טריק מצוין שכדאי להיזהר ממנו

בשבועות האחרונים שוב עולה לכותרות האתר האמריקני Skiplagged שמתיימר לחסוך עשרות אחוזים במחירם של כרטיסי טיסה. האתר בעצם מציע מנוע חיפוש שמנצל טריק הידוע בשמות ״Hidden City״ או ״Throwaway Ticketing״. זה אומנם טריק מצוין אך יש בו סיכון והוא לא מתאים לרוב הנוסעים. קבלו פוסט שכולו ׳טרוול האקינג׳.

הרעיון שמאחורי הטריק הזה הוא פשוט: אם זול יותר לטוס מ-A ל-C דרך B, לעומת לטוס ישירות מ-A ל-B, אז עדיף לרכוש את הכרטיס הזול ולא להגיע לטיסת ההמשך. הטריק הזה רלוונטי בעיקר לכרטיסים בכיוון–אחד והוא רלוונטי גם לכרטיסי בונוס. אני מבטיח לכתוב פוסט נוסף כדי להסביר בפירוט מתי כדאי ואיך אפשר להשתמש בטריק הזה כדי למצוא כרטיסים ׳מוזלים׳.

זה גם הזמן להזכיר כלל חשוב: אי–הגעה לטיסה אחת פירושו ביטול כל הטיסות הבאות באותו כרטיס. לכן, הלכה למעשה, ניתן לוותר רק על הטיסה האחרונה בכל כרטיס או על מספר טיסות אחרונות.

נמשיך בדוגמה שכבר נתתי פעם בפוסט.

נניח ותרצו לטוס מת״א לאמסטרדם בטיסת הבוקר הישירה של ק.ל.מ ביום ראשון ה-18 ליוני. הנה המחיר (הגבוה) לכרטיס בכיוון–אחד במחלקת כרטוס B:

אם תוסיפו לטיסה הזאת גם טיסת המשך למארסיי (MRS) תקבלו מחיר זול משמעותית. שימו לב שהטיסה הראשונה היא עדיין באותה מחלקת כרטוס:

עד כאן יפה וטוב, אבל לטריק הזה יש מספר ׳בעיות פוטנציאליות׳ שהופכות אותו גם לא–רלוונטי לנוסעים רבים וגם מעט מסוכן לשימוש. הנה ארבע בעיות כאלו:

(1) מה אם תרצו למסור כבודה?

כשחברת התעופה מוכרת לנוסע כרטיס מת״א למארסיי, עם קונקשיין באמסטרדם לצורך העניין, היא לא מוכרת לו שתי טיסות עצמאיות לגמרי שהוא יכול לנתק את הקשר ביניהן אלא מוכרת לו נסיעה מת״א למארסיי.

אם תרכשו כרטיס שכולל שתי טיסות עם קונקשיין קצר ביניהן חברת התעופה תתייג את הכבודה עד ליעד הסופי (מארסיי, בדוגמה שלנו). חברת התעופה לא תסכים לתייג את הכבודה עד אמסטרדם בלבד משום שהיא לא מכרה נסיעה מת״א לאמסטרדם אלא מת״א למארסיי. באי–המוכנות ׳לעצור את הכבודה באמסטרדם׳ חברת התעופה בעצם מגינה על מודל התמחור שלה ואפקטיבית מונעת מנוסעים לנצל את הטריק לעיל. רוצה לומר – נוסע שירכוש כרטיס כזה ויבחר שלא לעלות על טיסת ההמשך, מאמסטרדם למארסיי, יצטרך להתמודד עם בעיית הכבודה לאחר הגעתו לאמסטרדם. הכבודה הרי תועבר ישירות אל המטוס של טיסת ההמשך וחברת התעופה תאלץ לפרוק אותה חזרה ברגע שיוודע שהנוסע לא הגיע לטיסה על אף שהיה רשום אליה. במקרה כזה הטיסה תתעכב כנראה ובסיכוי גבוה חברת התעופה תטיל קנס על הנוסע בטענת No-Show (מוצדקת, במקרה הזה, כשיש הוכחת נזק…).

בקיצור: בהחלט לא כדאי להשתמש בטריק הזה, לפחות עם קונקשיין קצר בכרטיס, כאשר מעוניינים למסור כבודה.

החדשות הטובות הן שאפשר להתגבר על הבעיה הזאת ע״י בחירת קונקשיין ארוך. הרעיון הוא ליצור את הנסיבות שיחייבו את חברת התעופה ׳לעצור את הכבודה׳ – כי חברת התעופה אינה מחסן ולא תחזיק כבודה של נוסעים למשך שעות ארוכות ובטח שלא ימים. כך, לדוגמה, אפשר לבחור בכרטיס כזה:

בכרטיס הנ״ל הקונקשיין באמסטרדם הוא ל-24 שעות מה שיבטיח שהכבודה תתוייג רק עד אמסטרדם במהלך הצ׳ק–אין בנתב״ג. כך הנוסע יוכל לאסוף אותה ללא חשש ואז לא יגיע לטיסת ההמשך ביום למחרת בלי שאפילו עשה צ׳ק–אין לטיסת ההמשך. ברמה התיאורתית חברת התעופה עדיין יכולה לדרוש עמלה בגלל No-Show אבל בפועל חברות התעופה לא דורשות את העמלה הזאת במצבים כאלו.

(2) מה לגבי פעילות בלתי–רגילה (IRROP)?

