הדרך הארוכה שלי לסטטוס גבוה ב-2017

את השנה התחלתי עם אוסף קטן ומכובד של סטטוסים גבוהים שרובם (לא כולם) הושגו ׳בדרך הקשה׳:

• סטטוס אקזקיוטיב פלטינום במועדון AAdvantage (אמריקן). ב-2016 רשמתי קרוב ל-150,000 מיילים לסטטוס במועדון.
  – – –
• סטטוס פלטינום במועדון הנוסע המתמיד (אלעל). טכנית התחלתי את 2017 עם סטטוס טופ–פלטינום, שקיבלתי מאלעל במתנה בשנה שעברה, אבל בסוף ינואר הסטטוס שונמך לפלטינום.
  – – –
• סטטוס סילבר במועדון Miles&Smiles (טורקיש). בשנה שעברה היה לי סטטוס גולד, מה שנקרא ׳עילית׳, ושונמכתי השנה לסטטוס ׳קלאסיק פלוס׳ שהוא סילבר. המועדון מציע נחיתה רכה.
  – – –
• סטטוס גלובליסט במועדון World of Hyatt (קבוצת הייאט). עד תחילת מרץ פעל המועדון הקודם של הקבוצה, Gold Passport, והסטטוס הגבוה ביותר נקרא דיימונד. 
  – – –
• סטטוס דיימונד במועדון Hilton Honors (קבוצת הילטון).
  – – –
• סטטוס פלטינום אמבסדור במועדון IHG Rewards (קבוצת אינטרקונטיננטל). למעשה ב-2016 לא עמדתי בתנאי הסף לסטטוס פלטינום אבל בגלל שאני ממשיך לחדש את חברותי במועדון אמבסדור הסטטוס הגבוה נשאר משום מה.
  – – –
• סטטוס סילבר במועדון Club Carlson (קבוצת קרלסון–רזידור). 

אגב, פוסט דומה לזה כתבתי לפני קצת יותר משנה.

החודשים הראשונים של 2017

מבחינת יעדים בעולם, על הנייר, ההספק שלי עד כה בשנה הנוכחית היה די גבוה. הייתי בניו–זילנד, ארה״ב, הונג–קונג, הודו, נפאל, הפיליפינים ועוד. אבל…

מבחינת התקדמות לסטטוס גבוה במועדוני לקוחות ההספק שלי עד כה השנה הוא בינוני להחריד שלא לומר נמוך מאוד.

למה?

ראשית, היו לי בחודשים האחרונים שתי נסיעות ארוכות – אחת לניו–זילנד ואחרת להודו ונפאל – שלטובת שתיהן השתמשתי כמעט בלעדית בכרטיסי בונוס כך שלא צברתי קרדיט כלשהו. זה בהתאם לגישה לפיה צריך לדעת גם להשתמש בנקודות ולא רק לצבור אותן, ובכלל להימנע מצבירת יתרה גבוהה מדי של נקודות כי הן נקודות לעולם חשופות לירידת ערך מיידית וחדה. אז בחודשים הראשונים של 2017 ׳בזבזתי׳ כמה מאות אלפי נקודות במקום להשתמש בכסף.

שנית, במהלך הנסיעות לעיל ונסיעות אחרות לא היו לי תמיד הזדמנויות להתארח במלונות של קבוצת הייאט. התוצאה היא שקצב ההתקדמות שלי לסטטוס גבוה במועדון של הקבוצה נמוך ביחס לשלב זה של השנה בשנים קודמות.

אני מניח שהיו לילות בהם יכלתי לשלם יותר (אולי הרבה יותר) בשביל להתארח במלון של הייאט במקום במלון אחר אבל את החישוב הזה אני עושה באופן טבעי כך שאני שלם עם הבחירות שלי עד כה השנה. זה פשוט אומר שאצטרך לעשות מאמץ מיוחד בחודשים הבאים – וזה אולי יעלה לא מעט כסף, אבל בעיניי הסטטוס הגבוה של הייאט שווה לא מעט כסף.

