טיסת-העברה, למקרה שטרם שמעתם את המושג, היא הטיסה הראשונה של מטוס חדש לאחר שהוא עובר לרשות חברת התעופה. במקרים רבים זוהי טיסה ישירה מהמפעל בו יוצר המטוס לשדה הבית של החברה.
בטיסות אלו לרוב נוכחים אנשי הצוות הנדרשים לתפעול המטוס, אנשי צוות שנדרשו להיות על הקרקע לתהליך מסירת המטוס והכנתו לטיסה, ולפעמים כל מיני צ׳ופריסטים (עובדי החברה ובני משפחותיהם). אבל סה״כ הטיסות האלו ריקות למדי ולא קל לקבל בהן מושב כי נדרשים אישורים שונים ומשונים ויש עלות לחברת התעופה עבור נוסע בטיסה. עיתונאים לא מוזמנים לטיסות אלו מכל מיני סיבות טובות. זה נכון לכלל חברות התעופה ולא רק לאלעל. נדירים המקרים בהם עיתונאי, בלוגר או וולוגר קיבל הזמנה לטיסת-העברה.
אי לכך, אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה גדולה הייתה השמחה כשמנכ״ל אלעל בכבודו ובעצמו הזמין אותי יחד עם יניב ומייקי לטיסה הראשונה של מטוס ה-788 החדש שנחת הבוקר בנתב״ג (שישי, ה-21 לפברואר). ראוי לציין שלא היו תנאים כלשהם להזמנה הזאת ולא התחייבנו לסיקור חיובי של הטיסה בפרט או של אלעל בכלל. כמו כן, אציין ששילמנו מכיסנו על הטיסות מת״א לסיאטל, הלילות במלון והשכרות הרכבים.
היום שלפני הטיסה (רביעי, ה-19 לפברואר)
ישנו כולנו באותו מלון שבו התארחו כל אנשי אלעל. זו הייתה הבחירה הטבעית.
בבוקר יום רביעי התאספנו כולנו בלובי ונסענו יחד לסיור במתקני בואינג. זה היה סיור VIP שהוא ייעודי ללקוחות החברה והוא שונה מהסיור הפומבי. בין השאר זכינו לשוטט על רצפת המפעל עם מדריך צמוד, אם כי לא יכלנו לצלם. בסיור היו 19 אנשים סה״כ ובאופן אישי נהנתי מאוד ולמדתי דברים חדשים. בסוף הסיור עברנו גם בחנות של בואינג שנמצאת מספר דקות נסיעה מהמפעל.
חזרנו למלון לקראת הצהריים וכל אחד המשיך לדרכו. שלושתנו יצאנו לארוחת צהריים במסעדה סמוכה ומשם המשכנו לאחה״צ של שופינג. בכל זאת – בטיסה חזרה לארץ אין הגבלת משקל לכבודה.
בערב התאספנו פעם נוספת בלובי ונסענו יחד ליקב מקומי שבו הייתה ארוחת ערב עם כמה נציגי בואינג. היו שיחות טובות, אוכל ברמה גבוהה ויין אדום מצוין. בסוף הערב כל אחד קיבל שי קטן בצורת בקבוק יין ודגם מטוס של אלעל מתנת בואינג.
יום הטיסה (חמישי, ה-20 לפברואר)
קמנו מוקדם בבוקר ונסענו למרכז המסירה של בואינג (כל אחד ברכב שלו). מסרנו את המפתחות, מסרנו את המזוודות וישבנו לארוחת בוקר כשהמטוס החדש נמצא ממש מהצד השני של החלון. בהמשך עברנו בידוק ביטחוני קצר בעמדת TSA שנמצאת ממש בכניסה לשרוול המחובר מהבניין ועלינו למטוס יחד עם הצוות.
פחות משעתיים עברו בין היציאה מהמלון לבין הניתוק מהשרוול לקראת ההמראה. זריז ויעיל. המראנו בסביבות 8:15 מול נוף מדהים של סיאטל וההרים שסביבה. מז״א מושלם, וכך היה גם ביומיים קודם לכן.
