מבוא: מסביב לעולם בהילוך גבוה

בפרק המבוא הזה אתן לכם את הסקירה הכללית של מסלול הטיסות, את היעדים בהם עצרתי וכמה רשמים ראשונים. בפוסטים הבאים בסיפור המסע הזה אפרט על הנסיעה לעומק, לרבות עלויות של כל כרטיס וכל הזמנה, כך ששאלות שאולי יעלו כבר עכשיו כנראה יזכו להסבר בהמשך.

הפעם, למען הגיוון, אתחיל דווקא מהמספרים של הנסיעה:

• עברתי ב-5 יבשות. ע״פ הסדר: אירופה, אסיה, צפון-אמריקה, דרום-אמריקה, אפריקה ושוב אירופה. היבשת המיושבת היחידה בה לא עברתי היא אוקיאניה.
  – – –
• זכיתי לנסות 6 מוצרים ושירותים בפעם הראשונה. לרבות הטיסה הארוכה ביותר בעולם (סינגפור לניו-יורק) שהושקה רק בחודש שעבר.
  – – –
• רכשתי 7 כרטיסי טיסה. 3 מהם כרטיסי בונוס ו-4 מהם כרטיסים בכסף.
  – – –
• טסתי עם 7 חברות תעופה. עם כולן טסתי בעבר.
  – – –
• עצרתי בדרך ב-7 ערים. רק באחת הערים, ניו-יורק, עצרתי ליותר מ-24 שעות.
  – – –
• טסתי ב-9 דגמים של מטוסים.
  – – –
• סה״כ ביליתי 10 לילות במלונות. 4 מהם בניו-יורק.
  – – –
• הנסיעה ארכה 13 ימים ו-9 שעות.
  – – –
• טסתי ב-14 טיסות. 10 טיסות בינ״ל ו-4 טיסות פנימיות.
  – – –
• עברתי ב-15 שדות תעופה. לא כולל את נתב״ג כמובן.

מסלול הטיסות כיסה מרחק מצטבר של קצת יותר מ-38,000 מייל. למען האומדן: מסלול טיסות מת״א לניו-יורק, משם ללוס-אנג׳לס, משם לשנגחאי וחזרה לת״א, מכסה מרחק של 19,600 מייל ׳בלבד׳. אגב, אורכו של קו המשווה הוא 24,900 מייל – וזה כביכול האומדן הנכון והאובייקטיבי לטיסה מסביב לעולם.

בתמונת הפוסט מופיע מסלול הטיסות המלא. שימו לב שהוספתי למסלול את טוקיו-נאריטה (NRT), על אף שלא עברתי בשדה זה, וזאת משום ש-GCM לא מצייר כהלכה את מסלול הטיסה הנכון של טיסה SQ22. הנה המסלול הנכון שלה:

בניית מסלול הטיסות

ראשית אציין שהנסיעה כולה תוכננה שבועות בודדים מראש. הכרטיס הראשון, שהיה הבסיס לכל השאר, נרכש כ-5 שבועות לפני היציאה מהארץ. כרטיסים אחרים, למעשה, נרכשו רק לאחר היציאה מהארץ. כלומר, תוך כדי הנסיעה לא היה ברור לי עדיין מהו המסלול השלם שלה.

הכרטיס העיקרי, שנרכש ראשון, היה לטיסה מהעיר ההודית אחמדאבאד (AMD) לניוארק (EWR). כן, גם אני לא שמעתי מעולם על אחמדאבאד. עיר קטנה במובנים הודיים, אי שם בין מומבאי לדלהי, עם בערך 7 מיליון תושבים. פריפרייה, בקיצור, אבל מסתבר שסינגפור איירליינס טסה גם לשם. זאת ועוד – החברה הסינגפורית המצוינת מציעה תעריף אטרקטיבי במיוחד לטיסות מיעדים בהודו, ובפרט AMD, ליעדים שונים בארה״ב. הבחירה ב-EWR כיעד איפשרה לי לטוס בטיסה הארוכה בעולם, שהושקה שבועיים קודם לכן, מסינגפור לניו-יורק. הטיסה ארכה 17 שעות ו-48 דקות.