השנה עזבתי את מועדון AAdvantage (אמריקן) לטובת מועדון MileagePlan (אלסקה). המעבר הזה מוכיח את עצמו כמאתגר יותר וכואב יותר ממה שחשבתי אבל אני לא מתחרט. המועדון של אמריקן ממשיך במגמת ההתדרדרות ואני עדיין אופטימי לגבי המגמה החיובית של המועדון של אלסקה.

אז, נו, מה המצב?

במועדון של אמריקן צברתי השנה קצת יותר מ-10,000 מיילים לסטטוס בלבד בזכות חמש טיסות שקרדטתי למועדון (שאותן לא יכלתי לקרדט למועדון של אלסקה). למעשה, רוב המיילים האלו נצברו מכרטיס הלוך/חזור אחד מת״א למדריד במחלקת העסקים של איבריה – כרטיס שצבר מעל 6,500 מיילים לסטטוס וכמעט 11,000 מיילים למימוש – אותו רכשתי אי שם באוגוסט 2016. לא אגיע לסטטוס גבוה במועדון של אמריקן השנה. אפילו לא לסטטוס גולד.

במועדון של אלסקה צברתי עד כה 11,600 מיילים לסטטוס בלבד (1,100 מיילים נוספים צפויים להתעדכן בחשבון בימים הקרובים מטיסה שכבר טסתי). אני בערך בחצי הדרך לסטטוס הראשון במועדון – MVP. המטרה שלי השנה היא להגיע לסטטוס MVP Gold 75, שעבורו צריך לצבור 90,000 מיילים לסטטוס, כך שעברתי פחות מ-15% מהדרך. אבל אני אופטימי בעניין הזה. כל הנסיעות שלי בהמשך השנה כנראה יהיו בכסף, במקום בכרטיסי בונוס, וכמעט בלעדית עם חברות תעופה ששותפות במועדון של אלסקה (לראות פינאייר, שותפה חדשה של המועדון).

בחודשים האחרונים הזדמן לי לטוס לפחות פעמיים עם אליטליה. פעם אחת במחלקת העסקים לברלין ופעם אחרת במחלקת פרימיום–אקונומי לניו–יורק. במקום לקרדט את הטיסות לאחד המועדונים בברית סקיי – שרובם ככולם, בעיניי, חלשים למדי – בחרתי לקרדט את הטיסות למועדון Etihad Guest (אתיהאד). המועדון נותן קרדיט נדיב מאוד לטיסות במחלקות הפרימיום של אליטליה. כך, לדוגמה, כל טיסה במחלקת העסקים צוברת מיילים למימוש לפי 300% ממרחק הטיסה ומיילים לסטטוס לפי 150% ממרחק הטיסה. התוצאה בפועל היא שאני נמצא במרחק של 2,500 מיילים לסטטוס או שני קטעי טיסה מלהשיג סטטוס סילבר. נכון לכרגע אין לי כוונה לעשות מאמץ מיוחד בשביל הסטטוס הזה אבל אני מרוצה.

ועכשיו לפרק הכואב ביותר של הדו״ח: ההתקדמות לסטטוס גבוה במועדון של הייאט. אז התשובה הפשוטה היא שאני בכלל לא קרוב לסטטוס גבוה במועדון. למעשה, אחרי כמעט שני שלישים מהשנה הגעתי לשליש מהדרך בלבד. זה בעייתי. על הצד החיובי צברתי ׳רק׳ 8200 נקודות בסיס – שזה אומר שהוצאתי במלונות הקבוצה סכום מצטבר של בערך 1600$ לפני מסים – ובחישוב פשוט זה אומר שכל לילה השנה עלה בממוצע פחות מ-100$. בכל מקרה, כרגע אין לי כוונה לוותר על הסטטוס המצוין הזה אז בהמשך השנה אצטרך לעשות מאמץ מיוחד כדי לבחור במלון של הקבוצה בכל יעד שבו יש מלון של הקבוצה אפילו במחיר גבוה.

במועדון של קבוצת אינטרקונטיננטל רשמתי עד כה 12 לילות כשחצי מהם לילות–בונוס. אל תתרגשו מהמספר הגבוה במרכז התמונה – לפיו כביכול צברתי מעל 200,000 נקודות השנה – כי הוא בעיקרו תוצאה של ביטול לילות בונוס. גם המספר הבא אחריו מטעה משום שלפחות בשתי הזדמנויות השנה הזמנתי לילות בתעריף הכולל חבילת נקודות. אני מצפה לסיים את 2017 עם בערך 20 לילות לסטטוס.

