״הסכם אברהם״, שהוכרז ב-13 לאוגוסט, הוא הסכם לנירמול היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ואיחוד האמירויות. ההסכם מכונה כך על שם הדמות התנ״כית משום שזוהי כביכול הנקודה המקשרת בין הדתות המוסלמית, הנוצרית והיהודית (בעניין זה – ראו את המתחם המרהיב שנבנה בימים אלו באיחוד האמירויות ובו נבנה מסגד לצד בית כנסת וכנסייה). בעיתונות, ואולי בהשפעת גורמים פוליטיים, מתייחסים להסכם תחת הכותרת ״הסכם שלום״ אם כי לא מדובר בהסכם שלום כי ישראל מעולם לא הכריזה על איחוד האמירויות כמדינת אוייב ולא הייתה איתה במלחמה או עימות (נהפוכו…). בכלי התקשורת באיחוד האמירויות ההסכם מוגדר כצעד של שקיפות וכצעד למניעת הליך הסיפוח של ישראל.

כך או כך, זהו הסכם היסטורי בעל משמעויות מרחיקות לכת שיהווה ציון דרך למזרח התיכון כולו. אפשר לומר שההסכם התבשל במשך תקופה ארוכה וכל הצדדים חיכו למועד הנכון להציג אותו באופן רשמי.

איחוד האמירויות הערביות (UAE)

המדינה היא פדרציה המאגדת שבע אמירויות כשבראש כל אחת עומד שליט (אמיר). נשיא המדינה, ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן, הוא גם שליט אמירות אבו-דאבי ובתוך כך העיר אבו-דאבי היא בירת המדינה. אף על פי כן, העיר הגדולה במדינה היא דובאי שנמצאת באמירות דובאי. חמשת האמירויות האחרות: שארג׳ה, עג׳מאן, ראס אל-ח׳ימה, פוג׳יירה, ואום אל-קיוין.

באיחוד האמירויות חיים כ-10 מיליון תושבים – בדומה לאוכלוסיית ישראל – אך רק כ-15% מהם בעלי אזרחות. השאר הם עובדים זרים. המדינה מתפרשת על שטח של כ-86,000 קמ״ר (בערך פי 4 מישראל). בדובאי, המקבילה לת״א או לגוש דן כולו, חיים יותר מ-2.5 מיליון תושבים.

איחוד האמירויות היא מדינה עשירה בצורה חריגה בזכות משאבי הנפט שלה. התמ״ג שלה הוא בסביבות 800 מיליארד דולר – יותר מכפול מהתמ״ג של ישראל.

היחסים המדיניים בין ישראל ואיחוד האמירויות

בצורה לא-פורמלית מתקיימים יחסים בין המדינות כבר קרוב ל-30 שנה. היו עליות ומורדות, כמובן, ובפרט פרשת אל-מבחוח במסגרתה לכאורה ביצע המוסד חיסול של בכיר חמאס בדובאי.

בשנים האחרונות, חרף כל הבעיות במזרח התיכון ואולי בזכותן, התחממו היחסים עוד יותר. עד כדי כך שב-2015 נפתחה נציגות ישראלית רשמית באבו-דאבי והחלה להתגלות הפעילות העסקית המשמעותית שמקיימות חברות ישראליות באיחוד האמירויות. בהמשך ביקרו במדינה גם שרים, ח״כים, ספורטאים בתחרויות בינ״ל וכמובן אינספור אנשי עסקים ומומחי ביטחון.

באוקטובר השנה היה אמור להיפתח בדובאי יריד האקספו הבינ״ל האייקוני. הקורונה דחתה אותה בשנה. באירוע הענק צפויות להשתתף כ-190 מדינות – כולל ישראל – והמארגנים הודיעו בשלב מוקדם שבעלי דרכון ישראלי יוכלו להיכנס לדובאי באופן חופשי במשך כל חודשי האקספו. לכאורה מדובר בצעד הכרחי, והוא אולי אף נכפה על המארגנים, אך בעיניי רבים זו הייתה הצהרת כוונות מצד איחוד האמירויות שהלכה למעשה הודיעה שהיא מזמינה אליה ישראלים. זאת ועוד, בכירים באיחוד האמירויות העירו כבר אז שהיתר הכניסה לבעליי דרכונים ישראלים כנראה יישאר בתוקף גם לאחר האקספו ובעצם היריד הוא בגדר התירוץ המושלם לקדם את המהלך.

