפגוע באיכות הנסיעה שלהם או בפרודוקטיביות העבודה שלהם.

זאת ועוד, נוסעים רבים לא ירצו למסור ככבודה לבטן המטוס מכשירים אלקטרוניים – אשר חלקם יקרים מאוד או מכילים מידע רגיש – ובפרט כשרוב חברות התעופה לא לוקחות אחריות ולא מפצות על מכשירים שנפגעים או נאבדים אם נשלחו ככבודה.

האיסור החדש, אם כן, מאלץ רגולטורית את חברות התעופה שפועלות מאותם עשרה שדות תעופה להציע ללקוחותיהן הטסים לארה״ב שירות נחות משמעותית לעומת חברות אחרות. הנהנות העיקריות הן כמובן חברות התעופה האמריקניות.

United, Delta and American

אף אחת מחברות התעופה האמריקניות, אגב, לא מפעילה טיסה ישירה מארה״ב לאחד מהשדות הנ״ל. מפתיע? או שנאמר, חשוד?

שאלות שחייבים לשאול

נגיד, לצורך העניין, שבאמת קיים איום ממשי חדש וטרוריסטים מצאו סרטון יוטיוב איכותי מספיק שמראה איך להפוך סוללה של מקבוק לפצצה מסוכנת. נגיד. למה שאותם טרוריסטים מתוחכמים – שהצליחו לפרק מקבוק ולהכניס לתוכו פצצה חזקה מספיק כדי להוריד מטוס נוסעים – לא יטוסו לארה״ב דרך יעדים אחרים פשוט? נגיד, דרך יעדים באפריקה, דרום-אמריקה או אסיה?

ולמה האיסור החדש לא חל על צוותי אוויר אלא רק על נוסעים? דייל של חברת תעופה ערבית, שנולד וחי כל חייו במדינה מוסלמית ולכאורה עלול להוות איום, יכול להעלות מכשיר אלקטרוני למטוס בזמן שאותו דבר אסור לחייל אמריקני בחופשה או עובד בשירות המדינה שעולים כנוסעים.

ואיך פתאום תאי המטען של מטוסים מסחריים הפכו למוגנים מפצצות? אני לא מהנדס אווירונאוטיקה או מומחה לאבטחת מטוסים אני הניחוש המושכל שלי הוא שפיצוץ גדול ב-35,000 רגל שיפער חור גדול בגוף המטוס, גם בחלקו התחתון, יוביל להתרסקות וודאית.

איך זה שאין הגבלת גודל, משקל או צורה למכשירים סלולריים שמותרים לשימוש בטיסות? הרי בעשור האחרון מכשירים סלולריים הולכים וגדלים וחלקם גדולים יותר מטאבלטים קטנים (שאותם אסור להעלות למטוס יותר). אם מחר ייצא לשוק מכשיר סלולרי, או לפחות כך הוא יוגדר, עם מסך של 10 אינצ׳ ויכולות של מחשב נייד – האם הוא יהיה מותר לשימוש כי הוא בבסיסו מכשיר סלולרי?

האיסור הבריטי החדש

בריטניה הצטרפה לארה״ב והוציאה גם היא הנחיות דומות שחלות על כל הטיסות שיעדן בבריטניה וממריאות מהמדינות טורקיה, לבנון, מצריים, ערב הסעודית, ירדן וטוניסיה.

שימו לב שאין זהות ברשימת המדינות בין האיסור האמריקני לבריטי ובפרט מדינות המפרץ הערבי לא חשופות לאיסור הבריטי. זה לא מקרי לאור ריבוי הטיסות מהמדינות האלו, שיתופי הפעולה הקיימים גם בתעופה האזרחית וגם במסחר, ההשקעות העצומות שקיימות בבריטניה ע״י גופים מאותן מדינות שבין השאר מחזיקים יותר קרקעות בלונדון מהמלכה אליזבת או מהעירייה.