אז הייתי זקוק לשני כרטיסים נוספים לפחות: אחד שיביא אותי מת״א לאחמדאבאד, והשני שיביא אותי מניו-יורק חזרה לת״א. סטנדרטי.

אין הרבה דרכים נוחות וכדאיות יותר להגיע מישראל להודו מאשר בכרטיס בונוס של יונייטד בטיסות סוויס (במחלקת עסקים) או לופטהנזה (במחלקה ראשונה). העלות היא 35,000 מיילים ו-45,000 מיילים בהתאמה. סה״כ יש זמינות מושבים גבוהה בטיסות של סוויס, אז אפשר בקלות להזמין כרטיס בונוס כזה חודשים מראש, אבל בשביל זמינות מושבים במחלקה הראשונה של לופטהנזה חייבים לחכות לשבועיים שלפני הטיסה. גם במסגרת השבועיים האלו הזמינות משתנה בתכיפות ומי שמסוגל לעמוד בלחץ יכול למצוא מושב פחות או יותר בכל טיסה שירצה. כך עשיתי, ולבסוף כשבוע לפני היציאה מהארץ הזמנתי את הטיסות מת״א לאחמדאבאד. טסתי במחלקת העסקים של לופטהנזה לפרנקפורט, משם במחלקה הראשונה למומבאיי ומשם במחלקת העסקים של אייר-אינדיה לאחמדאבאד. היו לי קונקשיינים של כ-5 שעות בפרנקפורט (שעות הבוקר) וכ-15 שעות במומבאיי (שעות הלילה והבוקר). הזמנתי חדר במלון ליד השדה במומבאיי לקונקשיין השני.

בפעם הקודמת שטסתי במחלקה הראשונה של לופטהנזה, מוקדם יותר השנה, לא זכיתי לחוויית קונקשיין מלאה עם איסוף ברכב מהמטוס. הטיסה אז הייתה ב-A380. הפעם גם זכיתי לחווייה מלאה בקונקשיין, לרבות איסוף ברכב מהמטוס וחזרה ברכב לטיסת ההמשך, וגם זכיתי לנסות את המחלקה הראשונה בבואינג 747-800i. אני מעדיף את ה-A380 בבירור אבל שמחתי לנסות את שתי האפשרויות. 

בהמשך התלבטתי כיצד לחזור מניו-יורק לת״א. בעיניי אין הרבה אפשרויות טובות, ואפילו יש אפשרויות רבות יותר לטיסה בכיוון ההפוך. אפילו שקלתי ברצינות כרטיס של אירופלוט במחלקת פרימיום-אקונומי (גם כדי לנסות את המחלקה הזאת וגם כי המחיר היה אטרקטיבי יחסית).

במקרה באותם ימים פורסם תעריף מוזר/הזוי/מצוין של חברת התעופה הדרום-אמריקנית לאטאם לטיסות במחלקת העסקים מיעדים בברזיל, ובפרט ליציאה מריו דה ג׳נרו, ליעדים בגרמניה. ייתכן שמדובר בתעריף שגוי (Error Fare). בכל מקרה, התעריף היה זול למדי – מתחת ל-1,000$ – והתנאים שלו היו נוחים בצורה מוגזמת לרבות היעדר MPM ואפשרות לקונקשיין בדרום-אפריקה! אם זה לא מסתדר לכם גיאוגרפית אז אתם צודקים – כי אין הגיון לעשות קונקשיין בדרום-אפריקה בדרך מדרום-אמריקה לאירופה. אבל זה מה שקרה, ותודה לאלהיי הנקודות.

הכרטיס כלל ארבע טיסות – שתיים של לאטאם ושתיים של בריטיש – עם מסלול הזוי:

עכשיו נוצר לו אתגר חדש. במקום כרטיס אחד מניו-יורק לת״א, הייתי צריך שני כרטיסים: אחד מניו-יורק לריו דה ג׳רנו (?!) והשני מדוסלדורף לת״א. ייתכן שבשלב הזה צריך גם ייעוץ פסיכולוגי של איש מקצוע אבל זה לא קשור לכרטיסי טיסה אז נמשיך הלאה.

