בתחילת ספטמבר הסברתי שבאופן יחסי שנת 2018 היא שנה רגועה למדי עבורי. לפחות מבחינת מספר הטיסות. מאז אותו פוסט הספקתי להשלים סיבוב נוסף מסביב לעולם – במסלול די ארוך ולא הגיוני – אבל עדיין הסך השנתי נמוך משמעותית מהממוצע של השנים האחרונות. לעובדה הזאת יש גם השפעה ישירה על הסיכויים שלי לשמר סטטוסים גבוהים במועדוני לקוחות שונים.
סטטוס מטרה: MVP Gold 75K
כן, זה אולי הסטטוס עם השם הכי פחות קליט בתעשייה. אבל הטבות יש לו, ובפרט אלו שחשובות לי:
- בונוס של 125% לצבירת מיילים מטיסות.
- בונוס של 50,000 מיילים עם חידוש הסטטוס.
- פטור מלא מעמלות שינוי/ביטול של כרטיסי בונוס.
- שירות לקוחות מעולה בקו ייעודי לבעלי הסטטוס.
- שוברי שדרוג ושוברי טרקלינים שאפשר לחלק כמתנות.
כדי להשיג או לחדש את הסטטוס הזה יש לצבור 90,000 מיילים לסטטוס ((Qualifying Miles או 90 קטעי טיסה (Qualifying Segments) במהלך שנה קלנדרית בטיסות עם כל חברות התעופה השותפות במועדון. אפשרות נוספת היא לצבור 75,000 מיילים לסטטוס בטיסות של אלסקה או וירג׳ן אמריקה – אבל זו אפשרות לא כ״כ ריאלית לחברי מועדון שאינם גרים בארה״ב. בין השותפות של המועדון ישנן לא מעט חברות תעופה הנוחתות בנתב״ג כמו: בריטיש, פינאייר, קתאי, היינאן וקוריאן.
השנה שלי והדילמה
עד כה צברתי רק 49,952 מיילים לסטטוס בשנת 2018. אבל – מספר טיסות שהשלמתי בשבועות האחרונים טרם התעדכנו והן צפויות להוסיף לחשבוני כ-14,250 מיילים לסטטוס. כלומר, אני צופה שסה״כ לאחר העדכון יהיו בחשבוני כ-64,200 מיילים לסטטוס.
המשמעות: חסרים לי כמעט 26,000 מיילים על מנת לחדש את הסטטוס הנוכחי שלי ועליי לצבור אותם עד ה-31 לדצמבר. או, כמובן, לוותר על הסטטוס הזה. נכון להיום לא מתוכננות לי נסיעות להמשך השנה, או לפחות כאלו שיאפשרו לי לצבור נקודות בהיקף כזה.
חלקכם אולי חושבים כרגע מחשבה בנוסח ״יאללה, קנה כרטיס הלוך/חזור לארה״ב במחלקת העסקים וסגור את הסיפור״. לכאורה רעיון טוב – אלא שכרטיס כזה לא יעשה את העבודה. אפילו אם נבחר כרטיס מת״א ללוס-אנג׳לס ב-2,800$, במחלקת כרטוס I של בריטיש, הוא יכסה מרחק של בקושי 16,000 מייל ומכאן יצבור לכל היותר 24,000 מיילים לסטטוס (לפי 150% ממרחק הטיסה). אולי עם הוספת מקטעים בכרטיס כזה אפשר להגיע ל-26,000 מיילים לסטטוס אבל המחיר יהיה מעל 3,000$ כמעט בוודאות. זול זה לא.
פתרון אפשרי
מי שיסתכל מקרוב על טבלאות הצבירה במועדון של אלסקה, ובמקביל על התעריפים הקיימים בשוק, אולי יגלה את האטרקטיביות שבמחלקת הכרטוס D של פינאייר. ציינתי את העובדה הזאת בעבר בבלוג אבל סביר להניח שזה עשה רושם של פרט טריוויה חסר משמעות.
מחלקת הכרטוס הזאת מעניינת משתי סיבות עיקריות:
- התעריפים בה לא יקרים בצורה מחרידה. בדר״כ הם יקרים יותר רק ב-20% עד 40% לעומת התעריפים במחלקת הכרטוס המוזלת ביותר במחלקת העסקים (I). די מרשים לאור העובדה ש-D מציעה לרוב פטור מלא מעמלות ביטול ושינוי לכרטיס.