האיסור הבריטי כן מתייחס בצורה ספציפית לגודלם של המכשירים המותרים לשימוש, והוא: אורך של עד 6 אינצ׳, רוחב של עד 3.6 אינצ׳ ועובי של עד 0.5 אינצ׳. רוב המכשירים הסלולריים עומדים במגבלות אלו.

לסיכום

הממשל האמריקני החדש עשה כאן צעד גדול נגד המדינות הערביות והמוסלמיות ובעד חברות מסחריות אמריקניות. בעוד צווים נשיאותיים כאלו ואחרים חשופים לביקורת שיפוטית בארה״ב – ועובדה שחלקם בוטלו למורת רוחו של הטראמפ – הנחיות ביטחון של ה-DHS אינן חשופות באותה מידה ולכן יכולות גם לשמש ככלי פוליטי/כלכלי במידת הצורך תחת הכיסוי הבלתי-מעורער וכמעט בלתי-מוסבר של ענייני ביטחון. המציאות הזאת מוכרת לנו היטב כישראלים.

להערכתי האיסור החדש יגרום פגיעה גדולה מאוד בפעילות של חברות התעופה הרלוונטיות בארה״ב ואולי נראה אותן מצמצמות פעילות בעתיד הקרוב. או, לחילופין, הן ימשיכו להפעיל את הקוים שלהן בהפסד מתוך הצהרת כוונות פוליטית ואפילו יורידו מחירים. נחיה ונראה.

אני יכול להניח שישראלים רבים יוותרו על התענוג של טיסה עם רויאל ג׳ורדניאן או טורקיש לארה״ב. שתי החברות האלו מפעילות מספר טיסות יומיות לת״א כשכמעט כל הנוסעים בטיסות אלו ממשיכים ליעדים אחרים שחלקם בארה״ב. אם האיסור החדש יישאר בתוקף, ולא יתוקן בדרך כלשהי (מה שעלול לקרות, אני מניח), ייתכן ונראה צמצום מסוים של פעילות החברות האלו גם בישראל.

כרגע, למיטב ידיעתי, אין חשש שהאיסור החדש יגיע גם לנתב״ג ובפרט משום שדלתא ויונייטד מפעילות טיסות ישירות לשדה ממספר יעדים בארה״ב.

מה דעתכם על האיסור החדש?
מאמינים שיש לו הצדקה ביטחונית אמיתית?

11 מחשבות על “האיסור האמריקני על מכשירים אלקטרוניים במטוסים – ומה באמת עומד מאחוריו

  1. מוריס

    ולא ציינת הבלוף הכי גדול בכל הסיפור הזה: ניגריה. יש נוכחות ניכרת של ארגוני טרור במדינה (בניגוד לדובאי, דוחא, ואבו דאבי) ואיכשהו היעד הזה לא ברשימה. ומה עוד: דלתא מפעילה טיסות ישירות לשם! צירוף מקרים?

  2. Avishay

    חומרי נפץ המוסלקים במחשבים, בטבלטים ובמכשירים אלקטרונים אחרים ומוטסים בתא המטען עם הכבודה עשויים בהחלט לגרום לנזק ולסיכון ממשי למטוס. אי לכך, אולי כמו שכתבת, ליאור, זוהי "מלחמה" על קווי תעופה או שקיים איום ממשי אחר אך הוא אינו פיצוץ של מטען חומר הפץ אלא סכנת השתלטות על מערכות המטוס על ידי מחשבים בעלי יכולת חישובית "טובה" ותוכנה ייעודית לכך. זה עשוי להוות איום ממשי. נכון הדבר כי במידה וישנה "פרצה" שכזו, אזי מחשב שכזה יכול "לעלות על טיסה" מכל שדה בעולם.

  3. ולי נראה שכתבת את המאמר הזה כי… פשוט נגמרו לך הנושאים. כיום ברור שהאיום מצד דאע"ש, כפי שפורסם לפני יומיים, להטמין פצצות בלפ-טופים הוא אמיתי. אני לא חסיד גדול של טראמפ או של מלחמתו באיסלאם הקיצוני, אך פה מדובר באיום אמיתי. כן, נכון, גם פצצה בתא המטען היא איום ממשי על המטוס, אך מופחת. חבל שמיהרת לכתוב השערות לפני הפירסום הרשמי של רשויות הבטחון האמריקאיות.

