מטוס מדגם A380 של אמירטס שבר את מהירות הקול

המטוס, שקורקע בשנתיים האחרונות לאור מגפת הקורונה, הוחזר לפעילות והחל בטיסות ניסוי. במהלך הטיסה הבוקר האיץ המטוס למהירות שיא של 650 קשר בגובה 33,000 רגל (כ-1200 קמ״ש). מהירות הקול בגובה פני הים היא כ-1250 קמ״ש, אבל ככל שעולים בגובה והטמפרטורות יורדות (וגם דחיסות האוויר משתנה) מהירות הקול היא נמוכה יותר, כך שבגובה 33,000 רגל מהירות הקול היא כ-1075 קמ״ש בלבד. המטוס של אמירטס לא רק שבר את מהירות הקול, אם כן, אלא גם החזיר במהירות השיא שלו (בטיסה במגמת הנמכה) במשך כשתי דקות עד שהמנועים התחילו להתחמם יותר מדי. הניסוי של אמירטס נועד קודם כל להחזיר את המטוס לכשירות, ובתוך כך לבחון אותו במצבי קיצון מסוימים, אבל נראה שהחברה גם מתעניינת באפשרות של הפעלת טיסות במהירות גבוהה בהרבה מהמקובל כיום.

מנכ״ל אלעל, אביגל שורק, עוזב את החברה אחרי 15 חודשים בלבד

לפני מינויו באלעל כמעט אף אחד בישראל לא שמע עליו. הוא החזיק עד אז בתפקיד בכיר בחברת דלק בארה״ב, ונחשב למנהל מוכשר, אבל לא היה לו ניסיון בעולם התעופה וכאמור הוא לא פעל בישראל בכלל (על אף היותו ישראלי במקור ועל אף שירותו כקצין לא-טייס בחיל האוויר). הוא הוצנח לתפקיד ע״י הבעלים הנוכחי של אלעל, היהודי-אמריקני קני רוזנברג, שכנראה האמין שאלעל צריכה קודם כל רענון משמעותי לצוות ההנהלה ומה טוב יותר ממנכ״ל חדש שלא נגוע ביחסים קודמים עם החברה או מנהליה הבכירים ויכול לקבל החלטות משמעותיות בלי כבלים פוליטיים פנים-ארגוניים. על פניו, בעיניי, ההחלטה הזאת הוכיחה את עצמה ואביגל הצליח לעשות מהלכים שונים באלעל שכנראה לא היו קורים אם היה מתמנה לתפקיד מישהו מתוך אלעל. כמובן שאלעל לא הפכה לחברה למופת בשנה האחרונה, ואפשר לומר שהיא בעיקר החליפה בעיות קודמות בבעיות חדשות, ועדיין יש הרבה מאוד דברים שטעונים תיקון דחוף, אבל קשה לומר שאביגל עשה מעט בזמן שלו כמנכ״ל. כעת הוא קיבל הצעה לכהן כמנכ״ל חברת דלק בארה״ב – החברה שבה עבד וצמח במשך עשור – אז מי יכול להאשים אותו שבחר לתפוס את ההזדמנות. שלא נדבר על פערי השכר. בהצלחה!

ישרוטל סגרה את 2021 עם רווח נקי של מעל 250 מיליון ש״ח

זוכרים את כל הפעמים האלו שמלונאים ישראלים בוכים על עלויות אבטחה, וכשרות, והעסקת עובדים ישראלים, וארנונה, ומסים וכו׳, במטרה לתרץ את המחירים הגבוהים לחדרים ובפרט בחופשות? כן, ובכן, בכי ונהי בצד, האמת היא שישרוטל גובה את המחירים שהיא גובה פשוט כי ישראלים מוכנים לשלם לה והיא מרוויחה המון מכל חדר שהיא מוכרת. הבעיה שזאת אותה החברה שדרשה מהמדינה מענקי-ענק בשנתיים האחרונות, כי הרי הקורונה פגעה בה בצורה אנושה, כמו שנפגעו עסקים אחרים שבמקרה הגיעו לרווחי שיא ב-2021, ואח״כ אפילו ניסתה לחלק דיבידנדים למנהליה (וחטפה ביקורת ציבורית קשה על כך).

כרטיסי בונוס של מועדון SkyMiles, בטיסות דלתא, יזכו בקרדיט מלא לסטטוס

את ההטבה הזאת הציג המועדון בעבר כהטבה זמנית, לעידוד התעופה בתקופת הקורונה, כמו שעשו מספר מועדונים נוספים דוגמת FlyingClub, אך כעת עדכן המועדון כי ההטבה הפכה לקבועה. אם כן, טיסות בונוס בקוד DL, בכרטיס של SkyMiles, יזכו בקרדיט מלא לסטטוס לרבות קטעי-טיסה (MQS), מיילים לסטטוס (MQM) ואפילו הוצאה נצברת (MQD). המדד האחרון יתבסס על המרה של מייל לסנט – כלומר, כרטיס בונוס שעלה 50,000 מיילים ייספר כהוצאה על טיסות דלתא בסך 500$.

