אם אתם עוקבים אחרי חדשות מעולם התעופה, או פשוט קוראים את הפוסט השבועי כאן בבלוג בכל יום שישי, אז אתם וודאי מכירים את הסאגה שהיא ITA. אחרי עשורים של כישלון כלכלי, עם מספר פשיטות רגל פורמליות בדרך, האיטלקים החליטו שחברת הדגל אליטליה תיסגר ובמקומה תוקם חברת תעופה חדשה. אבל איטלקים כנראה אלרגים לעבודה אז קיבלנו את ITA שהיא 1:1 אליטליה. אותם מטוסים, אותם צוותים, אותו שדה, אותם סלוטים, אותו אתר, אותם תעריפים, אותם טרקלינים, אבל העיקר שהלוגו שונה. ממש מהפך.

צ׳ק-אין בלתי שיגרתי

כלל האצבע אומר שצ׳ק-אין מקוון תמיד ייעשה באתר של חברת התעופה שמפעילה את הטיסה. גם אם הטיסה היא חלק מהכרטיס שנמכר ע״י חברה אחרת וגם אם זו טיסת קודשייר. אם תנסו לבצע את התהליך באתר אחר – למשל באחד משני המקרים לעיל – תופנו מיד לאתר ׳הנכון׳.

אבל אתם יכולים לסמוך על האיטלקים שידעו לעשות את הדברים קצת אחרת. לפחות בינתיים.

אז הנה צעד אחר צעד…

(1) הכרטיס כלל שתי טיסות של ITA. הוא נרכש באתר הזמנות, אומנם, אבל בפועל זה חיוב ישיר של ITA והכרטיס נמכר על ידה. הטיסות בקוד AZ, הקוד של ITA, אבל שווה לוודא את זה…

(2) באתר של סכיפהול הטיסה אכן מופיעה כטיסה של ITA. יש עליה קודשיירים, כמובן, בכל זאת אליטליה הייתה בברית סקיי, אבל מי שמפעילה את הטיסה היא חד משמעית ITA.

(3) אתר מעקב הטיסות FlightRadar מסכים עם ההממצאים. אפילו יש תמונה של מטוס של ITA. כמובן מצויין מספר הזנב…

(4) כן, זה מטוס של ITA שמפעיל את הטיסה.

(5) הגיע זמן לעשות צ׳ק-אין אונליין. אבל רגע, מה זאת ההערה הזאת? מי מטפל בצ׳ק-אין עבור ITA…?

(6) ק.ל.מ מבצעת את הצ׳ק-אין לטיסות ITA שממריאות מאמסטרדם לפחות.

הדרך לונציה

בסכיפהול היה תור הזוי לבידוק הביטחוני. להערכתי היו כאלו שעמדו בתור הזה יותר משעתיים ובטח רבים פספסו את טיסתם באותו היום. בהתחלה עמדתי בתור כמו כולם אך בשלב מסוים נפתח מסלול מהיר לנוסעי ביזנס/פירסט ויכלתי לדלג על שאר התור. סה״כ לקח לי 20-15 דקות להגיע לטרקלין של ק.ל.מ בתוך הטרמינל. זה טרקלין סביר שהיה די עמוס בשעה שהגעתי.

הטיסה של אליטליה, כלומר ITA, הייתה מצוינת. אומנם מדובר בביזנס פנים-אירופי אבל האוכל היה טוב והשירות היה טוב. בטיסות כ״כ קצרות זה לא ריאלי לצפות לניסים ונפלאות.

השדה ברומא נראה טוב יותר ממה שזכרתי. לפחות החלק של הטרמינל שבו נחתתי וממנו גם המראתי אח״כ לונציה. הטרקלין של אליטליה, כלומר ITA, נותר בסדר גמור כפי שהיה. אותו בר, אותו בופה, אותם מושבים, ורק שינו את השם על הקירות בחוץ.

לסיכום

על הנייר אליטליה הפסיקה להתקיים. במציאות היא עדיין שם אבל עם מיתוג אחר. אני רוצה להאמין שהטרנספורציה-בשקל הזאת כן כללה גם שורה של שינויים חיוביים מאחורי הקלעים, שפרושם התייעלות בהמשך ואולי אפילו רווחיות לבור הפיננסי האיטלקי, אבל את זה נגלה רק בעוד מספר שנים כנראה.

על כל פנים, מעולם לא נתקלתי במקרה בו חברת תעופה אחת הייתה אחראית על הצ׳ק-אין לנוסעים של חברת תעופה אחרת. ועוד בכרטיס שלא היא מכרה, וכל הקשר שלה אליו זה שהטיסה הראשונה ממריאה משדה הבית שלה. האם מישהו מכם נתקל במקרה כזה בעבר…?

תגובה אחת

השאר תגובה