אני מחזיק בדעה שצריך להיות קשר הדוק בין מדינה לבין נושאת-הדגל שלה. לקשר כזה יכולים להיות רבדים שונים, והעיקר שיהיה הדוק. גם אם נושאת-הדגל היא חברה תעופה פרטית או ציבורית, ואפילו אם למדינה אין אחזקות בה בכלל, חשוב שתהיה ביניהן מערכת יחסים בריאה.

נושאת-דגל, בהגדרה יבשה כנושאת הדגל, היא במידה רבה כרטיס הביקור הכי טוב של המדינה. היא מה שתיירים חווים עוד לפני שהם נחתו במדינה והיא מה שנוסעים בשדות תעופה זרים רואים בזמן שהם מביטים על חניית המטוסים. בסופו של דבר מדובר בחברה שמפעילה צינורות מתכת מעופפים באורך כמה עשרות מטרים שמצוייר עליהם סמל המדינה, או דגל המדינה, או לפחות צבעי המדינה בצורה בולטת, והם יוצרים פרסומת ענקית שטסה מסביב לעולם ונחשפים אליה אינספור לקוחות פוטנציאלים. תוסיפו לזה אופי, ושירות, ומוצר רך במטוס ומטבח מקומי – וקיבלתם חתיכת תצוגת-תכלית כשיש מה להציג.

לכן השוואה בין חברת תעופה נושאת-דגל לבין סתם חברה מסחרית בשוק המקומי, והטענה שיש לסייע לשתיהן במידה שווה, הן בעיניי דבר שגוי בלשון המעטה. עד כאן ההקדמה.

אילו מדינות בחרו לסייע לחברות התעופה שלהן?

לפניכם סקירה של עשר מדינות מובילות והסיוע שכל אחת מהן מציעה נכון להיום לחברות התעופה שלה. למען האחידות הימרתי את המטבעות לדולר אמריקני, אז אל תתפלאו אם תמצאו בכתבות המקושרות מספרים אחרים מאלו בפוסט.

(1) אוסטרליה

הממשלה אישרה חבילת-סיוע בסך 455 מיליון דולר לכלל חברות התעופה האוסטרליות. סכום לא גבוה במיוחד בהתחשב בגודל שוק התעופה באוסטרליה ובכלל שמדובר במדינה של יותר מ-25 מיליון תושבים. חבילת-הסיוע לא מגיעה בצורה של מענקים ישירים אלא בעיקר פטורים מאגרות ודחיית תשלומים שונים. וירג׳ין אוסטרליה, חברת התעופה השניה בגודלה במדינה, ביקשה סיוע בסך 900 מיליון דולר ולאחר שבקשתה סורבה היא הודיעה על פשיטת-רגל.

(2) ארה״ב

הקונגרס העביר החלטה בשם ״Cares Act״ במסגרתה ניתן מענק של 25 מיליארד דולר לחברות תעופה המטיסות נוסעים ובנוסף אפשרות של הממשל הפדרלי להעמיד הלוואות וערבויות בסך כולל של 25 מיליארד דולר נוספים. סה״כ חבילת-סיוע של 50 מיליארד דולר, לפחות בינתיים. אבל – רוב המענק נועד לכסות משכורות לעובדי החברות, וכתוצאה לחברות אסור לפטר את העובדים עד ה-30 לספטמבר, כך שרוב המענק מקביל למעשה לחל״ת/דמי-אבטלה בישראל.

(3) בריטניה

פורמלית הממשלה לא העמידה סיוע לחברות התעופה במדינה. איזיג׳ט ביקשה וקיבלה הלוואה בסך 750 מיליון דולר מקרן של משרד האוצר המסייעת לעסקים (שאינה ייעודית לחברות תעופה). וירג׳ין אטלנטיק נותרה ללא מענה ונמצאת על סף קריסה. בריטיש הוציאה טייסים לחופשה ובמקביל שלחה את מרבית עובדיה לקבל דמי-אבטלה מהמדינה כנהוג בבריטניה בדומה למצב בישראל. החברה גם קיבלה סיוע מהחברה-האם, IAG, אשר לה יתרת מזומנים גבוהה יחסית.