טיסות ישירות בין המדינות

ההסכם בין המדינות כולל ארבעה רבדים עיקריים:

  • יחסים דיפלומטיים. בפרט הקמת שגרירויות בשתי המדינות וכינון יחסים דיפלומטיים מלאים.
    – – –
  • קשרי תעופה. טיסות ישירות, ובפרט בין אבו-דאבי לת״א, כנהוג במסגרת הסכמי שלום (על אף שזהו לא הסכם שלום).
    – – –
  • שיתופי פעולה. בתחומי התייירות, התקשורת, התרבות, הביטחון, האנרגיה ועוד.
    – – –
  • הקפאת הסיפוח. ככל הנראה זהו הגורם העיקרי להכרזה על ההסכם.

יייתכן בהחלט שביסוס קשרי תעופה בין המדינות הוא תנאי הכרחי להסכם ולא הצעה כללית. קוי תעופה ישירים הם גם מנוע מובהק לצמיחה כלכלית אבל יש להם גם משמעות תודעתית חשובה והם מציגים את החיבור הלא-פיסי בין שתי מדינות. לכן אני מעריך שיהיו טיסות ישירות בין ישראל ואיחוד האמירויות בעתיד הקרוב ואפילו לפני מעמד חתימת ההסכם. נחכה ונראה איזו חברת תעופה תהיה הראשונה להכניס טיסות ללו״ז. ישראייר כבר הגישה בקשה. ייתכן גם שאיחוד האמירויות תבקש שהקו הראשון יופעל ע״י אתיהאד, שבסיסה בעיר הבירה אבו-דאבי, כצעד סימלי.

אני מהמר שאמירטס תרצה להפעיל קו מדובאי לת״א. גם אם היא לא תהיה הראשונה להפעיל קו בין המדינות, בהמשך היא תהיה חברת התעופה הפעילה ביותר בשוק. להימור יש ארבע סיבות עיקריות: (1) אמירטס מצטיינת בשיווק תעריפים מוזלים והשוק הישראלי אוהב תעריפים מוזלים. (2) אמירטס לא חוששת מהפעלת קוים שנראים פחות רווחיים במבט ראשון, ומצטיינת בניצול יתרונות הגודל והכוח שלה כדי להשתלט על התעבורה בהם. (3) לאמירטס יש נוכחות משמעותית באוסטרליה, ושת״פ רחב עם קוונטס, ולכן היא יכולה להציע חיבור מצוין בין המדינות ולהשתלט במהירות על השוק האטרקטיבי הזה שכולל הרבה נוסעים והרבה כסף. (4) דובאי, להערכתי, קורצת לישראלים הרבה יותר מאבו-דאבי או כל עיר אחרת באיחוד האמירויות. אמירטס תוכל לשווק חבילות תיירות נוחות וכדאיות.

מלבד אתיהאד ואמירטס פועלות באיחוד האמירויות גם שתי חברות לואוקוסט: פליידובאי (שבסיסה בדובאי) ואייר-עראביה (שבסיסה בשארג׳ה).

כך או כך, טיסת נון-סטופ מישראל לאיחוד האמירויות תארוך כ-3 שעות בלבד בהינתן שחברות התעופה יוכלו לטוס במרחב האווירי של ערב הסעודית (מה שכנראה יקרה). המרחק בין המדינות הוא קצת מעל 1,300 מייל וגם מטוסים צרי-גוף יוכלו לשרת בקוים האלו. לא מן הנמנע שאתיהאד או אמירטס יבחרו להפעיל בקו מטוסים רחב-גוף (לאחרונה יש רק כאלו…) ואפילו להציע מחלקה ראשונה כפי שהן מציעות ליעדים קרובים אחרים במזרח התיכון בהם קיים ביקוש מספק.

טיפ: נקודות של קוונטס ומיילים של אמריקן

החברה האוסטרלית מברית וואן-וורלד היא שותפה של אמירטס. לכן ניתן להשתמש בנקודות של קוונטס לרכישת מושבים בטיסות אמירטס, בכל מחלקות השירות, וטבלאות המימוש מבוססות מרחק וזה יתרון לטיסות קצרות. בנוסף, קוונטס שותפה של אלעל ובעקרון אפשר לצבור נקודות מטיסות אלעל (בתנאים מסוימים). כרטיס הלוך/חזור מת״א לדובאי יעלה 72,000 נקודות במחלקת העסקים או 108,000 נקודות במחלקה הראשונה. לא רע, אם כי לישראלי הממוצע יהיה מאתגר לצבור מספיק נקודות של קוונטס כי אין אפשר לרכוש אותן בזול. אמירטס היא גם שותפה של אלסקה, שגם היא שותפה של אלעל באופן מקרי, אבל מימוש מיילים של אלסקה לטיסות אמירטס זה בגדול רעיון רע מאוד.