בטיסה היו 33 אנשים סה״כ. צוות הטיסה כלל ארבעה טייסים, שתי מנהלות-שירות (פרסריות), דיילת ודייל. הם היו 110% לאורך כל הדרך. מלבדם היו במטוס אנשי אלעל, מספר בני-משפחה ועובד בואינג אחד. היו מושבים מסומנים (מחלקת העסקים הייתה מלאה, כמובן, כי יש במטוס רק 20 מושבים) אבל במהלך הטיסה כמובן שכולם הלכו לאן שרצו והכל באווירה הכי טובה שיכלה להיות. כולם היו שמחים, אדיבים וחברותיים. תענוג צרוף מהמראה לנחיתה.
לסיכום
תודה ענקית לאלעל על ההזמנה ובפרט למנכ״ל גונן אוסישקין. זו מחווה שרחוקה מלהיות טריוויאלית.
זו הייתה חוויה נהדרת מבחינתי. גם הביקור הקצר בסיאטל במז״א מושלם, גם הנסיעה עם חברים, גם הסיור במתקני בואינג וכמובן גם הטיסה הסופר-מיוחדת של הבאת מטוס חדש מהניילונים הישר ממפעל בואינג לנתב״ג בטיסה שארכה כ-12 שעות סה״כ ולא רציתי שתיגמר.
נשמע חוויה נהדרת!
האם 12 שעות זה זמן הטיסה הצפוי בנתיב כזה, או שהמטוס יכל לטוס במהירות גבוהה יותר כי אינו מלא?
שאלה מעניינת מאוד.
מרחק הטיסה בין סיאטל לת״א הוא כ-6750 מייל. זה אומר כ-13 שעות טיסה. כשהמטוס קל במיוחד הוא יכול לטוס מעט מהר יותר, כן, אבל ההפרש לא דרמטי. מהירות הטיסה תלויה יותר במסלול הטיסה וברוחות שיהיו. רוח גבית חזקה יכולה להגביר משמעותית את מהירות הטיסה ולהוות פקטור שמשפיע הרבה יותר על זמן הטיסה בשורה התחתונה. כשהמטוס קל יותר הוא צורך פחות דלק, בכל מקרה, ולא בהכרח יגרום לטייסים ׳ללחוץ על הגז׳ כדי להגיע מהר יותר. תלוי בנסיבות.
האם מתדלקים פחות עבור משקל נמוך יותר, כדי לא ״לסחוב״ את הדלק?
מניח שזה גם תלוי בהפרש מחירי הדלק, אם יש כזה, בין המוצא והיעד.
בדר״כ כן. לוקחים כמה דלק שצריך בתוספת מרווח ביטחון מסוים.
כל הכבוד על המידע. האם המטוס הסה מתוכנן לקו מסוים?
לא, מטוסי הדרימליינר טסים כיום למגוון רחב של יעדי אלעל לרבות מספר יעדים באירופה. הכל ע״פ הצורך המבצעי. ככל הנראה אלו יהיו מטוסי ה-788 שיפעילו את הטיסות לאוסטרליה.
חיסכון בדלק מאד חשוב לרווחיות ולכן יש לטוס בנתיב אופטימלי מבחינת זמן הטיסה והוא תלוי ברוח ומבחינת הגובה הוא תלוי במשקל המטוס ובטמפרטורה החיצונית. ככל שהמטוס קל יותר כדאי לטוס לאט יותר כדי להיות בזוית התקפה שתתן מקדם עילוי חלקי מקדם גרר שווה מקסימום. בנוסף רצוי שמרכז הכובד יהיה אחורי ככל שניתן.חוץ מזה כדאי לטוס בנתיב בו דמי המעבר נמוכים בהשוואה לנתיבים אחרים. מחירי הדלק בתידלוק הבא קובעים אם לקחת דלק מעל למינימום הנדרש תוך התחשבות בביצועי ההמראה הנחיתה והשיוט ותצרוכת הדלק בגלל המשקל. ברוח גב כדאי לטוס לאט כדי לנצל אותה זמן רב במקום את כח המנועים וברוח אף זה הפוך. בקיצור הכל פשוט קל וברור.
