הפרקים הקודמים בסדרת הפוסטים:
חופשה במזרח הרחוק, פרק 1: מבוא
שתי חברות מפעילות טיסות ישירות מת״א לבודפשט: וויזאייר ואפ. שתיהן חברות לואוקוסט. אני מחזיק בסטטוס פלטינום של אלעל ולכן משתלם לי יותר לטוס עם אפ כדי להנות מסל הטבות רחב ללא תוספת תשלום. אך במקרה הזה בחרתי שלא לטוס עם אפ משום שטיסת אפ ממריאה בשעה 6:45 בבוקר (שעה מוקדמת מדי מבחינתי) בעוד טיסת וויזאייר ממריאה בשעה 11:15 בבוקר (כי המטוס של וויזאייר צריך להגיע מאירופה באותו בוקר).
הזמנת הכרטיס
מחיר הבסיס של הכרטיס היה אטרקטיבי מספיק – 350 ש״ח לנוסע (98$). הכרטיס לא נרכש במסגרת מבצע כלשהו (הנפוץ ביותר – 20% הנחה) אבל כן הייתה הנחה מהמחיר הרגיל של לפחות 10 אירו לנוסע בזכות החברות שלי במועדון של וויז (140 ש״ח לשנה). למחיר הבסיס יש להוסיף עמלת הזמנה של 35 ש״ח לנוסע.
כדי להפוך את הטיסה לנוחה במיוחד – וזו כבר בחירה אישית, אין כאן טיפ כללי – הוספנו בערך את כל השירותים שמציעה וויזאייר: מושבים מועדפים תמורת 138 ש״ח לנוסע (38$), תיק גדול לעלייה למטוס תמורת 49 ש״ח לנוסע (14$) ועלייה מוקדמת למטוס תמורת 32 ש״ח לנוסע (9$).
סה״כ הכרטיס עלה כ-1200 ש״ח לשנינו יחד (335$).
הטיסה שלנו הופעלה ע״י מטוס מדגם A321 של איירבאס. בחרנו את מושבים 11D ו-11E. לשני נוסעים זהו צמד המושבים הטוב במטוס, יחד עם צמד המושבים 11B ו-11C, משום שבשורה 11 אין את המושבים הצמודים לחלון. זאת ועוד, שורה 11 היא שורת יציאת החירום כך שיש מרווח רגליים גדול מאוד. המחיר ששילמנו כדי לבחור את המושבים האלו אומנם גבוה אבל חוויית הטיסה היא אפילו טובה יותר ממה שמציעות רוב החברות במחלקת העסקים בטיסות פנים–אירופיות (בהן קיימים מושבים של מחלקת התיירים עם מושב אמצעי חסום).
זו הקונפיגרציה של המטוס:
יום הטיסה
טיסות וויזאייר, כמו גם טיסות לואוקוסט אחרות, ממריאות מטרמינל 1 בנתב״ג. הטרמינל כולל כיום מסלול נוסע מלא – הגירה, בידוק ביטחוני ושערי עלייה למטוס – כך שנטע ואני לא יכלנו להנות מכניסה לטרקלין לפני הטיסה.
לטרמינל 1 אין שרוולים למיטב ידיעתי ולכן נאלצנו להגיע אל המטוס באוטובוסים. לא שמדובר בחוויה נוראית כלשהי אבל אני באמת מתקשה להבין איך שדות תעופה מודרניים מרשים לזה לקרות ב-2017.
בסופו של דבר הטיסה המריאה באיחור קל אבל נחתה בזמן.
שדרוג טיסות לואוקוסט
כשבוחנים כרטיס של חברת לואוקוסט אפשר להסתכל רק על מחיר הבסיס ולהתפאר מהפער העצום מול המחירים של חברות השירות–המלא באותו קו או בקוים דומים. אבל זו חוכמה קטנה. בפועל רק מיעוט מהנוסעים מסתפקים בהזמנת מושב בלבד ללא כל שירות נוסף. בעיניי זה מעט ספרטני. מצד שני לא כל נוסע ירצה להגיע לקצה השני של הסקאלה ולהזמין את כל השירותים הנוספים סתם כי אפשר.
כך או כך, כשמשווים כרטיס של חברת לואוקוסט לכרטיס של חברת שירות–מלא חשוב לשקלל פנימה את כל השירותים הנוספים שתרצו להנות מהם.
במקרים מסוימים רכישת כרטיס של חברת לואוקוסט ו׳שדרוגו׳ עם שירותים נוספים יכול להפוך טיסה לטובה הרבה יותר מטיסה של חברת שירות–מלא. כך, לדוגמה, ציינתי מוקדם יותר שזוג הבוחר באחד מצמדי המושבים בשורה 11 במטוסי וויזאייר (אלו עם הקונפיגרציה הרלוונטית) יהנה מחוויית טיסה שדומה יותר לזו של מחלקת העסקים בחברות שירות–מלא. אבל כל אחד יחליט לעצמו כמה הוא מוכן לשלם בשביל כל ׳שדרוג׳.
וויזאייר היא חברת הלואקוסט המועדפת עלי משתי סיבות עיקריות:
- בשורות יציאת החירום יש מרווח רגליים גדול מאוד. המחיר שהחברה גובה עבור בחירת מושבים בשורות אלו הוא גבוה מספיק כדי שכמעט כל הנוסעים יוותרו על התענוג אבל לא גבוה מספיק כדי להרתיע את אלו שכן מעוניינים בנוחות הנוספת. בפועל במרבית הטיסות שלי עם וויזאייר המושב לידי, בשורות אלו, היה פנוי.
