חולמים לטוס מסביב לעולם, אולי במחלקות הפרימיום, אך לא יודעים איך להתחיל את תכנון המסלול? רוצים ללמוד איך ניתן לחסוך בעלויות? קבלו מספר טיפים.
פוסטים נוספים שאולי תרצו לקרוא:
מסביב לעולם עם שישה כרטיסי בונוס (דצמבר 2015)
מסביב לעולם עם ארבעה כרטיסי בונוס (אוקטובר 2016)
חמישה דברים שכל חובב תעופה מושבע חייב לנסות לפחות פעם אחת (ינואר 2017)
מסביב לעולם בכמה מאות דולרים (פברואר 2017)
מסביב לעולם עם 88,000 נקודות (מאי 2017)
מסביב לעולם עם 176,000 נקודות (מאי 2017)
העולם בחלוקה לאזורים
נסו לשכוח לרגע מהטבלאות המורכבות של מועדוני התעופה השונים (לדוגמה: המועדון של יונייטד מחלק את מדינות העולם ל-17 אזורים). לטובת המשך הדיון אחלק את העולם בחלוקה גסה לשישה אזורים ראשיים בתוספת שלוש אזורי משנה:
אזורים ראשיים:
- צפון אמריקה = קנדה, ארה״ב ומקסיקו.
- דרום אמריקה = קולומביה ודרומה.
- אירופה = כולל מערב רוסיה וכולל טורקיה.
- אפריקה = כל מדינה בין מצריים, מרוקו ודרום אפריקה.
- אסיה = מזרחית לאיראן עד קו התאריך, צפונית לקו המשווה.
- אוקיאניה (הפסיפי) = אוסטרליה, ניו–זילנד וכל האיים בפסיפיק.
אזורי משנה:
- מרכז אמריקה = כל האזור הקריבי כולל פנמה.
- המזרח התיכון = כולל ישראל, או שלא.
- תת–היבשת ההודית = בפרט הודו, נפאל וסרי–לנקה.
הסתכלות על העולם באמצעות האזורים האלו, בחלוקה גסה, יכולה לפשט מאוד גם את הדיון בנושא וגם את אופן חיפוש כרטיסי הטיסה המתאימים.
המקרה המיוחד של ישראל
פורמלית ישראל היא חלק מהמזרח–התיכון. אלא שמספר מועדוני תעופה מקטלגים אותה בצורה גורפת או מותנית כחלק מאזור אירופה. זאת לאור העובדה שמהיבטים רבים לישראל יש מכנה משותף רחב הרבה יותר עם אירופה (ובכלל עם המערב) מאשר עם שאר המדינות במזרח–התיכון.
שני מועדוני תעופה פופולריים משייכים את ישראל לאזור אירופה: מועדון Miles+Bonus (איג׳יאן, ברית סטאר) ומועדון FlyingBlue (אייר–פראנס וק.ל.מ, ברית סקיי). מועדון תעופה נוסף, Miles&More (לופטהנזה, ברית סטאר), מציע לחברי מועדון המתגוררים בישראל ׳מחירי אירופה׳ לכל כרטיס בונוס שמוצאו בישראל. כרטיס בונוס בכיוון–אחד לישראל יתומחר בהתאם להיותה של ישראל חלק מאזור המזרח התיכון.
לפחות מועדון תעופה אחד, MileagePlus (יונייטד, ברית סטאר), מבין את בידודה של ישראל מבחינה גיאוגרפית ומאפשר קונקשיין באירופה בכרטיס בונוס בין ישראל ואזורים שנמצאים בחצי הכדור המזרחי. זה הוגן לאור העובדה שעד לאחרונה אף חברת תעופה מברית סטאר לא המריאה מישראל לכיוון מזרח (וזה השתנה עם כניסתה של אייר אינדיה לשוק המקומי).
בעניין הזה יש יתרון חיסרון. בפרט: יתרון למי שמעדיף לטוס מזרחה או דרומה וחיסרון למי שמעדיף לטוס מערבה. החדשות הטובות הן שה׳דילוג׳ בין ישראל ליעדים רבים באירופה הוא פשוט וזול. כך, לדוגמה, במקום לרכוש כרטיס בונוס מישראל לארה״ב אפשר לרכוש כרטיס זול בכסף מישראל למדינות קרובות יחסית כמו יוון, בולגריה, קפריסין ואחרות ומשם להמשיך בכרטיס בונוס לארה״ב (זול משמעותית, ברוב המקרים).