מיילים של אמריקן יהיו המטבע הטוב ביותר להחזיק במידה ואתיהאד תטוס לת״א. אתיהאד אינה בברית וואן-וורלד אך היא שותפה של אמריקן כבר שנים רבות ולפיכך ניתן להשתמש במיילים של אמריקן לרכישת מושבים בטיסות אתיהאד. כתבתי על כך פוסט מפורט. ישראלים רבים מחזיקים בחשבון פעיל במועדון AAdvantage, ובכל מקרה ניתן לרכוש מיילים של המועדון במחיר הוגן במסגרת מבצעים. מבחינת טבלאות המימוש ישראל ואיחוד האמירויות נמצאות יחד באזור המזרח התיכון ולכן כרטיס הלוך/חזור מת״א לאבו-דאבי יעלה רק 60,000 מיילים במחלקת העסקים או 80,000 מיילים במחלקה הראשונה.

בנושא זה אסביר בהרחבה בפרקים הבאים בסדרת הפוסטים.

18 תגובות

  1. אורי

    ישראייר תטוס מעל סעודיה? זה יהיה מעניין. בלי זה אין שום הגיון לטוס לאמיריויות.

    חוץ מזה, ודאי שאמירייטס תפעיל מטוס רחב גוף, שהרי זה כל מה שיש לה. השאלה היא אם תשלח את ה-A380 (לדעתי נתב"ג יכול לקלוט אותו, אם כי טרם קרה) ואם תפעיל מחלקה ראשונה.

    הגב
    • Lior@FlyingOut

      אם אלעל קיבלה אישור לא-רשמי, וחברות תעופה זרות קיבלו אישור, אז למה שישראייר לא תקבל אישור? חוץ מזה, ראה לי שערב הסעודית הייתה צד שקט להסכם הזה ולא ייתכן שהיא תאפשר לחברות התעופה של ה-UAE לטוס מעל שטחה אבל לא לחברות תעופה ישראליות באותו קו.

      אכן A380 יכול לנחות בנתב״ג. וזה לא יהיה הקו הקצר ביותר של אמירטס במטוס הזה, אם זה יקרה.

      הגב
      • ido

        אאל"ט היום (כלומר לפני הקורונה) אייר אינדיה טסו מעל ערב הסעודית אבל אלעל נאלצה להקיף אותה. זה יכול לקרות שוב..

      • צבי פינזל

        משהו חדש?
        לא ידעתי שנתב"ג בנוי לקלוט את ה A380

      • Lior@FlyingOut

        נתב״ג יכול ומוכן.

        מסלול 08/26 ארוך יחסית, כ-4 ק״מ, ומסוגל לקבל את ה-A380 בקלות. זרוע E החדשה כוללת 11 שערים ומתוכם 2 מותאמים למטוסי ה-A380.

  2. יונתן

    יש גם את וויז אייר שפותחים בסיס באבו דאבי עם טיסות למזרח אירופה, קפריסין, יוון ואלכסנדריה במצרים… ייתכן שנראה משם קו לישראל

    הגב
  3. דיוויד

    רק לפני יומיים הרצנו חיפוש על יבש לסוף שבוע אי שם בנובמבר. ההשוואה היתה בין טיסה פלוס לשתי לילות לזוג באילת במלונות רויאל ביץ/הילטון מלכת שבא לבין הריזורט של Four Seasons בחוף ג׳ומיירה בדובאי (הערכה זהירה של $250 לכריס טיסה) ומצאו שהחבילה הפוטנציאלית במפרצית תהיה זולה ב 15% לערך…

    הגב
    • ערן

      הלוואי שאתה צודק.
      לפי מה הערכת $250 לטיסה?
      וגם – סתם פרט קטן אבל מלכת שבא כבר כמה שנים לא חלק מהילטון. בלי קשר המחירים מופקעים.

      הגב
      • דיוויד

        טיסות הלוך ושוב בסדיר מקהיר ועמאן לדובאי כרגע בסביבות $260. עוד מתחרה פוטנציאלית על הקו תהיה בוודאי אתיופיאן עם עצירה באדיס אבבה

  4. חגי חצרמוות

    למה "אתיהאד" ולא "אתיחאד" או "איתיחאד"?
    יש לנו את האות המתאימה בשפה, אין סיבה לתעתק לא נכון

    הגב
      • אורי

        לדעתי עדיף תמיד לתעתק משפת המקור – ערבית במקרה הזה – ולכן איתיחאד עדיף.

השאר תגובה

BoardingArea