הבוקר טסתי במטוס הדרימליינר של אלעל, בטיסתו הראשונה, מת״א ללונדון. אני רשמית הנוסע הראשון אי פעם במחלקת השירות החדשה של אלעל – פרימיום–אקונומי – שאותה רציתי לנסות במיוחד. תרשו לי לספר לכם על החגיגות שהיו הבוקר בנתב״ג ועל שאר החוויות מטיסת הבכורה.
את הטיסה הזמנתי בתחילת יולי. ממש בשעות הראשונות לאחר שאלעל עדכנה את לו״ז הטיסות שלה עם המטוס החדש ולפני כל הודעה רשמית בנושא. אגב, התאריך של טיסת הבכורה – ה-12 לספטמבר – לא פורסם בשום שלב, ואולי מתוך חשש שטיסת הבכורה תידחה ברגע האחרון משיקולים מבצעיים כאלו ואחרים (רק אל תגידו שביתה…). אבל אלעל דאגה לפרסם בריש גלי שהמטוס הראשון ינחת באוגוסט, יחל לטוס ללונדון בספטמבר ואז לניוארק באוקטובר.
מיד לאחר ביצוע ההזמנה ניגשתי לאתר אלעל כדי לבחור מושבים. כבעל סטטוס פלטינום במועדון הנוסע המתמיד אני נהנה מגישה חופשית למושבים מועדפים בטיסות אלעל – ולשמחתי המערכת איפשרה לי לבחור כל מושב במטוס לרבות המושבים של מחלקת פרימיום–אקונומי החדשה (שלא משווקת כמחלקת שירות נפרדת בטיסות ללונדון והנוסעים בה מקבלים שירות של מחלקת התיירים).
הפכתי לנוסע הראשון אי פעם שהזמין מושב במחלקת פרימיום–אקונומי של אלעל. בתור חובב תעופה זה די מגניב.
אגב, שקלתי ברצינות לרכוש כרטיס במחלקת העסקים כדי לנסות אותה בטיסת הבכורה אבל החלטתי לבסוף שאני דווקא מעדיף את מחלקת פרימיום–אקונומי לאור העובדה שמחלקה זו מעולם לא הוצעה ע״י אלעל. אני מרוצה על הבחירה הזאת. ראוי לציין שאלעל כן הציעה מושבי בונוס בטיסה זו – אבל אלו במחלקת העסקים לא היו בדרגת התמחור הנמוכה ביותר ועל כן שימוש בנקודות היה פחות כדאי בעיניי (ואכן לא רכשתי בסופו של דבר כרטיס בונוס לטיסה זו).
יום הטיסה
באופן רגיל אני מגיע לנתב״ג בסביבות שעה לפני ההמראה. זו לא המלצה טובה לנוסע הממוצע, אומנם, אבל אני בדר״כ לא צריך לעבור בדלפקי הצ׳ק–אין (לא מוסר כבודה) ונהנה מגישה למסלול המהיר בבידוק הביטחוני ועל כן ברוב המקרים לוקח לי פחות מרבע שעה להגיע מתחנת הרכבת לטרקלין של אלעל.
אבל הבוקר לא היה בוקר רגיל, למרות שנתב״ג היה ריק יחסית, ובחרתי להגיע לשדה כשעתיים לפני הטיסה.
באולם הנוסעים היוצאים עברתי תשאול ביטחוני קצרצר ומשם המשכתי לצ׳ק–אין בדלפקי המלך דוד שנמצאים באזור נפרד. דיילת הקרקע הזכירה שאני בטיסת הבכורה של הדרימליינר ומסרה לי גלויה קטנה לכבוד האירוע.
המשכתי לבידוק הביטוני ומשם הישר ל-KDL. בכניסה לטרקלין ניצב שלט חדש.
במרכז הטרקלין, בקומה התחתונה, הוכן פודיום קטן, תאורה, דגם של מטוס הדרימליינר עשוי קרח, בר שמפנייה קטן עם שתי דיילות וכמה שלטים נוספים. שם, בטרקלין, התקיים הטקס הראשון של אותו יום לכבוד המטוס החדש שהתחיל בשעה 9:00. אני כותב ״טקס״ אבל מתכוון בעצם לנאום של שתי דקות מפי מנכ״ל החברה.
בתום הטקס הראשון, כשבינתיים הספקתי לאכול ארוחת בוקר קלה, לבדוק מיילים ולצלם כמה תמונות, המשיכו פחות או יותר כל הנוכחים לכיוון שער הטיסה (D6) לטובת טקס קצר נוסף שעיקרו חיתוך של סרט אדום כלשהו כמיטב המסורת הקיטשית. ליד שער הטיסה הוכן שער קרטון ענק ואפילו הוצבה עמדה ייעודית שבה יכלו הנוסעים להצטלם כשברקע כיתובים שונים שקשורים לדרימליינר. כבר זמן רב שלא ראיתי דבר מיותר כ״כ.