חשוב להבין את הסוגיה הגיאוגרפית הזאת.
מסלול פשוט מסביב לעולם
יש כאלו שחולמים על נסיעה שתביא אותם ליעדים מרגשים בכל אחת מהיבשות (או בכל אחד מהאזורים, בטרמינולוגיה לעיל). זה אפשרי אך המחיר יהיה בהתאם. הרוב מסתפקים במסלול קצר יותר עם עצירות בשלושת האזורים הצפוניים לקו המשווה (אירופה, צפון–אמריקה ואסיה) או עם עצירות בשלושת האזורים הדרומיים לקו המשווה (אפריקה, דרום–אמריקה ואוקיאניה).
בחודש שעבר הקפתי את העולם ואכן עצרתי ביעדים באירופה, צפון–אמריקה ואסיה ע״פ המודל הראשון לעיל. אם הייתי מנסה בכוח להגיע ליעדים באזורים אחרים כנראה שהייתי משלם הרבה יותר בכסף, נקודות, זמן, טירחה ושעות טיסה.
ככלל תמיד קל יותר למצוא כרטיס בונוס מתאים שיביא אתכם מאזור א׳ לאזור ב׳. קשה הרבה יותר למצוא כרטיס בונוס שיביא אתכם מאזור א׳ לאזור ב׳ ומשם לאזור ג׳. כמו כן, עדיף לעבור בין אזורים סמוכים (גם אם המרחק הגיאוגרפי ביניהם גדול). כלומר, כרטיס בונוס מארה״ב לאירופה יהיה זול יותר מכרטיס בונוס מארה״ב לאפריקה בדיוק כמו שכרטיס בונוס מאוקיאניה לאסיה יהיה זול יותר מכרטיס בונוס מדרום–אמריקה לאירופה. אני כמובן מפשט את העניינים.
גיחה לאזורי משנה
בתחילת הפוסט חילקתי את העולם לשישה אזורים ראשיים ושלושה אזורי משנה. זאת הנקודה להבין שאזורי המשנה האלו צמודים לאזורים ראשיים ואם בונים מסלול נכון אז הגישה אליהם יכולה וצריכה להיות די זולה ואגבית.
כך, לדוגמה, קל מאוד להגיע ליעדים במרכז–אמריקה (הקריביים) אם תגדירו את מיאמי בתור עצירה במסלול הנסיעה. מרגע שעצרתם במיאמי תוכלו בקלות למטוס כרטיס הלו/חזור זול ליעדים שונים במרכז–אמריקה או שתוכלו להשתמש בכמה אלפי אוויוס בשביל כרטיסי בונוס (עלות מבוססת–מרחק).
אזור תת–היבשת ההודית הוא ייחודי משום שבמקרים מסוימים הוא נחשב לחלק מאסיה, או לפחות מתומחר ככה במסגרת כרטיסי בונוס, ובמקרים אחרים הוא מובחן כאזור נפרד לחלוטין. יש בכך יתרון יותר מכל דבר אחר – ובפרט אם מצאתם דרך זולה ונוחה לעבור בין האזור הזה לאזור אסיה (נגיד כרטיס זול לטיסה מדלהי לבנגקוק, או להפך).
שדות תעופה שזול להמריא מהם
התייחסתי לנושא הזה בצורה אגבית בפוסטים שונים לאורך השנים. בתמצית: ישנם שדות תעופה שבאופן עקבי, ומסיבות ידועות יותר או פחות, זול יותר להמריא מהם. כלומר, מפורסמים תעריפים אטרקטיביים מאוד למוצא מאותם שדות.
