אנטומיה של כרטיס בונוס: וינה לת״א במחלקת העסקים של אלעל

אחת הטענות השכיחות ביותר נגד מועדון הנוסע המתמיד היא שמימוש נקודות לכרטיסי בונוס אינו כדאי בעיקר בגלל היטלהדלק הגבוה והמסים שגובה המועדון. התחושה היא שצריך לצבור מאות ולפעמים אלפי נקודות רק כדי לחסוך סכום כסף יחסית קטן. אז רציתי לתת דוגמה לכרטיס בונוס אחד, סטנדרטי ופרקטי, שאיפשר לי לקבל ערך הוגן לנקודות.

ElAl Business Class Boeing 737

כהערה מקדמית אגיד שאני מסכים עם הטענה לעיל. עם השנים צבירת הנקודות אומנם הפכה לפשוטה יותר, ומהירה יותר, אבל מחירי כרטיסי הבונוס ברוב המקרים רק עלו. אבל מה שבדר״כ מטרפד את כדאיות כרטיסי הבונוס הוא היטלהדלק שגובה אלעלמס פסול שחייב להיעלם מהעולם, אבל אלעל היא בהחלט לא חברת התעופה היחידה שמשתמשת בושמוסיף עלות של כמה עשרות או מאות דולרים לכל כרטיס בונוס. במקרים רבים היטלהדלק לבדו גבוה יותר מעלות כרטיס בחברה מתחרה שפועלת באותו קו עם אלעל.

אבל הפוסט הזה אנסה דווקא להיות סניגור של אלעל ולא להפך.

כרטיס הבונוס שרכשתי: וינה לת״א

השבוע חזרתי בטיסת הערב של אלעל מוינה לת״א. שוב, כמו בחודש שעבר. כאמירה כללית זו טיסה נוחה מאוד ובקו משרתים מטוסי בואינג 737-900 חדישים יחסית שמציעים, בין השאר, אינטרנט אלחוטי בחינם לכל הנוסעים (לבינתייםתקופת פיילוט).

בקו וינהת״א לא פועלות כיום חברות לואוקוסט. בקו מתחרות אוסטריאן ואלעל כששתיהן מציעות תעריפים יקרים מאוד לטיסה בכיווןאחד (מעל 500$). כרטיס בכיווןאחד של חברות אחרות, בהכרח עם קונקשיין אחד לפחות, יעלה החל מ-100$ בלבד בתאריכים מסוימים. ריאלית הייתי שמח לשלם 200$ לטיסה ישירה בקו ובפרט אם היא בשעות נוחות כמו טיסת אלעל.

אלעל מציעה כרטיסי הלוך/חזור בקו ת״אוינה במחלקת העסקים במחיר של 1100$ באופן שיגרתי. לא זול לטיסה של 3.5-3 שעות בכל כיוון. כרטיס בכיווןאחד מוינה לת״א עולה החל מ-750$.

LY Ticket VIE-TLV Roundtrip

את כרטיס הבונוס רכשתי לפני מספר שבועות במסגרת מבצע שעדיין מתקיים לטיסות בחודשי החורף. לא מדובר במחיר חריג ולא מדובר במחיר מוזל שאני זכאי לו מתוקף סטטוס גבוה אלא סה״כ במחיר מבצע שזמין לכל מי שמחזיק כרטיס פלייקארד.

הכרטיס עלה 375 נקודות ו-109$ בהיטלדלק ומסים (60$ להיטלהדלק ו-49$ למסים). אלעל מאפשרת לחברי המועדון לשלם את היטלהדלק באמצעות נקודות ביחס המרה הוגן של 0.5$ לכל נקודה (כלומר, 120 נקודות תמורת ׳הנחה׳ של 60$ בתוספת הכספית של הכרטיס).

האם זה היה מימוש כדאי?

לכאורה, מול מחיר ׳רגיל׳ של 750$, כרטיס בונוס בקו הוא עסקה מעולה. הערך שמתקבל הוא כמעט 2$ לנקודה. אבל זה מחיר בכסף שכמעט אף אחד לא משלם (אולי למעט נוסעים עסקיים שאין להם ברירה).

כדי להבין מהו ערך הנקודות שקיבלתי במימוש הזה אני צריך לענות על שאלה מהותית אחת: כמה הייתי מוכן לשלם בכסף עבור הטיסה שטסתי?

