פוסט נוסף שאולי תרצו לקרוא: ״יש מדינות שפשוט מסוכן לעשות בהן קונקשיין״ (אוקטובר 2019)


בשבוע האחרון יחסי ישראל-רוסיה בכותרות. בין השאר בעקבות הערעור של נעמה יששכר שעלה לדיון בבית-משפט ברוסיה במסגרתו טענה נעמה שעל הודאתה המקורית חתמה מבלי שידעה במה היא מודה בדיוק כי המסמך עליו חתמה היה ברוסית והחוקרים לא הביאו מתורגמן.

המקרה של נעמה, לצד מספר מקרים נוספים של עיתונאים ואנשי עסקים, חייבים להוביל למסקנה אחת שנכונה לכל בעל דרכון ישראלי: רוסיה היא לא מדינת חוק במצבה הנוכחי, ברוסיה כל דבר יכול לקרות, ברוסיה קל מאוד להגיע למצבים מלחיצים ולכן טוב יעשה כל ישראלי אם יימנע לגמרי מכניסה לרוסיה או אפילו קונקשיין בשטחה.

המקרה של נעמה

פרטים מלאים על הפרשה המצערת הזאת אפשר לקרוא בפוסט המקושר למעלה. בתמצית: באופן מזעזע הטילה רוסיה עונש של 7.5 שנות מאסר על ישראלית צעירה שלכאורה נתפסה בקונקשיין במוסקבה עם פחות מ-10 גרם סמים. גם אם נניח שהיא ידעה על הסמים, וגם אם נניח שהיא אכן התכוונה להעביר אותם לישראל, בכל זאת אין כל ספק שהעונש מוגזם ולא-מידתי בעליל. נעמה היא לצערה קלף מיקוח בידי רוסיה כדי לעשות שרירים לישראל.

השבוע קיבלנו ציטוטים חדשים מתוך הערעור של נעמה בפני בית-משפט ברוסיה. כנראה שהרוסים לא יכלו למנוע את הגעת כלי התקשורת לאירוע שכבר הפך לסקנדל בינ״ל. מתוך הכתבה באתר Ynet:

עוד טענה נעמה שהיא לא קנתה סמים ולא הייתה מודעת שיש סמים בתיק שלה. נעמה אף כפרה בטענות כלפיה, אולם השופטת שבה ואמרה שהיא הודתה חלקית במיוחס לה. נעמה טענה כי כאשר ביקשו ממנה לחתום על ההודאה, לא היה במקום מתורגמן. היא הוסיפה כי ייתכן שהודאתה זויפה. נעמה שבה ואמרה כי מעולם לא הודתה ברכישת והחזקת סמים ולא התנצלה על כך.

לכתבה המלאה – לחצו כאן.

אז כל הטיעון כנגד נעמה, כביכול, נשען על בסיס הודאתה המקורית שהיא ניסתה להעביר סמים במהלך הנסיעה לישראל. אלא שייתכן שההודאה הזאת מזוייפת לגמרי או לפחות לא-מדויקת לאור העובדה שלא היה מתורגמן עם נעמה בעת שאילצו אותה לחתום על מסמך ברוסית שהיא לא יודעת לקרוא.

המקרה של אנשי העסקים

לפני יומיים עוכבו בכניסה לרוסיה כ-40 אנשי עסקים ישראלים. רובם נוסעים תכופים שביקרו ברוסיה פעמים רבות בעבר. הטענה נגדם, כביכול, שהם הגיעו לנסיעות עסקיות ללא ויזה מתאימה. פורמלית אנשי עסקים ישראלים נדרשים לויזת עסקים, אם כי בפועל דרישה זו לא נאכפה מעולם ובפרט כי כדי להוציא ויזה כזאת יש להפקיד את הדרכון בשגרירות רוסיה ואנשי עסקים רבים לא מוכנים לעשות את זה. כעת מעריכים כי מדיניות זו תשתנה ומעתה כן תאכף הדרישה לויזת עסקים.

מהמקרה הזה עולות שתי שאלות מתבקשות:

  1. נניח שרוסיה אכן שינתה את עמדתה בנוגע לויזת העסקים – אז מדוע לא יכלה להודיע על כך מראש לישראל ו/או לגופים עסקיים רלוונטיים? מדוע ליצור במכוון מצב שאנשי עסקים מגיעים למדינה רק כדי לגלות שהם לא יכולים להיכנס אליה?
    – – –
  2. נניח שכל ׳הבעיה׳ של אותם אנשי עסקים הייתה היעדרה של ויזה מתאימה – אז מדוע הם עוכבו במשך שעות בשדה התעופה ו״דרכוניהם של האזרחים נלקחו ונעשו תשאולים פרטניים לכל אחד מהנוסעים. לטענתם, הם נלקחו גם למתן טביעות אצבעות וצילומי פנים״? למה הם לא סורבו מיד ולפחות טופלו בצורה הוגנת בדרכם לטיסה חזרה לישראל?

התשובה הפשוטה לכל השאלות, כמובן, היא שרוסיה רצתה לעשות מפגן כוח. רוסיה רצתה כותרות. רוסיה רצתה להביך ולהשפיל את אותם אנשי עסקים ובתוך כך גם את ישראל.