התקשתי למצוא כרטיס נוח מספיק וזול מספיק שיביא אותי לריו דה ג׳נרו. בדקתי זמינות בכל טיסה רלוונטית ואפילו שמתי התראות ב-ExpertFlyer למקרה שייפתחו מושבים. אפילו שקלתי ברצינות לרכוש כרטיס הלוך/חזור של אמריקן במחלקת פרימיום אקונומי תוך תקווה שאצליח להשתמש בטיסות החזור במועד מאוחר יותר (וזה רעיון רע…). לבסוף, כשכבר הייתי בניו-יורק, הצלחתי למצוא מושב זמין בטיסה של יונייטד מיוסטון (IAH) לריו דה ג׳נרו (GIG) בתאריך שרציתי – ומיהרתי לבצע את ההזמנה ולהוסיף טיסות קישור מניו-יורק. הייתי מרוצה מהתוצאה הסופית ואף שמחתי לנסות, בפעם הראשונה, את מוצר הפולאריס המלא של יונייטד ועוד במטוס עם קונפיגרציה של 1-2-1 (בואינג 767).

להגיע מדוסלדורף לת״א זה לא מסובך במיוחד, ולא יקר במיוחד בדר״כ, אז השארתי את החלק הזה עד לרגע האחרון. למעשה את שתי הטיסות האחרונות במסלול – טיסות של איגיאן מדוסלדורף לת״א דרך סלוניקי, תחת שני כרטיסים נפרדים – הזמנתי במהלך הטיסה של בריטיש מיוהנסבורג ללונדון. זה משעשע לרכוש כרטיסי טיסה בזמן טיסה. 

עברתי לכמעט 24 שעות בדוסלדורף וכמעט 24 שעות בסלוניקי. 

הזמנת מלונות

הזמנתי עשרה לילות. שניים מהם היו למעשה לשימוש יומי שלא כלל את שעות הלילה. חמישה מהלילות הוזמנו בכסף וחמישה מהלילות הוזמנו בנקודות. 

ללילה ליד השדה במומבאי (BOM) בחרתי במלון של רשת הולידיי-אין. שילמתי 20,000 נקודות של מועדון IHG Rewards ועוד כ-1600 רופי (כ-23$) על איסוף פרטי מהשדה והסעה חזרה לשדה למחרת בבוקר. אני תמיד משתדל להזמין לילות-בונוס במלונות בהודו כי המסים המקומיים הם סיוט של ממש.

בסינגפור היה לי קונקשיין של כ-16 שעות, בערך משעה 7:00 עד שעה 23:00. בדיעבד אולי הייתי צריך לבחור במלון המפורסם והפופולרי של רשת קראון-פלאזה שנמצא ממש בשדה. אבל בחרתי במלון של רשת הולידיי-אין אקספרס שנמצא בעיר. שילמתי 20,000 נקודות של מועדון IHG Rewards. שמחתי שאישרו לי צ׳ק-אאוט מאוחר בשעה 17:00 כך שיכלתי לישון כמו שצריך במהלך היום.

בניו-יורק התארחתי לארבעה לילות במלון אינטרקונטיננטל ברקלי. המלון נמצא על הצומת של שדרת לקסינגטון ורחוב 48 והוא ללא ספק טוב יותר מאחיו לרשת שנמצא באזור טיימס-סקוור. האחרון הוא מלון עם אופי עסקי מאוד בעוד ברקלי הוא מלון שמרגיש יוקרתי יותר, מוקפד יותר והיסטורי יותר. על הלילה הראשון שילמתי 70,000 נקודות של מועדון IHG Rewards, על שני לילות הבאים שילמתי בכסף בתעריף אמבסדור (לילה שני חינם בסופ״ש) ועל הלילה האחרון, שהוזמן ממש תוך כדי השהייה עצמה, שילמתי עם קרדיט שהיה לי באתר Club1Hotels בתעריף פנטסטי של 180$ כולל מסים.