לכאורה קו הבסיס הראשון הוא מחצית המחיר של כרטיס הלוך/חזור בהנחה שאלעל הייתה מוכנה למכור כרטיס בכיווןאחד במחיר הזה. כלומר, 550$. אבל אי סיכוי שהייתי מוכן לשלם את הסכום הזה על טיסה ישירה של שלוש שעות במחלקת העסקים של אלעל.

נניח שהייתי מוכן לשלם 375$ על כרטיס בכיווןאחד במחלקת העסקים. זה חצי המחיר על כרטיס בכסף וגם זה בידיעה שאוכל לצבור נקודות מהטיסה. טיסה בקו במחלקת העסקים תאפשר למחזיק כרטיס פלייקארד לצבור 110 נקודות (100 נקודות בסיס + 10 נקודות בונוס) ולנקודות האלו ערך ריאלי של 45$ (לפי שווי של 0.4$ לנקודה). כלומר, הייתי מוכן לשלם 375$ על כרטיס שבין השאר מחזיר נקודות בשווי של 45$ – ובמילים אחרות 330$ ׳נטו׳.

כך, בתרגום, 375 נקודות חסכו לי 220$ בהוצאה ריאלית (כי ממילא שילמתי 110$ בהיטלדלק ומסים). כלומר, מימשתי נקודות וקיבלתי בערך 59 סנט לנקודה. לא פנטסטי אבל בטח שלא רע.

לסיכום

המטרה של הפוסט לא הייתה להציג את כרטיס הבונוס שרכשתי כאיזשהו מימוש פנטסטי לנקודות של אלעל. מבחינתי כרטיס הבונוס הזה היה פרקטי גרידא כי ממילא הייתי צריך לטוס חזרה מוינה לת״א בתאריך המסוים הזה ובשעות המסוימות האלו.

המטרה של הפוסט הייתה להראות איך במימוש סטנדרטי למדי של יתרת נקודות בהחלט לא גבוהה ניתן לחלץ ערך ריאלי טוב מהנקודות. שימו לב שהדגש שלי לא היה על המחיר המלא של הכרטיס בכסף – 750$ – אלא על המחיר הסובייקטיבי שאני הייתי מוכן לשלם עליו.

הזדמנויות טובות כאלו למימוש נקודות קיימות כל הזמן במחלקת התיירים, במחלקת העסקים או באפיקי מימוש אחרים.

3 מחשבות על “אנטומיה של כרטיס בונוס: וינה לת״א במחלקת העסקים של אלעל

  1. היי ליאור לפי מה שאני מבין מהכתבה אז זה החישוב שצריך להיות?

    אשתף אותך בהזמנה חדשה שגם אני עשיתי עם אלעל,
    כרטיס בונוס במחלקת "פרימיום" JFK->TLV
    עלות כרטיס בונוס הינו 1300נק'+140$ מיסי נמל
    עלות כרטיס בכסף הלוך/חזור במחלקת פרימיום נע בין 2150$-2325$
    נגיד שהייתי לוקח חצי מהכרטיס- רק חזור, ואת התעריף הזול 2150$..
    אז כיון אחד העלות שלו 1075$ וכמו שרשמת נוסיף גם 100 נק' שצוברים (שווי 40$)
    יוצא שנטו כרטיס לכיון אחד הינו 1035$

    זה אומר שקיבלתי הנחה של 895$ (1035$- 140$ מיסי נמל)
    כלומר שווי נקודה למימוש הוא 69 סנט ?

    1. כן ולא. בפוסט הבדלתי בין ׳המחיר האובייקטיבי׳ (מחיר המדף של אלעל לכרטיס – בדוגמה שלי 750$) לבין ׳המחיר הסובייקטיבי (זה שאני הייתי מוכן לשלם – בדוגמה שלי 375$).

      נניח שאתה צריך רק כרטיס בכיוון-אחד מניו-יורק לת״א. המחיר שבו בחרת, 1075$, מייצג את המחיר האובייקטיבי בלבד. כלומר, חצי ממחירו של כרטיס הלוך/חזור. אבל האם היית מוכן לשלם את המחיר הזה בהינתן שלא היו לך נקודות כלל? אם כן – אז זה המחיר הסובייקטיבי גם כן ואז כל שאר החישוב נכון מאוד. אבל אם הייתה לך תקרת מחיר אחרת – נגיד 700$ – אז מהתקרה הזאת אתה צריך לגזור את החיסכון שיצרו לך הנקודות ומכאן את ערך הנקודות.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    WIZZ יתחילו לטוס 4 פעמים בשבוע מוינה לתל אביב החל מיוני, ולקראת סוף אוקטובר יעברו לטיסה יומית בקו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s