– – – - יחס צבירת המיילים שלה במועדון של אלסקה גבוה מאוד. אם לדייק: 200% ממרחק הטיסה כמיילים לסטטוס ו-300% ממרחק הטיסה כמיילים למימוש (לפני בונוס לסטטוס, אם קיים). זו צבירה די נדיבה. לצורך השוואה: אם תטוסו במחלקה הראשונה של אמירטס תוכלו לצבור מיילים לסטטוס לפי יחס של 150% ממרחק הטיסה ׳בלבד׳ (אבל יחס של 350% בצבירת המיילים למימוש…).
חברו את שתי העובדות האלו ביחד, חפשו תעריף מעניין כלשהו מאירופה לאסיה, ותוכלו לקבל כרטיס כזה למשל:
הכרטיס הזה מכסה מרחק של כ-13,750 מייל. סטנדרטי לכרטיס מאירופה לאסיה, ושימו לב שהוא כולל מסלול טיסות ישיר למדי.
בגלל שכל הטיסות הן בקוד של פינאייר ((AY במחלקת כרטוס D, והן מופעלות ע״י שותפות של המועדון (פינאייר וקתאי), הרי שצבירת המיילים לסטטוס תהיה לפי 200% ממרחק הטיסה – וסה״כ כ-27,500 מיילים לסטטוס. בדיוק מה שחסר לי לחידוש הסטטוס שלי לשנה נוספת.
האם זה כדאי?
הכרטיס הנ״ל עולה קרוב ל-2,200$. זה לא סכום מבוטל. קל וחומר עבור נסיעה שאין לי צורך בה בכלל. גם לא נשכח שעלות הנסיעה לא תסתכם בעלות הכרטיס הזה בלבד אלא יש להוסיף גם את עלות טיסות מ/אל בודפשט, מספר לילות במלונות (נגיד שלושה במינימום) וכמובן הוצאות אגביות נוספות כמו נסיעות וארוחות. ריאלית נסיעה כזאת תעלה קרוב ל-3,000$ – אז לצורך העניין זהו שמו של הילד.
האם אפשר להצדיק הוצאה כזאת? האם יכול להיות שכדאי לי לשלם 3,000$ – יותר מ-10,000 ש״ח – רק כדי לשמר סטטוס גבוה במועדון תעופה אחד? נשמע הזוי…
בואו נסתכל על המספרים מקרוב. נניח שארכוש את הכרטיס, ואשלם על הנסיעה כולה כ-3,000$, אז זה מה שאוכל להרוויח בתמורה:
- אצבור 55,000 מיילים מהכרטיס עצמו (425% ממרחק הטיסה).
– – – - אצבור 50,000 מיילים כבונוס לחידוש הסטטוס במועדון.
– – – - אם נניח שב-2019 ארצה להשיג את הסטטוס שוב, ואקרדט למועדון במהלך השנה טיסות שיכסו מרחק של כ-60,000 מייל, הרי שבונוס נמוך יותר לסטטוס (100% במקום 125%) יוביל לאובדן אלטרנטיבי של כ-15,000 מיילים.
כלומר, רכישת הכרטיס הנ״ל לטובת ריצת-מיילים לשימור הסטטוס, כפי שהסברתי, יוביל לצבירה של כ-120,000 מיילים. מבחינתי השווי הריאלי של יתרת מיילים כזאת הוא למעלה מ-2,400$ (מדובר בערך סובייקטיבי שלי). כלומר, על פניו, המיילים שאצבור לבדם יכסו לפחות את עלות הכרטיס גם אם לא את עלות הנסיעה כולה. עכשיו הדילמה ברורה יותר?
במבט מזוית אחרת, אם תרצו, יש לי הזדמנות לטוס לאסיה במחלקות עסקים ולהתארח מספר לילות במלונות בעלות של כמה מאות דולרים בודדים (בניכוי ההחזר בצורת מיילים שמבחינתי יש להם ערך כספי אמיתי). איך אפשר לסרב להצעה כזאת?
מצד שני… 3,000$…
אני אומר שחרר וותר
גם אני אומר שחרר. אפשר לכתוב דוקטורט בכלכלה התנהגותית על הפוסט הזה. הסטטוס אמור לעבוד בשבילך,
לא אתה בשבילו.
מצטרף, חד משמעית לשחרר, לא הייתי מתלבט אפילו לשניה
אני בהתלבטות דומה….יש לי 135 טיר פוינטס לגולד בבריטיש עד השבוע השני של ינואר. אשמח לרעיונות נחמדים שהם לא ת"א-לונדון…..
לאיבריה יש טיסות עסקים מוזלות למדריד מדי פעם בימי שישי. בערך 350$ לכיוון. טיסת סופש (הלוך בעסקים, חזור בתיירים) יכולה לעלות בערך 700$, ולתת 160 נקודות בערך.