מדוע? כי היום הגיעה לישראל משלחת של פקידים רוסים כדי לדון עם עמיתיהם הישראלים בסוגיות הקשורות לכניסת אזרחים רוסים לישראל וכניסת אזרחים ישראלים לרוסיה. המקרה של אנשי העסקים נועד להוות הכנה לפגישה הזאת כשבעצם כך רוסיה ניסתה להראות לישראל שאסור לשחק איתה. זה הכל מו״מ, וכ-40 אנשי עסקים, והחברות ששלחו אותם, ניזוקו בדרך.

המקרה של שני עיתונאים

אלדד בק, כתב ׳ישראל היום׳, נסע לרוסיה כדי לסקר את ההתפתחויות בפרשת נעמה יששכר. הוא כתב ותיק שנוסע רבות ברחבי העולם לרבות למדינות עולם שלישי ומדינות מסוכנות-יחסית. על החוויות שלו מהכניסה לרוסיה הוא כתב השבוע, לאור הכותרות האחרות בנושא.

הנה ציטוט אחד מהכתבה:

חלפה כחצי שעה נוספת. אני לבדי בחדר העיכוב הפרטי. מגיעים שני קצינים עם מסמך ברוסית. שניהם אומרים לי בנוקשות שעלי להתחייב שלא להעביר את הדרכון שלי לאיש אחר. הדרישה נשמעת לי מוזרה, אך לאור המצב שאליו נקלעתי אני חותם על המסמך מבלי לחשוב שעלי לדרוש תרגום של תוכנו לאנגלית. לא נראה לי באותו מעמד, שאני יכול להכתיב תנאים כלשהם. בדיעבד, לאחר שנפגשתי עם אמה של נעמה יששכר, הבנתי שחתימה על מסמך ברוסית יכולה לסבך אותך מאוד.

זה היחס שניתן לעיתונאי בנסיעת עבודה כשלא הייתה כל בעיה עם הדרכון שלו או שאר המסמכים שלו.

אך הוא לא היחיד שקיבל טיפול מיוחד בכניסה למדינה שכ״כ לא אוהבת עיתונאים או בכלל קשורת אובייקטיבית. גם איתמר אייכנר, כתב ׳ידיעות אחרונות׳ שפרסם ראשון על עיכובם של אנשי העסקים, זכה לחוויה מפוקפקת בכניסה לרוסיה כשהגיע לסקר את הערעור של נעמה יששכר.

הנה ציטוט אחד מהכתבה:

אני עוכבתי שם שש שעות. עוד שבעה ישראלים עוכבו שמונה שעות. עוד ישראלי אחד עוכב שעות ארוכות ושוחרר לקראת חצות. רוב הישראלים עוכבו בממוצע בין שלוש לחמש שעות. אליי הגיעו אחרי שלוש שעות המתנה. צריך להבין שבמקום הזה לא היה מים. לא אוכל. כל אדם לגורלו. אחרי שלוש שעות הגיע תורי. השוטר שבא אליי לתשאול לא ידע אנגלית. אז הוא ביקש שאשב ואמר שיחזור עם דובר אנגלית. הוא באמת הביא איתו אדם שחשב שבקיא בשפה אך התברר שהוא לא יודע משפטים מורכבים. רק כמה מילים בודדות.

אני באמת מתקשה להבין איך עיתונאים מסכימים לטוס לרוסיה במסגרת עבודתם או בכלל. כלומר, ברור לי שלפעמים אין ממש ברירה כי מישהו צריך לסקר אירועים ברוסיה כמקור ראשון אבל עדיין.

לסיכום

רוסיה אינה מדינת-חוק לצערנו והיא מוכיחה פעם אחר פעם שאין לה בעיה להשתמש בכל טריק נקי או מלוכלך כדי להוכיח לעולם שהיא חזקה וכדי לאלץ את העולם להסכים לדרישותיה השונות. בתקופה זו תורה של ישראל לחטוף, כנראה, אם כי בשנים האחרונות רוסיה הענישה בדרכים שונות גם את בריטניה, ארה״ב, מדינות סקנדינביה, טורקיה, מצרים ועוד. אסור לשכוח כי רוסיה היא מדינה כוחנית ודורסנית.

אגב, מנושא לנושא באותו נושא, ועדות חקירה בינ״ל כבר הוכיחו מזמן שרוסיה אחראית באופן ישיר להפלת מטוס מלזיה איירליינס בשמי אוקראינה ב-2014 ובתוך כך לרציחתם של 283 נוסעים ו-15 אנשי צוות. המטוס הופל ע״י מערכת נ״מ רוסית שהופעלה ע״י ׳מיליציה פרו-רוסית בשטח אוקראינה׳. כן, מכירים את המיליציות האלו שיש להן מערכות נ״מ שדרושה הכשרה צבאית משמעותית כדי להפעיל? אז כזאת, שכמובן לכאורה אין לה כל קשר לרוסיה או לצבא רוסיה. האירוע הזה, אגב, הכניסה לרוסיה כמה מאות מליוני אירו נוספים אחרי שהמרחב האווירי האוקראיני נסגר למשך תקופה ארוכה וחברות תעופה נאלצו במקרים רבים לטוס מעל רוסיה בטיסות בין אירופה לאסיה ובתוך כך שילמו את העמלות הנדרשות. והנה אינטרס.