(4) גרמניה

הממשלה נתנה הלוואה בסך 2 מיליארד דולר לחברת התיירות הגרמנית TUI שהיא מפעילת הטיסות השניה בגודלה במדינה. לופטהנזה נמצאת במו״מ על חבילת-סיוע ייעודית עבורה שלפי הערכות נאמדת במליארדים רבים אם כי הסכומים והתנאים לא פורסמו בינתיים.

(5) הונג-קונג

הממשלה ממשיכה להזרים כספים והטבות לחברות התעופה. הסיבוב הרביעי כלל רכישה מוקדמת של כרטיסי טיסה בשווי כ-128 מיליון דולר (שיחולקו בעתיד כחלק מתוכנית לעידוד התיירות במדינה). חברות התעופה קיבלו בינתיים פטורים מאגרות, הנחות, דחיות בתשלומים ועוד. סה״כ הן קיבלו סיוע בשווי כ-600 מיליון דולר, אם כי, כאמור, חלק גדול מהכסף אינו מענק אלא רכישה מוקדמת של כרטיסי טיסה שאותם החברות יצטרכו לכבד בהמשך.

(6) יפן

חברות התעופה היפניות מעריכות שיהיה להן יחדיו אובדן הכנסות של קרוב ל-5 מיליארד דולר עד סוף חודש מאי. לעת עתה החברות לא קיבלו סיוע מהמדינה. אול-ניפון איירוויס, אחת משתי החברות הגדולות במדינה, ביקשה הלוואה בסך 10 מיליארד דולר מה-DBJ (הבנק לפיתוח של משרד האוצר היפני). ג׳פן איירליינס, המתחרה של אול-ניפון איירוויס, ממשיכה להפעיל טיסות ריקות ומבקשת סיוע מהמדינה גם כן.

(7) ישראל

הממשלה לא הודיעה על קרן ייעודית לסיוע לשוק התעופה המקומי. המתווה הנדון כעת הוא לספק לחברות התעופה הלוואות בערבות המדינה (75%+). ישראייר קיבלה כבר אישור להלוואה בסך 28 מיליון דולר שתינתן כשתוקם הקרן לסיוע לחברות גדולות. ארקיע צפויה לקבל הלוואה דומה. אלעל מבקשת הלוואה גבוהה משמעותית, בהיקף של כ-350 מיליון דולר לפחות, אך לא הגיעה בינתיים להסכמות עם משרד האוצר שדורש בתמורה להלוואה תוכנית התייעלות בהיקף חסר-תקדים שתכלול גם פיטורים רבים וככל הנראה גם מכירת מטוסים.

(8) סינגפור

בחודש שעבר הודיעה הממשלה על חבילת-סיוע בשווי 530 מיליון דולר לשוק התעופה המקומי. כמחצית מהסכום ישולם לעובדים כחלק משכרם במקום המעסיק, וכמחצית מהסכום יתורגם כפטורים מאגרות ודחיות תשלומים לחברות התעופה. המטרה הייתה לאפשר את המשך פעילות שוק התעופה. סינגפור איירליינס, חברת התעופה הגדולה במדינה בהפרש ניכר, קיבלה סיוע נוסף בשווי 13.4 מיליארד דולר (!) כשחברת האחזקות הממשלתית, שהיא בעלת המניות העיקרית בחברה, הודיעה כי תמכור מניות ואג״ח בשווי של עד כ-10.5 מיליארד דולר, ובמקביל הודיע הבנק הגדול במדינה שייתן לחברה הלוואת-גישור של כ-2.8 מיליארד דולר.

(9) סקנדינביה

שבדיה הודיעה מוקדם יותר החודש על הקמת קרן להלוואות לחברות תעופה בסך כולל של 500 מיליון דולר. הקרן זמינה לכל חברת תעופה שהחזיקה רישיון לפעול במדינה ב-1 לינואר, וכנראה מדובר על כ-20 חברות תעופה פוטנציאליות כשהראשונה ביניהן היא נושאת-הדגל הסקנדינבית SAS. החברה, ש-30% ממניותיה מוחזקות ע״י שבדיה ודנמרק, כבר קיבלה ערבות מהמדינות להלוואות בסך 300 מיליון דולר.