מדריך: להתמודד עם פעילות בלתי–רגילה

נניח ורכשתם מק.ל.מ כרטיס בכיוון–אחד מת״א למארסיי (דרך אמסטרדם). נניח ומסיבה כלשהי ק.ל.מ נאלצה לבטל את הטיסה מת״א לאמסטרדם – אולי בשל תקלה טכנית במטוס, אולי בשל מז״א בעייתי באזור שדה התעופה באמסטרדם, אולי בגלל שהקו הופסק לחלוטין או מכל סיבה אחרת. נניח וק.ל.מ פועלת ע״פ הנדרש ממנה בחוק ומציעה לכם טיסה חלופית ליעד הסופי בהקדם האפשרי – והבחירה הטובה ביותר היא לשלוח אתכם בטיסת אייר פראנס, החברה–האחות, עם קונקשיין קצר בפריס. לכאורה חלופה אידיאלית שאפילו מקצרת את זמן הטיסות ואת מרחק הטיסות המצטבר ומביאה אתכם אל היעד הרשום בכרטיס ביתר נוחות. אלא שבתרחיש הזה אתם בבעיה כי גם הקונקשיין באמסטרדם, ומידת העקרון גם אורכו של אותו קונקשיין, אינם מובטחים.

במקרה כזה תוכלו אולי להתעקש מול נציגי ק.ל.מ שאתם מעוניינים לטוס אך ורק עם ק.ל.מ מסיבה זו או אחרת (ובפועל משום שאתם מעוניינים לעשות קונקשיין באמסטרדם ואח״כ לא להגיע לטיסת ההמשך). נניח שנציגי החברה ישתכנעו – וזה לא טריוויאלי שכך יהיה – הרי שתאלצו להמריא לאמסטרדם רק יום למחרת בטיסת הבוקר הבאה (בתקווה שלא תתבטל גם). כלומר, כך או כך תהיו בבעיה.

אומנם מדובר בסיכון מוגבל אבל בכל זאת סיכון שחובה להתחשב בו.

(3) מה לגבי צבירת נקודות ומיילים?

כאן עלולות להיות חדשות רעות.

חברות תעופה אומנם לא דורשות את העמלה שמותר להן לדרוש במקרה של No-Show (טוב, ״מותר״ זה עניין של פרשנות במקרה הזה…) אבל הן בהחלט יכולות לסרב לצבירת נקודות ומיילים כשנוסעים לא מגיעים לטיסת ההמשך. זה לא קורה ברוב המקרים – כך שלא מדובר באיזה נוהל קבוע – אבל זה בהחלט כלי שחברת התעופה יכולה להשתמש בו כדי ׳להעניש׳ נוסעים.

בפועל צבירת הנקודות והמיילים תהיה רגילה עבור כל טיסה שהנוסע טס בפועל אבל לא על טיסות בהן הנוסע היה רשום (גם אם עשה צ׳ק–אין) אך לא עלה למטוס בסופו של דבר.

אני ממליץ בחום שלא לעשות צ׳ק–אין לטיסת ההמשך אם אין כוונה להגיע אליה, כל עוד הדבר אפשרי, ולא להניח שעצם הצ׳ק–אין יבטיח צבירת נקודות או מיילים (כי זו טעות – אם כי טעויות קורות).

(4) מה לגבי שינויים עתידיים של הכרטיס?

נניח ורכשתם כרטיס של ק.ל.מ מת״א לפראג והמטרה שלכם היא כמובן לוותר על טיסת ההמשך. נניח שבחרתם בקונקשיין ארוך יחסית, של 20 שעות, על מנת להבטיח את עצירת המזוודה באמסטרדם – וזה הרי השימוש הנכון בטריק הזה. נניח שתנאי הכרטיס קובעים שניתן לבצע קונקשיין של עד 24 שעות באמסטרדם (תרגום: מותר Layover ואסור Stopover) ושהטיסות צריכות להיות במחלקת כרטוס B בלבד בעוד מחלקות כרטוס גבוהות יותר יגררו תוספת כספית.

כעת נניח שאתם מעוניינים לשנות את הכרטיס כדי לטוס מת״א לאמסטרדם ביום אחר. מצאתם תאריך חלופי שמתאים לכם שבו יש זמינות מושבים במחלקת כרטוס B. אלא מה? עכשיו אתם צריכים לקוות שתהיה זמינות מושבים באותה מחלקת כרטוס גם לטיסת ההמשך שבהכרח צריכה לצאת בתוך 24 שעות מנחיתת הטיסה הראשונה.

המשמעות בפועל היא ששינוי כרטיס כזה הופך להיות סיפור מורכב הרבה יותר משינוי כרטיס ׳רגיל׳ שבו רק טיסה אחת וללא קונקשיין.

לסיכום

הטריק הזה, Hidden City, הוא טריק נהדר לנוסעים מנוסים שמסוגלים ומוכנים להתמודד במקרה הצורך עם בעיות כפי שתיארתי בפוסט. בפרט לנוסעים שלא מוסרים כבודה באופן שיגרתי.

אין פלא שהאתר Skiplagged התחיל בארה״ב ופונה קודם כל לשוק האמריקני – וזאת משום שבשוק האמריקני נוסעים רבים לא מוסרים כבודה ויש קוים רבים עם המון טיסות יומיות (מה שמקל מאוד על העברת נוסעים לטיסות חלופיות מבלי לשנות את המסלול). אבל אותן נסיבות לא קיימות במרבית השווקים האחרים בעולם ולכן האתר מתאים באמת לקהל האמריקני יותר מלכל קהל אחר.

המטרה שלי בכתיבת הפוסט הזה לא הייתה לצייר את הטריק הזה כטריק מסוכן ולא–שימושי אלא רק להצביע על הבעיות והסכנות שלצידו. בדיוק כמו מטפסי הרים, צוללנים ומשקיעי נדל״ן – מי שמכיר ומבין את הבעיות ויודע איך להתמודד איתן יכול להקטין משמעותית את הסיכון.