– – – - ניתן להבטיח עלייה למטוס עם שני תיקים. או, אם לדייק, ניתן לרכוש את הזכות לעלות למטוס עם תיק מוגדל בנפח ובנוסף ניתן לרכוש עלייה מוקדמת למטוס שבצמוד אליה הזכות לעלות עם פריט אישי נוסף כמו תיק למחשב נייד. המשמעות היא שברכישת שני השירותים האלו אני יכול להבטיח שאעלה למטוס עם הציוד הרגיל שלי מבלי החשש שאצטרך למסור כבודה.
כל חברת לואוקוסט מציעה שירותים שונים במחירים שונים ולכן כל הכתוב לגבי וויזאייר נכון לגבי הטיסות שלה בלבד.
לסיכום
עוד טיסה מוצלחת עם וויזאייר, עוד נחיתה בזמן ועוד תזכורת שטרמינל 1 בנתב״ג הוא נחות משמעותית מאחיו הגדול.
המחיר ששילמנו על הטיסה לבודפשט לא היה זול במיוחד (כמעט 170$ לנוסע) אבל אני חושב שקיבלנו תמורה גבוהה יחסית שלא היינו מקבלים בטיסות של חברות שירות–מלא. מה גם שטיסות של חברות אחרות, למעט אפ, היו מחייבות אותנו לעשות קונקשיין ולהקטין את השהות שלנו בבודפשט שגם ככה הייתה קצרה.
יצאנו מרוצים.
[…] חופשה במזרח הרחוק, פרק 1: מבוא חופשה במזרח הרחוק, פרק 2: ת״א לבודפשט […]
בשורה 11 יש חלון?
לא. המושבים שליד חלונות אינם, ובכל מקרה זו שורת יציאת חירום כך שאין חלון סטנדרטי אלא חלון קטנטן שהוא חלק מדלת יציאת החירום.
[…] במזרח הרחוק, פרק 1: מבוא חופשה במזרח הרחוק, פרק 2: הטיסה לבודפשט חופשה במזרח הרחוק, פרק 3: […]
אכן בטרמינל 1 אין כלל שרוולים עד למטוס,
בתכלס זה בדיוק אותו הטרמינל שהיה עד 2004, הקטינו אותו לטובת טרמינל פנים ארצי, אבל לא שינו הרבה.
אכן החסרון העיקרי שלו שאין בו טרקלין דן, במיוחד אם יש לכם עדיין כניסה חינם מכרטיס אשראי מועדף…
אגב, גם נמה"ת עובדה החדש נבנה ללא שרוולים !!!
כן, חברות לואוקוסט אוהבת להעביר אנשים באוטובוסים. זה זול להן יותר. שדה התעופה של עובדה נועד לשרת חברות לואוקוסט, בין אם שר התחבורה יודה בזה או לא, אז הגיוני שוויתרו שם על שרוולים. למרות שיש משהו מפגר – לא כקללה – בשדה תעופה שנבנה ב-2017 בלי שרוולים.
[…] במזרח הרחוק, פרק 1: מבוא חופשה במזרח הרחוק, פרק 2: הטיסה לבודפשט חופשה במזרח הרחוק, פרק 3: בלאקליין חופשה המזרח הרחוק, […]
[…] במזרח הרחוק, פרק 1: מבוא חופשה במזרח הרחוק, פרק 2: הטיסה לבודפשט חופשה במזרח הרחוק, פרק 3: בלאקליין חופשה המזרח הרחוק, […]
[…] במזרח הרחוק, פרק 1: מבוא חופשה במזרח הרחוק, פרק 2: ת״א לבודפשט חופשה במזרח הרחוק, פרק 3: בלאקליין חופשה במזרח הרחוק, […]
[…] במזרח הרחוק, פרק 1: מבוא חופשה במזרח הרחוק, פרק 2: ת״א לבודפשט חופשה במזרח הרחוק, פרק 3: בלאקליין חופשה במזרח הרחוק, […]
[…] במזרח הרחוק, פרק 1: מבוא חופשה במזרח הרחוק, פרק 2: ת״א לבודפשט חופשה במזרח הרחוק, פרק 3: בלאקליין חופשה במזרח הרחוק, […]
[…] חופשה במזרח הרחוק, פרק 2: ת״א לבודפשט חופשה במזרח הרחוק, פרק 3: בלאקליין […]
[…] חופשה במזרח הרחוק, פרק 2: ת״א לבודפשט חופשה במזרח הרחוק, פרק 3: בלאקליין […]
[…] חופשה במזרח הרחוק, פרק 2: ת״א לבודפשט חופשה במזרח הרחוק, פרק 3: בלאקליין […]
לבעיה הזאת כנראה שאין פתרון למעט חינוך טוב יותר ליותר אנשים. (:
בדר״כ כשיש שתי שורות של יציאות חירום אז השניה עדיפה ולפעמים אף מתומחרת אחרת. זאת משום שהמושבים בשורת יציאת החירום הקדמית אינם יכולים להישען אחורה, בגלל תקנות תעופה כי מאחוריה יש יציאת חירום, בעוד המושבים בשורה האחורית מבין השתיים יכולים להישען אחורה.
[…] חופשה במזרח הרחוק, פרק 1: מבוא חופשה במזרח הרחוק, פרק 2: ת״א לבודפשט […]