כמה דקות אח״כ, בסביבות 9:20, החל הבורדינג שהתקדם בקצב מהיר יחסית. כל נוסע שעלה למטוס קיבל סיכה של מטוס הדרימליינר עם מספור אישי (אני קיבלתי את מספר 75 מתוך 350) וקופסת שוקולד קטנה.
במטוס, על המושבים, המתינו שתי מתנות נוספות: הספר האוטוביוגרפי החדש על שמעון פרס (באנגלית) ויומן מהודר בתיק עור חום שארוז בתוך קופסה לבנה של אלעל. שווה!
מושבים במחלקת פרימיום–אקונומי
אני שוב רוצה לציין שאלעל לא משווקת את מחלקת השירות הזאת בטיסות ללונדון והמושבים במחלקה למעשה משמשים בתור מושבים מועדפים. אי לכך – בטיסת הבכורה, כמו גם בטיסות הבאות של המטוס ללונדון, השירות במחלקה זו הוא כשל מחלקת התיירים.
הרושם הראשוני הוא חיובי מאוד. המושבים יפים, רחבים וחדישים. לא הייתי ממהר להכתיר אותם כטובים ביותר בקטגוריה שלהם – כי בכל זאת יש מספר חברות שמציעות מוצרים מעולים במחלקות פרימיום–אקונומי – אבל בהחלט שמדובר במוצר שהוא לכל הפחות בסטנדרט העולמי.
מלבד המתנות שציינתי היו על המושבים במחלקת פרימיום–אקונומי גם שמיכה וכרית. בדיוק אלו שמחולקים לנוסעי מחלקת העסקים שיושבים כמה מטרים בהמשך המטוס. אני רוצה לציין שאלעל בחרה במוצרים של חברת הולנדיה והם פשוט מעולים. בשנים האחרונות זכיתי לטוס במגוון לא מבוטל של מחלקות פרימיום של מיטב חברות התעופה בעולם ומעטות הפעמים שנתקלתי בשמיכות וכריות ברמה הזאת. פלוס רציני.
אני לא יודע אם אלעל תמשיך לחלק את אלו גם במחלקת פרימיום-אקונומי באופן רגיל אבל אני רוצה לקוות שכן.
בכל מושב במחלקת פרימיום–אקונומי יש שקע חשמל, שקע USB נפרד במיקום נוח מאוד, משענת ראש מתכווננת ומסך וידאו גדול וחדיש. האמת היא שטרם נתקלתי בדגם הזה של המסכים שבו בחרה אלעל והוא נראה מצוין. אפשרות המגע בצד עובדת היטב ואיכות הוידאו טובה.
במערכת הבידור במטוס היו 129 סרטים. זה מבחר מרשים שלא ראיתי כמותו במטוסים אחרים של החברה. כמובן שלצד הסרטים ישנן גם תוכניות טלויזיה, ערוצי אודיו, משחקים ועוד. ניתן אף לראות את קטלוג מוצרי הדיוטי–פרי במסך האישי.
טיסת הבכורה
הבורדינג הסתיים בשעה 10:00 כששעת ההמראה המתוכננת הייתה 10:15. את השער עזבנו בזמן אבל עברו יותר מעשרים דקות בין הניתוק מהעשר להמראה עצמה (קצת אחרי 10:30). מבחינתי זו יציאה בזמן, מה גם שזמן הטיסה הרשום (5:20 שעות) ארוך משמעותית מזמן הטיסה בפועל (סביב 4:30 שעות).
בשערים סמוכים חנו מטוסי דרימליינר אחרים של החברות יונייטד, אייר קנדה והיינאן. לידם חנה גם מטוס A359 של קתאי. זו הייתה תזכורת מצוינת שאלעל לא עושה כאן צעד גדול קדימה בהשוואה מול חברות אחרות אלא רק עושה צעד גדול קדימה מבחינתה. הבעיה היא שאלעל לא מתחרה עם עצמה אלא מתחרה עם חברות אחרות בנתב״ג.
כחצי שעה אחרי ההמראה החל השירות בטיסה. בהתחלה חולקו משקאות (ביקשתי בירה וקיבלתי כוס קטנה עם קצת בירה – ברצינות?) ואח״כ הגיעו הארוחות כשהבחירה הייתה בין עוף לסלומון. הארוחה הוגשה במגש גדול ללא כלי פלסטיק. הארוחה הייתה טעימה מאוד וכללה לחם, סלט, מנה ראשונה, ממרחים, מנה עיקרית וקינוח. אם אלו הארוחות שיוגשו מעתה לנוסעי מחלקת פרימיום–אקונומי אז המצב טוב יותר ממה שקיוויתי.