אחת הדוגמאות המוכרות ביותר, שגם הזכרתי כאן בבלוג מספר פעמים, היא שדה התעופה של קולומבו בסרי–לנקה (CMB). כך, לדוגמה, תוכלו לטוס מקולומבו לת״א – בכיוון–אחד – במחיר מצחיק של פחות מ-300$ במחלקת התיירים ופחות מ-700$ במחלקת העסקים (ואפילו לעשות קונקשיין בבנגקוק בדרך). אלו מספרים לא סבירים בהתחשב במרחק הטיסה ולאור העובדה שמדובר במעבר בין אזורים בעולם (בניגוד, למשל, לטיסה פנימית מחוף לחוף בארה״ב).
דוגמאות נוספות לשדות זולים במיוחד: קהיר (CAI), קזבלנקה (CMN), קטמנדו (KTM), צ׳נאי (MAA), קופנהגן (CPH) ואוסלו (OSL).
דוגמאות נוספות לשדות זולים יחסית: מדריד (MAD), בוקרשט (OTP), איסטנבול (IST), גוטנברג (GOT) ובאלי (DPS).
השדות האלו רלוונטיים במידה ומעוניינים לרכוש כרטיס בכסף ולא בנקודות. נסיעה מסביב לעולם, אם מתוכננת היטב, יכולה ואולי גם צריכה לכלול שילוב של כרטיסי בונוס וכרטיסים בכסף. מהסיבה הזאת היכרות עם השדות האלו ושימוש מושכל בהם יכולים לחסוך כסף רב. כך, לדוגמה, כרטיס בונוס מת״א לדלהי או לקולומבו יעלה בדיוק אותו דבר ברוב המוחלט של מועדוני התעופה – אבל להמשיך עם כרטיס בכסף מדלהי לכל יעד יהיה יקר יותר ברוב המוחלט של המקרים מאשר להמשיך מקולומבו – וכך בחירה בקולומבו משרתת את תקציב הנסיעה מבלי בהכרח לוותר על ביקור באזור הזה של העולם.
קוים שזול לטוס בהם
ישנם קוים ברחבי העולם שבאופן מסורתי/שיגרתי מוצעים בהם תעריפים נוחים. שימוש בתעריפים האלו יכול להוזיל עלויות בנסיעה ארוכה. זה נכון גם לכרטיסי בונוס וגם לכרטיסים בכסף, אגב.
מספר דוגמאות לקוים זולים יחסית בכסף:
- יוהנסבורג לשנגחאי במחלקת התיירים של סינגפור איירליינס (לרוב מתחת ל-600$ הלוך/חזור)
- צפון–מזרח ארה״ב לסין במחלקות התיירים של החברות האמריקניות (לפעמים מתחת ל-450$ הלוך/חזור)
- שוויץ וגרמניה לחוף המערבי של ארה״ב במחלקת פרימיום–אקונומי של בריטיש (לרוב סביב 600$ לכרטיס הלוך/חזור)
- קופנהגן לניו–יורק במחלקת העסקים של טאפ–פורטוגל (לרוב סביב 650$ לכיוון–אחד או 1250$ להלוך/חזור)
מספר דוגמאות לקוים זולים יחסית בנקודות:
- אירופה להוואי במחלקת התיירים של אמריקן בחודשי החורף (22,500 מיילים של אלסקה וכמה עשרות דולרים במסים)
- יפן לאזור הפסיפי, דרך ניו–זילנד, במחלקת התיירים של אייר ניו–זילנד (15,000 מיילים של יונייטד וכמה דולרים במסים)
- פראג לסיאול במחלקת העסקים של צ׳כיה איירליינס (כ-26,000 מיילים של אתיהאד ובערך 200$ במסים לכיוון–אחד)
- הוואי להונג–קונג במחלקת העסקים של אול–ניפון או אסיאנה (35,000 מיילים של לופטהנזה וכמה עשרות דולרים במסים)
כמובן שאפשר להמשיך ולהוסיף דוגמאות ברמת כדאיות כזאת או אחרת… אבל הנקודה ברורה. ישנם תעריפים אטרקטיביים וכדאי להשתמש בהם כחלק מנסיעה מורכבת מסביב לעולם. זאת ועוד, שימוש בתעריפי הלוך/חזור מאפשר, לפחות בתיאוריה, לבנות שתי נסיעות מסביב לעולם – כל אחת בכיוון הפוך – עם עצירות באותם יעדים. זה אולי נשמע חצי משעמם אבל יכול להיות כלכלי למדי.