לצערי ישראלים רבים ממשיכים להתעלם מהכותרות האלו ומהעדויות האלו, כפי שהבאתי בפוסט הזה, ובוחרים פעם אחר פעם לטוס לרוסיה או דרך רוסיה בהנחה שהם לא יהיו קורבנות לאגרסיביות הבלתי נגמרת של הממשל הרוסי. להם זה לא יקרה. אירופלוט מוכיחה, כמו הרבה חברות תעופה אחרות, שאם מוכרים כרטיסים זולים מספיק אז אנשים יקנו בכל מקרה. הייתי רוצה לראות יותר סוכני נסיעות, אנשי עסקים ובעלי תפקידים במערכת הציבורית בישראל מביעים התנגדות לרוסיה ומסרבים לעודד נסיעות לרוסיה או אפילו דרך רוסיה.

6 תגובות

  1. uri bibi

    מחזק. וכל לקוח שפונה אליי אני מדגיש את הנושא וממליץ שלא להתקרב !

    הגב
  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מסכים שהאירועים מאז המעצר של נעמה אמורים להעלות נורות אדומות ולגרום לאנשים לחשוב פעמיים, אבל פחות ברורה לי ההתייחסות לתקרית המטוס המלזי, כאילו היא בעצמה הייתה צריכה להוות אור אזהרה מספק.

    הרי בעצמך פירסמת פוסט מפרגן לאירופלוט רק לפני שנתיים, ובפוסט מלפני שנה (שפורסם הרבה אחרי מסקנות החקירה) ציינת שכמעט וטסת עם אירופלוט כדי לבדוק את מחלקת הפרמיום אקונומי שלהם. כלומר הרושם הוא שגם אתה לא חשבת שלתקרית ההיא צריכות להיות השלכות בנוגע לטיסה דרך רוסיה, בזמנו.

    הגב
  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כל אחד זכאי להחזיק בדעתו, עם זאת לטעמי הפוסט שלעיל מוגזם ובראייתי נמצא על גבול הרוסופובי.
    כן, רוסיה עושה שימוש בכלים שונים, לגיטימיים פחות ולגיטימיים יותר, על מנת "לתחזק את מעמדה בעולם". אבל מכאן ועד לאמירה של מוביל דעה בתחום התעופה "לא להתקרב לרוסיה" המרחק רב.
    האם היית ממליץ לישראלים להתרחק מסין? גם היא לא בדיוק ערש הדמוקרטיה והסתבכות עם החוק המקומי שם זה לא משהו שאדם מערבי מייחל לו.
    ומה לגבי הנוהגת עונשים כבדים על לועסי מסטיק וכאלה הזורקים פסולת ברשות הציבור?
    גם מדינת ישראל, הגדולה והנאורה, לא תמיד מראה את פניה היפות למבקרים ממדינות ברה"מ לשעבר. אנשי עסקים המגיעים לארץ עם כרטיס הלוך-חזור, הזמנה לנלון, כרטיסי אשראי בינ"ל ותכתובת מתועדת מול גורם עסקי מזמין בארץ, מתקלים לא אחת בתשאולים ארוכים ומשפילים בנתב"ג, חיטוט בטלפונים הניידים שלהם, התקשרויות בשעות לא שעות לגורם המזמין ועוד.
    בקיצור, החיים מלאים אתגרים וסיכונים וכל אחד רשאי לכלכל את דרכו כראות עיניו. מכאן לקסנופוביה הדרך, לדעתי, ארוכה.

    הגב
  4. שמיר

    בכתבה שקישרת אליה מצויין כי 5,771 אזרחים רוסים סורבו בכניסה לישראל בשנה האחרונה. זה אומר ש5,771 איש ואישה הוכנסו לתאים מצחינים במתקן יהלום בנתב"ג, הוחזקו שם שעות או יממות ארוכות ואז הוחזרו בכוח. וזאת למרות כל ההסכמים הקיימים עם רוסיה. אז אתה מוצא לנכון להתלונן על 40 ישראלים שעוכבו קצת, ועוד באמתלה חוקית? נמאס כבר מהרוסיה-פוביה הזאת, אולי כדאי קודם שנחשוב איך מבקרים בארצנו מתקבלים (או מועפים בכח) כאן. ושנפסיק לחשוב שאנחנו יכולים להתעלם מכל חוק כי בא לנו, כי ככה למדנו בארץ הקומבינה

    הגב
    • פיני

      בואו נסתכל איך בנתב״ג מתייחסים לזרים או רוסים כשנכנסים. כאלה שמעוכבים וכאלה שלא ואחרי זה נדבר על בודדים שעוכבו בכניסה לרוסיה למספר שעות. בלוג פוסט מיותר, לטעמי.

      הגב

השאר תגובה

BoardingArea