(10) קנדה

הממשלה טרם הודיעה על סיוע לחברות התעופה במדינה. שתי חברות התעופה הגדולות בשוק, ווסט-ג׳ט ואייר-קנדה, עתידות להשתמש בקרן ממשלתית לסבסוד משכורות שתאפשר להן ליצור חיסכון משמעותי בהוצאות. כ-23,000 עובדים סה״כ, משתי החברות יחד, צפויים לקבל 75% משכרם ישירות מהמדינה (עד למקסימום של כ-3400$ לחודש).

4 תגובות

  1. hemedr

    עם הלוואה כזו גדולה עדיף למדינה לרכוש כבר את אל על או לפחות חצי, לא?

    הגב
    • Lior@FlyingOut

      א. המדינה כנראה לא מעוניינת להחזיק במניות אלעל (למעט מניית הזהב שלה – אבל היא לא סחירה).

      ב. נניח והמדינה תרכוש חצי מהמניות – בהנחה שיהיה מי שימכור לה, וזה כמובן יקפיץ את מחיר המנייה דרמטית כי המדינה תיצור ביקוש עצום באופן מיידי. מה אז? אם החברה תתאושש קצת ואז תמשיך במגמת קריסה? המדינה תצטרך לבחור אם להגן על ההשקעה שלה כבעלת המניות העיקרית ולהזרים עוד כספים לתוך החברה – או לתת לחברה לפשוט-רגל ולאבד את ההשקעה כי יש נושים שנמצאים לפני בעלי המניות בשרשרת. לעומת זאת אם המדינה ערבה להלוואה, אז הבנק הלוואה נמצא בתחילת השרשרת, בגדול, ואם החברה בכל זאת פושטת-רגל הנכסים הממשיים שלה (מטוסים, סלוטים, ציוד וכו׳) יימכרו וחלק מהנושים (אלו בקדמת השרשרת) כן יקבלו קצת כסף בחזרה.

      הגב
      • Zod

        כמה הערות:
        1. המדינה לא רוצה להשתלט על אל על כי זה מה שעובדים רוצים ואם זה ייקרה לא יהייה לעובדים כל תמריץ להתייעלות והחזרת את אל על אחורה 20-30 שנה. זה הכל.
        2. בשביל להלאים את אל על -״להשתלט״ לא צריך לרכוש מניות בבורסה. מספיק להזרים לאל על סכום מספיק גדול או כהלוואה המירה למניות (כשאל על לא תוכל להחזיר) או פשוט בתמורה להקצאת מניות- לבעלי המניות למעשה אין אפשרות להתנגד כשהלטרנטיבה שיזרימו סכום דומה בעצמם או שהחברה תפשוט רגל ויישארו בלי גרוש על התחת.
        3. לכל מה שתיארתי אין צורך בחקיקה או בהשתלטות עויינת דרך הבורסה.
        4. כך או כך, כשהמדינה תזרים הלוואה היא תהייה בתחתית שרשרת הנשייה, עדיפה רק על בעלי מניות היות והחוב בפועל של אל על מובטח באווירונים או בנכסים אחרים של החברה.

  2. דעה: מדינת ישראל חייבת לסייע לאלעל - FlyingOut

    […] חברות תעופה רבות, ובפרט נושאות-דגל, מקבלות בימים האחרונים חבילות-סיוע נדיבות מאוד מהמדינות בהן הן פועלות. המסקנה המתבקשת, גם בידי מי שאינו מתמצא בתעשייה, היא שיש הגיון לאומי/מסחרי בהצלת חברות תעופה גדולות. מרבית חבילות-הסיוע הן הלוואות בערבות המדינה אך מדינות נותנות לחברות התעופה שלהן גם מענקים ופטורים מתשלומים (אפקטיבית מענקים נוספים בצורה אחרת). ראו את הפוסט הזה. […]

    הגב

השאר תגובה