להכניס הכל לסיר אחד
לא צריך לנסות בכוח להשתמש בכל הטיפים שציינתי בפוסט הזה. זה לא פרקטי וזה יגרור כאב ראש לא מבוטל ותכנון מסובך. להפך – נסו לראות נסיעה מורכבת כאוסף של מעברים פשוטים וזולים בין נקודות מרכזיות באזורים מרכזיים. מאותן נקודות תוכלו אח״כ, ואולי אפילו באופן ספונטני במהלך הטיול, להמשיך ליעדים סמוכים נוספים. כך, לדוגמה, אם בחרתם בהונג–קונג כאחת מנקודות העצירה במסלול הרי שתוכל להשתמש באוויוס כדי לטוס בטיסות קצרות של קתאי ליעדים אחרים באזור (טייפה, מנילה, האנוי, גואנגז׳ו ועוד) או לרכוש כרטיסים זולים בכסף ליעדים קרובים גם כן.
נסו להסתכל על העולם כמקום קטן יותר בחלוקה לאזורים גדולים. תנועה בתוך אזור מסויים לרוב תהיה זולה ופשוטה. במקרים רבים אפשר וכדאי להשתמש בנקודות כדי לשלם עבור הטיסות הארוכות (כי לרוב כרטיס בונוס בכיוון–אחד יעלה מחצית המחיר מכרטיס בונוס הלוך/חזור) ועל טיסות הקישור/ההמשך בין שדות באותו אזור לשלם בכסף.
תעריפים זולים ושדות תעופה שזול להמריא מהם לפעמים יגרמו לכך שיהיה כדאי להוסיף למסלול יעד לא צפוי. כך, לדוגמה, אולי לא חשבתם לבקר בקולומבו בגלל שמצאתם תעריף זול במיוחד ליציאה משם ישתלם לכם להוסיף את קולומבו למסלול. זה בעצם טרייד–אוף (חיסכון בעלויות כרטיסי הטיסה בתמורה לתשלום עבור ימי טיול נוספים) שמאפשר לבקר ביעד נוסף מבלי לייקר את עלות הנסיעה הכללית (ואפילו להוזיל אותה במקרים רבים).
דוגמה למסלול פשוט
כרטיס ראשון: ת״א לקופנהגן
כרטיס במחלקת התיירים של פינאייר, עם קונקשיין נוח בהלסינקי, עולה החל מ-230$. אפשר וכדאי לשדרג את המקטע ת״א–הלסינקי למחלקת העסקים בעלות של 10,000 נקודות בלבד (שאותן ניתן לרכוש בפחות מ-130$ במסגרת מבצע למכירת נקודות).
כרטיס שני: קופנהגן למיאמי
כרטיס במחלקת העסקים של טאפ, עם קונקשיין בליסבון, עולה החל מ-680$. אפשר לבחור בלו״ז טיסות שכולל אחה״צ וערב בליסבון (עם טיסת המשך בבוקר למחרת) כך שניתן להנות מארוחת ערב מוצלחת במרכז העיר.
אפשרות: ביקור במרכז–אמריקה
קל וזול להגיע ממיאמי ליעדים רבים בקריביים גם בכסף וגם בנקודות (אוויוס, רצוי). אפשר באותה מידה גם לטוס לערים צפוניות יותר בחוף המזרחי של ארה״ב כמו אטלנטה, ניו–יורק, פילדלפיה, בוסטון ועוד – במחירים שמתחילים מ-50$ לכיוון בלבד.
כרטיס שלישי: מיאמי להונולולו
כרטיס בונוס לטיסות במחלקה הראשונה של דלתא יעלה החל מ-27,500 מיילים תלוי במועדון התעופה. אפשר גם לבחור במחלקת התיירים ולשלם רק 15,000 מיילים.
כרטיס רביעי: הונולולו להונג–קונג
כרטיס בונוס לטיסות במחלקת העסקים של אסיאנה יעלה 35,000 מיילים של לופטהנזה וכמה עשרות דולרים במסים. אפשר ליצור קונקשיין של עד 24 שעות בסיאול כדי לבקר בעיר.