חוץ מזה בחירת בנתיב תלויה במזג האויר לאורכו – עננות, מערבולות אויר, התקרחות וגם עומסי תנועה ומצב ומרחק שדות המשנה.
איך טסת לסיאטל? משהו לספר לחבר׳ה?
אכתוב הכל, אבל לצערי לא מדובר על מסלול מעניין. טסתי בביזנס של לופטי דרך פרנקפורט – פשוט כי זה היה הלו״ז המושלם עבורי ועבור יניב (מייקי הגיע בנפרד כירצה לעצור בלוס-אנג׳לס).
על מה בדיוק כתבת? חבל שאין תוכן , מלבד ההתרברבות בלהיות אחד מ 33 מיוחסים.
ואיפה קצת מידע על צפיפות המושבים? על כמה הם לא נוחים (או כן). על הארוחות המהדורות (או לא) שאל על מציעה, על מה נותן המטוס בחלומי לעומת מטוסים אחרים ( כלום).
איפה הכתבה?
לא ניסיתי לסקור את מטוסי הדרימליינר של אלעל. גם בפוסט המלא שיעלה בקרוב לא אתן ביקורת מלאה על המטוס עצמו. זה לא העניין כאן.
האם גם במטוס יש ריח של ניילונים כמו ברכב ידש?
האמת שלא. לפחות לא שאני הרחתי. אבל מדהים לראות מטוס חדש-דנדש שפשוט כל דבר בו נקי ומצוחצח ואתה בתחושה אמיתית שאתה הראשון שאי פעם עושה בו שימוש. אתה הראשון שישב על כסא מסוים, אתה הראשון שהדליק נורה מסוימת, אתה הראשון שביקש קפה במכונה החדשה וכו׳. לא היו ניילונים במטוס – ובפרט משום שמיד עם נחיתתו בנתב״ג המטוס נכנס לפעילות בלו״ז של אלעל (הפעיל טיסה לפריס שעתיים אחרי שהגיע…).
איך מתקבלים לצוות פליינג-אאוט? בכיף תהנו, מגיע לכם על כל הדברים הטובים שאתם מביאים לנו
(:
לצערי הרב גיא, מנהל הלאונג׳, לא יכל להגיע לטיסה גם כן. אבל שמח מאוד שמייקי ויניב כן הגיעו. את הבלוג אני כותב לבד, אומנם, אבל שניהם בצוות הניהול של הלאונג׳ ויניב עושה עבודה מדהימה עם ׳טיסות סודיות׳ כשגם בקהילה שלו עלה סיקור של הטיסה (כולל בזמן אמת – לייב בפייסבוק) וכנראה עוד יעלו תמונות וסרטונים בהמשך.
ותודה!
אשמח לשמוע על חווית הטיסה, פסיליטיס ( טללויזיה, wifi…( אני אמורה לטוס בו עוד שבועיים
תודה על השיתוף, אכן חוויה.
קצת אוף טופיק, אבל אתה חושב שסיאל זה יד מעניין לבקר בו? כמה ימים להקדיש?
תודה
האמת שהייתי על אדמת ארה״ב פחות מ-48 שעות בנסיעה הזאת, ורוב הזמן הייתי בלו״ז מוגדר, אז לא יצא לי באמת לבקר בסיאטל עצמה. גם בעבר לא יצא לי לבקר בעיר. אבל החבר׳ה של אלעל בעיקר אמרו שזו עיר רדומה למדי שמלבד מוצ״ש אין מה לעשות בה בשעות הערב. היא לא עמוסה באטרקציות. אז אישית הייתי מקדיש לה גג 3-2 לילות – אבל זה מבוסס על מה ששמעתי ולא מה שניסיתי בעצמי.
מקנאהההה איזה כייף לכם
כל הכבוד לכתבה המעניינת וכן על הפירגון לאל על ולצוות. מסכים איתך שמגיע להם גם כל הכבוד.
תמשיך לכתוב בלוגרים מעניינים. יישר כוח.
יעקב.
מאחל מכל הלב בהצלחה לאל על,כמו יתר חברות התעופה בשאר העולם החברה הלאומית של כולנו חווה את המשבר הגדול ביותר בתולדותיה וזה הזמן לטוס אך ורק כחול לבן!!!