    1. רשויות הביטחון האמריקניות מיהרו לאשר את העובדה שניתן להטמיע פצצה במחשב נייד ושמדובר בסיכון ממשי ולא תיאורתי. הם עשו את זה בעיקר כדי להצדיק את המהלך על אף שברור לכולם שמדובר בתירוץ תלוש למדי.

      ובכל מקרה, אף אחד לא חולק על העובדה שניתן להטמיע פצצה במחשב נייד. או בכל מוצר אחר בגודל דומה. אני לא מומחה לאבטחה או לחבלה – אין לי שום סיבה לחלוק על הטענה הזאת.

      השאלות נוגעות ליישום. אם ניתן להטמיע פצצות במחשבים ניידים – אז מדוע ניתן להעלות מחשבים ניידים לתא המטען של מטוסים? ומדוע רק בטיסות מיעדים מסוימים? מה יעצור מחבל מלטוס דרך רוסיה, לדוגמה, עם אירופלוט, במקום בטיסה ישירה עם אמירטס? איך זה שהאיסור לא רלוונטי לשדות שבהם האבטחה ירודה בצורה מחפירה בעוד הוא כן רלוונטי לשדות מודרניים שבהם האבטחה מחמירה מאוד? בשדה של אבו-דאבי, אני מזכיר שוב, יש שלוחה של ה-TSA שבה מתבצע כל תהליך ההגירה לארה״ב, כולל מכס ובידוק ביטחוני, עוד לפני העלייה למטוס.

      ואם אתה רוצה לקרוא עוד קצת שאלות, הנה כתבה שעלתה היום שבה שאלו מומחי אבטחה ישראלים על הנושא:
      http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/872/373.html

  4. ועוד מוזר זה השמועות על הרחבה גם לאוזניות מבטלות רעש(!!) הפופולריות מאוד ולמעשה למי שהתרגל מדובר במכשיר חובה.
    אני למשל לא יכול לטוב בלי האוזניות, הרעש המחריש של הטיסה מושתק משמעותית והשהייה במטוס קלה יותר.

    ואז מצטרפת השמועה על הרחבת הצו גם לטיסות מאירופה לארה"ב… השילוב של זה עם איסור על אוזניות בהחלט מטריד. ישראל תיכנס לרשימה הזאת? טיסות לבוסטון של לופטהנזה גם ייכנסו לאיסורים? רע מאוד

    1. פורמלית האיסור חל גם על אוזניות מבטלות רעש. אבל אני לא יודע לגבי האכיפה בפועל.

      כל הסימנים מצביעים על הרחבת האיסור גם לטיסות מאירופה. ההודעה על כך הייתה אמורה להתפרסם לפני מספר ימים אבל כנראה נדחתה. לא ידוע אם טיסות מישראל יכללו אבל להערכתי כן. למעשה, יש סיכוי מסוים שארה״ב תרחיב את האיסור לכל מדינות העולם וזהו.

      אחת המרוויחות הגדולות מהרחבת האיסור היא אייר קנדה. נכון לכרגע טיסות מקנדה לא חשופות לאיסור הזה כך שכל הנוסעים של אייר קנדה שיעדם ארה״ב יוכלו להמשיך להעלות את המחשבים הניידים שלהם איתם למטוס.

      1. המדיניות האמריקאית בנושא – מזכירה חיפוש מטבע מתחת לפנס… אז נכון שהמטבע יהיה מתחת לפנס (כלומר -מחבל על מטוס), אבל עדיין יש אפשרויות חבלה רבות מאוד.

  5. פינגבאק: הכותרות שעשו לנו את השנה – FlyingOut

  6. פינגבאק: הפוסטים של שנת 2017 – FlyingOut

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s