כרטיס חמישי: הונג–קונג לבנגקוק
כרטיס בונוס לטיסות במחלקת העסקים של קתאי יעלה 15,000 אוויוס וכמה עשרות דולרים במסים, אבל אפשר וכדאי גם לשקול אפשרות של כרטיס בכסף במחלקת התיירים. לא מדובר בטיסה ארוכה מדי והמחירים בקו הזה תחרותיים מאוד. אפשר גם לטוס לשדה המשני של בנגקוק בטיסות לואוקוסט.
כרטיס שישי: בנגקוק לקולומבו
כרטיס בונוס לטיסות במחלקת העסקים של סרי–לנקן יעלה 20,000 אוויוס וכמה עשרות דולרים במסים. מחירים בכסף לקו המסוים הזה די יקרים בדר״כ אז כרטיס הבונוס הוא האפשרות המובילה.
כרטיס שביעי: קולומבו לת״א
כרטיס הכולל טיסות במחלקות העסקים של סרי–לנקן ורויאל ג׳ורדניאן עולה החל מ-620$ בלבד. אותו כרטיס במחלקת התיירים עולה כמחצית המחיר אבל בעיניי במקרה הזה שווה לשלם את הפרמיה.
לסיכום
בניית מסלול מסביב לעולם יכולה להיות חוויה מהנה בפני עצמה – וזה עוד לפני העלייה לטיסה הראשונה במסלול שיכול לכלול טיסות רבות עם חברות תעופה שונות ומשונות. ההפקה כולה, לפחות מבחינת עלויות כרטיסי טיסה, לא חייבת להיות יקרה להחריד. קצת גמישות, קצת תחכום, קצת הבנה נכונה של הדברים והתוצאה הסופית יכולה להיות גם מעניינת וגם מתומחרת בשפיות.
כל האמור לעיל נכון גם עבור מי שלא מחזיק כרגע יתרות גבוהות במועדוני תעופה רבים. את מרבית המטבעות שציינתי בפוסט הזה אפשר לרכוש בקלות ישירות ממועדוני התעופה הרלוונטיים ואם הרכישה נעשית במסגרת מבצעים תקופתיים (כדאי להמתין, כמובן) אז המחיר יהיה כזה שיציג כדאיות במימוש. כך, לדוגמה, ניתן לרכוש אוויוס במחיר של פחות מ-14$ לכל 1,000 אשר משקף מחיר של פחות מ-300$ לכרטיס בונוס בין הונג–קונג לבנגקוק.
בהצלחה!
היי
אנחנו מתכוונים לטוס בשנה הבאה מישראל להונללו ובהמשך מסידני לישראל בשאיפה לעשות זאת במחלקת עסקים,כיצד אתה מציע/ממליץ לעשות זאת.
מה דעתך על כרטיסי PRIORITY PASS שמונפקים על ידי אמריקן אקספרס.
תודה
(א) אני מציע להשתמש בכרטיסי בונוס. כלומר, להבין אילו נקודות יהיו שימושיות ואיך לרכוש אותן בזול בהזדמנות הקרובה. הדרך הפשוטה ביותר תהיה לרכוש מיילים של אוויאנקה לטיסת ההלוך להונולולו ומיילים של אמריקן או יונייטד לטיסת החזור מסידני.
(ב) כל כניסה לטרקלין של פריוריטי-פאס עולה 27$. זה לא מעט. מניח שבמקרים מסוימים זה שווה את זה – נגיד אם יש לך קונקשיין ארוך בשדה ואתה יודע שללא טרקלין אתה בהכרח תוציא לא מעט כסף – אבל ברוב המקרים זה סכום די נכבד לשלם על משקה או שניים. אגב, זה לא משנה איזו חברת אשראי הנפיקה את הכרטיס.
איך מיילים של אמריקן משרתים כרטיס בונוס באייר. ניו ניו זילנד? אילו הרי שתי בריתות שונות. האם יש שיתוף פעולה ביניהן?
התבלבלתי. הכוונה הייתה למיילים של יונייטד. תיקנתי את הטעות בפוסט.
ליאור היקר,
מי שעשה פעם דיאטה, מכיר את ההנאה של ממתק קטן פעם ב.
אותה הנאה בדיוק יש מכל פוסט חדש שלך (גם אם יש דיאטה קלה בבלוג).