סה״כ אני רואה את עצמי מעביר בכיף עשר שעות ואפילו יותר במחלקת השירות הזאת. המושב מספיק נוח, מערכת הבידור פשוטה לשימוש ועמוסה בתוכן, הארוחות מושקעות יחסית והמטוס החדיש מציע כמובן חוויית טיסה טובה מאוד.
לסיכום
היה תענוג אמיתי לטוס בטיסת הבכורה של הדרימליינר. במיוחד אחרי המסע התקשורתי שערכה לכבודו אלעל במשך החודשים האחרונים. שוב, לא מדובר בחידוש שאין לאף חברה אחרת אלא סה״כ בכניסתה של אלעל למעגל לא קטן של חברות שמציעות מוצרים מהשורה הראשונה. כל המתנות שחולקו בטיסה היו בונוס נחמד ומזכרת לטיסה החגיגית.
מחלקת פרימיום–אקונומי היא מוצר חשוב מאוד לכל חברת תעופה, בעיניי, ועל כן אני שמח שאלעל תחל להציע אותו בקרוב באופן מלא. לבינתיים בעלי סטטוס גבוה במועדון הנוסע המתמיד יכולים להנות מגישה חינמית למושבים של מחלקה זו בטיסות ללונדון (טיסה יומית אחת בכל כיוון) ועבורם אלעל מציעה כעת יתרון אמיתי מול בריטיש.
מחכה לטיסה הראשונה שלי במחלקת העסקים החדשה.
סיקור מעולה כמו כל פעם!
בייחוד שמח שבדקת את הפקימיום – אקונומי, כי אני טס לניוארק בטיסה הראשונה בכיסא לידך.
האם לדעתך גם בטיסה הראשונה של ה787 לניוארק ב17 לאוקטובר יהיה "חגיגה" בשער, בלאונג' ומתנות כמו בטיסה ללונדון?
שאלה טובה. להערכתי לא יהיו חגיגות בתחילת הקו לניוארק או שיהיו חגיגות מינימליות. אבל היי, אולי אני טועה וגם אתה תזכה לחוויה מעניינת ועמוסת מתנות.
בכל מקרה אני חושב שאלעל עשתה סה״כ עבודה טובה בבחירת המוצר ואני מקווה שמחלקת השירות הזאת תוכיח את עצמה כהצלחה גדולה לחברה.
ותודה. (:
כמה מילים על מחלקת העסקים לפחות ממראה עין?
בשמחה.
אלעל עשתה בחירה מעניינת עם המוצר במחלקת העסקים. זו גירסה חדשה – שאף חברה לא משתמשת בה כיום – של אחד הדגמים המתקדמים של היצרנית המובילה ריקרו. עד כאן חדשות טובות. המוצר של אלעל דומה מאוד בקונפיגרציה שלו למוצר החדש של יונייטד ׳פולאריס׳.
להערכתי המשמעות היא בויתור קל על רמת הפרטיות של כל נוסע (וסה״כ זו לא פגיעה משמעותית) לטובת ניצול יעיל יותר של שטח במטוס. לכאורה אפשר להסתכל על זה בתור חיסרון מבחינת הנוסע אבל חברת התעופה חייבת להתחשב גם בשיקולים אחרים שבסופו של דבר גם להם יש תרומה חיובית לנוסעים.
מחלקת העסקים החדשה של אלעל נראית מצוין ממבט ראשון. היא מתקדמת ונראה שלכל מושב יש מקומות אחסון מספיקים בהחלט.
האמת ציפיתי שיזמינו אותך להשקה החגיגית 😉
נשמע ממש חוויה וטוב שהרשמים בסה״כ חיוביים.
מצפה בהחלט לנסות את המחלקה הזו בטיסות עתידיות…
אני, כבלוגר, צריך להיזהר מהזמנות כאלו. אם מלון, חברת תעופה או כל נותן שירות אחר יודע שהוא מטפל בבלוגר/עיתונאי/מבקר הוא יכול בקלות להנחות את האנשים שלו להעניק לאותו אדם יחס מיוחד שלא היה מגיע לו אחרת. למי שעורך ביקורת זה אסון אמיתי אבל גם לבלוגר טוב, בעיניי, זו בעיה משום שהוא לא חווה את ׳המצב האמיתי׳. והרי כל בלוגר נסיעות טוב שואף להציג לקוראים שלו מציאות שהם בעצמם יכולים לחיות אותה אם ירצו.