עומאן דרך עמאן…
לא בטוח שכדאי לשחרר.
אם במהלך טיסות 2019 תתבאס על הפגיעה במעמד (למשל על הצבירה הנמוכה יותר, על העדר שוברי השדרוג וכו'), אז כדי להשקיע בריצת המיילים. זו אמנם נסיעה שאין לך בה צורך, אבל בסופו של דבר מדובר על כמה מאוד דולרים היום שכנראה יהיו שווים לך המון עבור ההרגשה ב-2019. בנוסף זו עוד חוויה, עוד אפשרות להתנסות במוצרים שונים, עוד בילויים במקומות חדשים, עוד… אני הייתי הולך על זה.
היתה לי התלבטות לגבי השגת פלטינום ביונייטד – יכולתי להשיג זאת בטיסת הלוך ושוב זולה לבריסל בערך 250$, ושהייה של לילה במלון די זול – אבל החלטתי נגד. למי שאינו אמריקאי הסטטוס הזה לא נותן הרבה מעבר לזהב וחבל לי לבזבז על זה סופשבוע גם אם אוכל להחזיר את המחיר כמעט לגמרי בצבירת מיילים גבוהה יותר בשנה הבאה.
אהבתי את מה שכתב אחד המגיבים – הסטטוס צריך לעבוד בשבילנו ולא אנחנו בשבילו. סוף השנה הוא זמן טוב להתנהגות רציונאלית ולא להיסחפות אחר הסטטוס.
אני גם לא בטוח שכדאי לשחרר. השאלה הגדולה היא איך נראה לו"ז הטיסות שלך ב-2019. אם הוא צפוי להיות "ליאור קלאסי" שכולל המון טיסות, שווה להתאמץ. זו גם לא ריצה קלאסית, אתה לא נוחת ומיד עולה על טיסה הפוכה. זו גם הזדמנות נוספת לבקר בהונג קונג הנהדרת, לנסות מלונות חדשים ואולי להעזר גם בנסיעה הזו כדי להרוויח משהו חדש במועדוני מלונות לשנה הקרובה. וכמו שאתה אמרת, אלה 3000$ שאחר כך יחזרו אליך בגדול אם אכן אתה מתכנן לטוס כל כך הרבה בשנה הקרובה.
עצם ההתעסקות בנושא קצת גבולית לצופה מבחוץ, כי בסוף מדובר על להשכיב 3000 דולר על משהו שאתה לא צריך. עם זאת, זה דומה למישהו שהיה שואל אם כדאי להוציא סכום כזה על שדרוג שלדת קרבון לאופני הרים, או מחוגי טיטניום שמייצר שען שוויצרי חירש כשדרוג לשעון הרולקס. כל אחד והתחביב שלו…
במקרה הספציפי הזה, אני מפריד בין ההרגשה ובין הטבות מוחשיות. אתה המקצוען בלדעת לשקלל את הדברים למטבע אחיד (כולל עלות אלטרנטיבית של דברים שיכולת לעשות במקום) אז אשאיר את זה לך, אבל בעיניי המשמעות שמיוחסת כאן בתגובות לתחושת ה FOMO היא מוגזמת. עם כל הכבוד לחברות התעופה שהצליחו לייצר כזו תחושת נחיצות אצל קהל המשוגעים לדבר – אני, שיש לי משפחה, שהזמן שלי יקר, ושיש ברשימה בערך 3000 דברים שהייתי בוחר לעשות קודם עם 3000 דולר (שבשבילם אתה צריך לייצר הכנסה של בערך כ 20,000 שקל ברוטו) גם אם בסוף המיילים יחזירו את זה, הייתי נותן לזה לחלוף.
אבל כל אחד והתחושות שלו…
[…] אין ספק שאעשה מאמץ לשמור על הסטטוס הנוכחי שלי במועדון של אלסקה. בשנתיים האחרונות הוא הוכיח את עצמו כסטטוס כדאי עבורי עם הטבות שניצלתי היטב (ובפרט האפשרות לשנות/לבטל כרטיסי בונוס בחינם). שירות הלקוחות של המועדון מצוין, כפי שציינתי, וזה יתרון שאני נותן לו משקל משמעותי. לצבור 90,000 מיילים לסטטוס זה לא דבר פשוט אבל אני מאמין שאצליח ללא קושי דרמטי (ומקסימום תידרש איזו ריצת–מיילים לסוף השנה…). […]
אז אני מבין שהחלטת ללכת על ריצת המיילים הזאת…
כן, ובכלל לא הגעתי לעדכן על הרפתקאות חודש דצמבר. לצערי.