אוהבים אותך ואת הבלוג – תודה על הכיף בכל פוסט מחדש.
שאלה בבקשה:
כתבת: "שוויץ וגרמניה לחוף המערבי של ארה״ב במחלקת פרימיום–אקונומי של בריטיש (לרוב סביב 600$ לכרטיס הלוך/חזור)"
ראשית, אני הכוונה להלוך וחזור יחדיו, או רק לצד אחד.
שנית, איך בריטיש טסה משדה שאינו שדה הבית שלה ?
שלישית, מהי הזמינות של כרטיסים כאלה באוגוסט ?
ורביעית, מאלו שדות בדיוק ניתן למצוא כאלה תעריפים ?
אהלן אריה,
כרגיל תודה על המילים הטובות. לשאלותיך,
(א) המחיר שציטטתי הוא לכרטיס הלוך וחזור. לא לכל כיוון. אני רגיל לכתוב ״כרטיס הלוך/חזור״ וזה לפעמים מבלבל.
(ב) בריטיש לא מפעילה טיסות נון-סטופ בין היעדים. יש קונקשיין בלונדון.
(ג) יש זמינות די גבוהה לתעריפים האלו בפרימיום-אקונומי לאורך כל השנה.
(ד)שדות מוצא פופולריים: ZRH, GVA, HAM, OSL, ARN ו-CPH. שדות יעד פופולריים: SFO, LAX ו-SJC.
מעניין מאוד… בהחלט שווה בדיקה…
עוד כמה שאלות:
1. האם הפרימיום אקונומי קיים גם בטיסה הפנים אירופית או רק בטרנס אטלנטית?
2. כמה אוויוס ניתן לצבור מכרטיס כזה (הלוך ושוב)? עם חשבון משפחתי של בריטיש, למשפחה שטסה יכול להיות משתלם…
3. מה אורך הקונקשן המקסימלי שניתן לעשות בלונדון?
שוב תודה, ובהחלט התגעגענו לפוסטים יצירתיים מהסוג הזה!
(1) מחלקת תיירים רגילה בטיסות הפנים-אירופיות.
(2) איפשהו בין 10,000 ל-15,000 אוויוס לכל נוסע. באופן גס מאוד. אולי קצת יותר, תלוי במסלול ובסטטוס.
(3) לרוב אפשר עד 24 שעות עצירה בלי להעלות את המחיר. לפעמים אפשר לעצור למספר ימים תמורת עמלה מסוימת ע״פ תנאי הכרטיס.
תודה על הפוסט. כדאי לקבל מושג כמה עולים הכרטיסים האלה בקנייה ישירה (ללא שימוש במיילים). לאחרונה טסתי מסביב לעולם בכרטיס של יונייטד:
ת"א – ניוארק
ניוארק – הונג קונג
הונג קונג – בייג'ינג
בייגינג – תל-אביב
הכל במחלקת עסקים פרט לטיסה מהונג קונג לבייג'ינג. עלות הכרטיס $7450 דולר. בסיום הטיסה קיבלתי 70 אלף מיילים של יונייטד (החזר משוער של כ- $1000), כלומר עלות כוללת של כ- $6450 לכרטיס מסוג זה.
במידה והייתי חוזר לישראל מניוארק וטס משם להונג קונג (שני כרטיסי טיסה אחד לארה"ב והשני למזרח), התוספת הייתה בסביבות 500 דולר. אלה המחירים שמדובר בחברות של ברית סטאר. כדאי לדעת שיש להם אתר ייעודי לכרטיסי טיסה מסביב לעולם, וכמו שליאור כתב בעבר, כדאי לבדוק יציאות שאינן מישראל (זה בהחלט מוזיל את הכרטיס). יחד עם זאת, האתר מאפשר רק רכישת כרטיסים מסביב לעולם על סטוק של לופטאנזה.
תודה על הטיפים!
בהחלט נכון – כל אחת מבריתות התעופה מאפשרת רכישת כרטיסים מסביב לעולם (RTW) שמחירם מושפע מגורמים רבים. כמעט כל חברות התעופה המובילות מציעות כרטיסים כאלו גם כן עם טווח מחירים די דומה אבל תנאים שונים לכרטיסים שונים.