בריו דה ג׳נרו עצרתי ל-24 שעות בלבד. פשע בפני עצמו, אני יודע, ואספר על כך בהמשך. במקור הייתה לי הזמנה במלון של רשת שרתון (עם שובר לילה-חינם) אבל החלטתי לבטל אותה ברגע האחרון ולהזמין את הלילה במלון הפופולרי של רשת הילטון שנמצא על חוף קופקבאנה. המלון שוכן באחד המגדלים היחידים שנמצאים בקרבת החוף וממרבית חדריו יש נוף פנטסטי של העיר והחוף. מומלץ בחום! המלון לא זול במיוחד אבל הצלחתי למצוא תעריף הוגן באתר Club1Hotels. בפעם הזאת, בניגוד לפעם הקודמת, לא קיבלתי קרדיט על השהייה – אבל כן קיבלתי שדרוג לחדר וארוחת בוקר בחינם לאור הסטטוס שלי.

גם ביוהנסבורג, כמו בסינגפור, היה לי קונקשיין מהבוקר לערב. לטובת העניין הזמנתי חדר במלון של הילטון במרכז העיר בתעריף לשימוש-יומי (ראו פוסט בנושא). אפילו קיבלתי שדרוג וכניסה לטרקלין של המלון בזכות סטטוס גולד שיש לי במועדון של הילטון.

בכל ביקור ביוהנסבורג אני מקפיד לאכול לפחות ארוחת ערב אחת במסעדה המצוינת Piccolo Mondo (׳עולם קטן׳ באיטלקית) שנמצאת במלון היוקרה מיכלאנג׳לו (מהרשת של LHW). המלון של רשת אינטרקונטיננטל נמצא בסמוך גם כן (וגם הוא בחירה טובה). המלצה חמה לגבי המסעדה!

אחרי שתי טיסות של בריטיש הגעתי לדוסלדורף. כברירת מחדל ראויה הזמנתי לילה במלון של הילטון, לא רחוק מהשדה, ושילמתי רק 21,000 נקודות. קיבלתי שדרוג לחדר וכניסה לטרקלין למרות שככלל המלון מאפשר כניסה חינמית לטרקלין רק לבעלי סטטוס דיימונד ולא גולד.

בסלוניקי חזרתי ללילה נוסף במלון הייאט רג׳נסי. אני מרוצה מאוד מהמלון הזה ואין ספק שאחזור אליו גם בעתיד. זה מלון מקטגוריה 2 במועדון World of Hyatt וכך יכלתי לשלם על הלילה 8,000 נקודות בלבד ואף להשתמש בשובר שדרוג כדי לקבל כניסה לטרקלין וארוחת בוקר.

לסיכום

הנסיעה הזאת הייתה אחת המשוגעות ביותר שיצא לי לעשות ואולי המשוגעת ביותר. היא הייתה שילוב של ביקור בניו-יורק, רצון לנסות את הטיסה הארוכה בעולם, ריצת מיילים וניסיון לבנות מסלול הזוי של נסיעה מסביב לעולם. הצלחה.

אבל אין ספק שזו הייתה נסיעה מתישה. זאת למרות שרוב הטיסות היו במחלקות העסקים והראשונה, ובפרט כל הטיסות הארוכות, כך שטכנית היה לי נוח בטיסות עצמן. אבל גם בסטנדרטים שלי לעבור בתוך פחות משבועיים קרוב ל-40,000 מייל Butt-in-seat זה קשוח למדי. חזרתי לארץ חצי מותש.

אגב, למען האומדן: כל כרטיסי הטיסה וההזמנות למלונות עלו יחדיו כ-3,500$ בכסף וכ-1,800$ בשווי ריאלי של נקודות. מנגד צברתי נקודות בשווי ריאלי של קרוב ל-1800$ גם כן, כך שאפשר לקזז ולומר שכל הנסיעה עלתה סביב 3,500$ בלבד.