מבצע במלונות נבחרים של קבוצת IHG: חדר שני במתנה, בהזמנת שני לילות

להזמנות עד ה-20 באפריל ולשהיות עד ה-15 ביולי. המבצע תקף במלונות נבחרים בלבד בבריטניה, גרמניה, צרפת ואירלנד. נדרשת הזמנה לשני לילות בלבד – לא יותר, ולא ניתן ליצור שהייה ארוכה עם הזמנות צמודות – כשההטבה הופכת את החדר השני בהזמנה לחינמי. שימו לב שבמהלך ההזמנה לא יוצג החדר השני כחינמי ובעצם המלון יעדכן את התעריף במהלך הצ׳ק-אין. החדר החינמי פורמלית צריך להיות מאוכלס ע״י בני משפחה אם כי אני מאמין שמלונות לא יבדקו יותר מדי (כי הרי ייתכן שבני משפחה, גם מדרגה ראשונה, לא יהיו בעלי אותו שם משפחה). מומלץ לקרוא היטב את תנאי התעריף לפני ההזמנה אם כי על פניו נראה שזה מבצע שימושי מאוד למשפחות שמתכננות נסיעות לאירופה בתקופה הקרובה.

קתאי תפעיל בקרוב את הטיסה הקשוחה בעולם. כלומר, הארוכה בעולם…

סין הלכה למעשה שולטת בהונג-קונג, לצערנו הרב. סין אומנם מחזיקה בעמדה נייטרלית לגבי המלחמה באוקראינה, אבל טיסות קתאי לא יעברו במרחב האווירי הרוסי לעת עתה. הקו של קתאי לניו-יורק, שעד כה הוקפא בשל המצב, הוא במסלול צפוני מעל הקוטב, ובתוך כך חוצה את המרחב האווירי הרוסי, אך כעת קתאי מעוניינת להחזיר את הקו לפעילות עם מסלול טיסה שונה לגמרי וארוך יותר בכ-2,000 מייל. הטיסה תכסה מרחק של כ-10,350 מייל וכנראה תארוך כ-20 שעות. אבל יש בכך בעיה. כיום הטיסה הארוכה בעולם מופעלת ע״י סינגפור איירליינס בקו SIN-EWR. טיסה זו מכסה מרחק של כ-9,500 מייל ואורכת 18-17 שעות. לשמחתי הייתה לי ההזדמנות לנסות אותה ואני לגמרי יכול להבין איך טיסה כ״כ ארוכה תהיה סיוט משמעותי לנוסעים רבים. סינגפור איירליינס מפעילה בקו הזה מטוס מדגם A350-900ULR בקונפיגרציה ייעודית הכוללת רק מחלקת פרימיום ומחלקת עסקים – מתוך הבנה כי טיסה כה ארוכה במחלקת התיירים היא פשוט סבל. לעומתה לקתאי אין מטוס בקונפיגרציה ייעודית שאין בה מחלקת תיירים, אז, מה מתכננת קתאי לעשות בטיסות האולטרה-ארוכות שלה לניו-יורק?

חברות הרכבות האירופיות Thalys ו-Eurostar צפויות להתמגז 

מהלך מעניין שאולי יגדיר את פעילות הרכבות באירופה, בהתאם לשאיפות של האיחוד האירופי שרואה איך רוב אזרחיו חוצים גבולות בטיסות בלבד (רק כ-7% מהנוסעים שעוברים גבולות באירופה עושים זאת באמצעות רכבת). חברת הרכבות הצרפתית SNCF כבר מחזיקה בשליטה ביורוסטאר, הפועלת קודם כל בקו לונדון-פריס אבל גם בקוים נוספים, ומחזיקה במקביל בשליטה חלקית בטאליס.

חברת ליסינג המטוסים המובילה AerCap תובעת 3.5 מיליארד דולר מחברות תעופה רוסיות

בשלב מוקדם יותר של המלחמה באוקראינה, לאור הסנקציות הקשות של המערב, החליטה רוסיה לחוקק חוק שאיפשר לחברות התעופה שלהן להעביר אליהן בעלות על מטוסים חכורים (שנמצאים בפועל בבעלות חברות מערביות, כלומר נכסים שתפוסים כרגע ברוסיה). חברת הליסינג AerCap, הגדולה מסוגה בעולם, תובעת בגין תפיסתם של מעל ל-100 מטוסים השייכים לה ומוחכרים כעת לחברות תעופה רוסיות. Russiya Airlines, למשל, חברה-בת של אירופלוט, רשמה את כל 125 מטוסים תחת רישום רוסי והלכה למעשה הם הפכו לנכסיה.