התקדמתי מעט מאוד, אם בכלל, בדרך לסטטוס גבוה במועדונים האחרים שציינתי קודם. למרות שיצא לי לטוס השנה כמה וכמה פעמים עם אלעל ויצא לי להתארח בכמה וכמה מלונות של קבוצת הילטון. אבל לא משהו לכתוב עליו.

הנסיעות שלי בהמשך השנה

בשבועיים האחרונים התבהרו כמה דברים וכתוצאה רכשתי מספר כרטיסי טיסה (או לפחות שמתי מספר כרטיסים על ׳הולד׳ עד שאחליט בעניינם). יש לי נסיעה מתוכננת אחת לאסיה – שתייצר לא מעט כותרות כאן בבלוג בזמן הנכון – ולפחות שתי נסיעות מתוכננות לארה״ב ודרום–אמריקה. כאמור, לטובת הנסיעות האלו בחרתי בחברות תעופה שהן שותפות של אלסקה כך שאוכל לצבור מספיק מיילים כדי להגיע לסטטוס הגבוה ביותר במועדון שהוא בגדר המטרה המרכזית שלי השנה (ולא בהכרח מתוך נימוק רציונלי מדי).

אולי אצליח להשיג סטטוס סילבר של אתיהאד בדרך, אולי אצליח לצבור קצת מיילים באחד המועדונים של ברית סטאר (איגיאן, אם לדייק) וכנראה שיהיו לי מספר טיסות נוספות עם אלעל. אני סקרן מאוד לגבי המטוס החדש של החברה שצפוי לנחות בנתב״ג בחודשים הקרובים ולהיכנס לשירות בקו ללונדון הית׳רו בספטמבר – ואני מקווה להיות על אחת הטיסות הראשונות שלו כדי לכתוב כאן בבלוג על החוויה.

האתגר האמיתי יהיה לשמר את סטטוס גלובליסט של הייאט. השנה הוא הפך אטרקטיבי יותר  – וזה אומר הרבה כי הוא גם קודם נחשב לסטטוס הגבוה הטוב ביותר – אלא שבניגוד לשנה שעברה הסטטוס דורש כעת רישום של 60 לילות, במקום 50 לילות, בשנה קלנדרית. וכדי להוסיף אתגר על אתגר הרי שלילות–בונוס, לילות–חינם מתוקף שוברים ולילות–חינם מתוקף מבצעים אינם נספרים לטובת הסטטוס. בינתיים רשמתי רק 20 לילות מתוך ה-60 הנדרשים וזה אומר שאם אני רוצה להמשיך להחזיק בסטטוס הזה אצטרך לבלות לפחות 40 לילות נוספים במלונות הקבוצה מתוך 161 הלילות האחרוני של 2017. קצת הזוי? כן, גם לדעתי.

לסיכום

זו שנה מאוד לא אופיינית עבורי ובמידה מסוימת היא הפוכה לשנה שעברה שבה הגעתי לסטטוס הגבוה ביותר של אמריקן כבר בחודש יוני כך שיכלתי להרשות לעצמי להיות גמיש יותר בחודשים האחרונים של השנה.

משזה נאמר, יש משהו מרגש בהתחלה חדשה. במרדף אחר סטטוס גבוה שטרם הגעתי אליו בעבר. אני כמובן מתכוון למועדון MileagePlan יותר מלכל דבר אחר למרות שבמידה מסוימת זו גם התחלה חדשה במועדון World of Hyatt.

כבונוס נוסף נראה שבחודשים הבאים אצטרך להוציא הרבה מאוד כסף על נסיעות (בניגוד לחודשים האחרונים) אבל במקביל אצבור יתרות גבוהות מאוד של נקודות ומיילים. בחישוב שיטחי אני מאמין שבסוף 2017 יהיו לי יותר מרבע מיליון מיילים חדשים של אלסקה ואולי יותר מ-100,000 נקודות חדשות של הייאט (תלוי כמה אשתמש בתעריף נקודות וכסף).

יהיה מעניין! אני כבר מחכה לכתוב פוסט המשך בינואר 2018.