סוויס מצטרפת לרשימת חברות התעופה שהסירו, פורמלית או בפועל, את חובת עטיית המסכות בטיסותיהן

הממשלה השוויצרית החליטה על הסרת מגבלות קורונה ובתוך כך החובה לעטות מסכה בתחבורה ציבורית. אי לכך בחרה סוויס להסיר באופן מיידי את החובה לעטות מסכה בטיסותיה – למעט ליעדים שעדיין נדרשת בהם עטיית מסכה (למשל ארה״ב). בהחלט מדובר בצעד חיובי לעידוד התעופה, אבל לא ברור לי מדוע חברות התעופה מתייחסות למגבלות הקורונה של מדינות זרות או לפחות בשעה שהמטוס אינו בשטח האווירי של אותן מדינות. אני מוכן להבין, למשל, שתהיה חובת עטיית מסכה כשנכנסים לשטח האווירי האמריקני – במידה וארה״ב דורשת בכך – אבל למה שתהיה דרישה/אכיפה למסיכה בשטח אווירי בינ״ל, בין השאר לאור העובדה שהמטוס שייך לחברת תעופה ממדינה שאינה דורשת עטיית מסכה? נוסעים שמעוניינים רק בטיסות שכל נוסעיהן מחוייבים לעטות מסכה מוזמנים לבחור בחברת תעופה אחרת שדורשת בכך.

4 תגובות

  1. shlomolap

    נסעתי עם חברת התעופה ראיינר לאוסטריה בטיסה זולה ופשוטה, וא. הם איחרו ביציאה של הטיסה ב2 שעות, ב. בנוסף הם איבדו לי את המזוודה, עם דברים נחוצים וחשובים לי ביותר, ורק כשחזרתי בחזרה לטרמינל לטיסת חזור מאוסטריה אז הם הביאו לי את המזוודה, לאחר שסבלתי יומיים מנזקים מכל הטיסה הזו, כעת אני שואל האם יש לי את מי, ומה לתבוע?

    הגב
    • Lior@FlyingOut

      ייתכן שכן. צריך להבין מדוע הטיסה איחרה – כי יש נסיבות שפוטרות את חברת התעופה מפיצוי כספי – אבל על אובדן המזוודה אתה בכל מקרה צריך להיות זכאי לפיצוי או לפחות החזר על ההוצאות שהיו לך. אל תשכח שגם חברת ביטוח הנסיעות שלך אמורה לתת מענה במקרה כזה. כך, לדוגמה, אני ממליץ על חברת GINGER שהפוליסה שלה כוללת פיצוי אוטומטי של 150$ על אובדן מזוודה והכסף מגיע ללקוח תוך 3 שעות בכרטיס האשראי (גם בלי דרישה להוכיח מה היה בכבודה ואילו הוצאות נדרשות לפריטים הכרחיים).

      לעניין הפיצוי לטיסה שאיחרה – קרא את התנאים של EU261. זו התקנה האירופית שבגינה אולי תוכל לתבוע את ראינאייר. אתה יכול להתחיל מלשלוח מייל לשירות הלקוחות ולראות מה המענה הראשוני שתקבל לדרישה שלך לפיצוי.

      הגב
    • shlomolap

      ראשית תודה על התגובה המידיית. וב. לא עשיתי ביטוח נסיעות, כי תמיד אני עושה וכו' ג. מה המייל של התביעות שלהם- של ראיינר?
      תודה רבה.

      הגב
      • אורי

        מייל תביעות של ראיינאייר הוא nobody@nowhere.com. עונים בגלגול הבא.
        ברצינות, להשיג שירות לקוחות של ראיינאייר זה סיוט.
        פעם אחת הייתי צריך אותם, מייל לא מצאתי, רק טלפון – שיחה לאנגליה בעלות 50 פני לדקה (בנוסף לעלות שיחה בינלאומית).
        מה שעבד בשבילי זה צ'אט עם נציג באתר. זמן ההמתנה היה שעה, אבל בסוף עזרו לי יפה.

        ולדעתי EU261 נותן פיצוי משלוש שעות ומעלה, שנמדד בנחיתה. חברות התעופה תמיד מוסיפות איזו חצי שעה ללו"ז, מה שעוזר להן להתחמק מפיצוי. על מזוודה כנראה שמגיע לך, לא בקי בפרטים.

השאר תגובה