הבלוג הזה כנראה לא גדול מספיק כדי להשפיע על אלעל בשום צורה ולכן גם אם הייתי מבקש הזמנה מיוחדת כנראה שלא הייתי מקבל אותה. ואם כן הייתי מקבל – תמונות אקסקלוסיביות מה-PR של החברה, ראיון עם אחד המנהלים שאחראים לאירוע, שדרוג למושב במחלקת העסקים וכו׳ – סביר להניח שהביקורת שלי בסופו של דבר הייתה מושפעת. אני רוצה להאמין שגם חלק מהקוראים כאן היו מתייחסים לדברים אחרת במצב כזה.
בכל מקרה, אם אקבל שירות כלשהו בחינם או אקבל הזמנה פורמלית לנסות מוצר או שירות – אני מבטיח שהערה מתאימה תופיע בראש הפוסט.
אתה יכול להגיד מילה על התעריף ששילמת? איך הוא היה ביחס למחיר של טיסה רגילה ללונדון?
אם אני מבין נכון, ה"פעילות החווייתית" בנתב"ג שהם עשו ממנה הייפ כל כך גדול הייתה בסך הכל להצטלם עם קרטון עם כיתובים עליו?
לא היו תעריפים מיוחדים לטיסה הזו כמו שלא צפויים להיות תעריפים מיוחדים לכל טיסות LY315/LY316 בחודשים הבאים. אלעל כן חסמה מושבי בונוס במחלקת העסקים בתמחור הזול ביותר (כלומר, היו מושבים זמינים אבל בסך נקודות גבוה יותר). ייתכן שלא הייתה חסימה מיוחדת אלא שפשוט אזלו המושבים הזולים עוד לפני שעודכן המטוס שמפעיל את הטיסה (אם כי אני בספק שזה באמת מה שקרה…).
שילמתי על הכרטיס שלי 400$ והוא כולל הלוך ללונדון הית׳רו (הטיסה של אתמול) וחזור מוינה בהמשך השנה. תעריף סטנדרטי, כאמור.
ואתה צודק בקשר ל׳פעילות החווייתית׳. זה היה די מגוחך וראיתי אולי שני אנשים מצטלמים בתוך פרק זמן של עשר דקות. כן היה טקס קצר בשער הטיסה, לעיניי כל הנוסעים ואורחים נוספים שבחרו להגיע, אבל מעבר לזה לא היו חגיגות נוספות להבנתי.
טסתי על הדרימליינר של הירדנים לפחות 10 פעמים בשנתיים האחרונות , חלוקת המושבים במחלקת העסקים שונה מאל על לפי מה שראיתי בפרסומים.
לצערי, אל על לא תשתמש במטוסים על קוים שהיא בלעדית בהם, כמו לבנגקוק וחבל, נמשיך ליהנות מהם בחברות אחרות ובמחירים טובים.
נכון, רויאל ג׳ורדניאן בחרה בקונפיגרציה של 2X2X2 במחלקת העסקים. המושבים סה״כ בסדר אבל גם בעיניי הקונפיגרציה מאכזבת. רוב החברות המובילות בימינו בחרו ב-1X2X1 כדי להציע לנוסעים שלהן נוחות מקסימלית (גישה ישירה למעבר), רמת פרטיות גבוהה ומושבים מתקדמים.
אלעל, לצערנו, עדיין שולחת לבנגקוק את ה-747 (לא רק אותו) שמציע חוויית טיסה די מזעזעת בכל מחלקות השירות.
האם יש לך המלצות לחברות תעופה עם פרימיום אקונומי מומלצות לארה"ב.
חיפשנו ל LA
בריטיש נפלו בשל המחיר ( בדקנו באתר AARP) לא היתה הנחה משמעותית. ובגלל השעות ( נחיתה ב TLV ב 3:25 בבוקר זה סיוט )
לוט היתה מושלמת מבחינת שעות , והקונפיגורציה 2-3-2 מטוס 787, עד שגילינו שהטיסה מ / אל ת"א זה במלקת תיירות רגילה, טיסה לא קצרה.
בסוף למרבה ההפתעה רכשנו כרטיסים באל על תיירות פלוס, למרבה הצער עדיין אין את הפרמיום אקונמי , מה שיש זה מושב רגיל עם מרווח 36 במקום 32.
היתרונות – שעות מצויינות, וטיסה ישירה, וכן עלות 1350 שנראתה הולמת ליתרונות. ( תוספת 300$ למושב המרווח)
אולם תהיה עוד טיסה בקרוב לכן המלצותייך חשובות.
להכניס את אלעל להשוואה הזאת זה בעיה. החברה אכן לא מציעה פרימיום-אקונומי עדיין, ובפרט בקו ללוס-אנג׳לס, ואתה בעצם מדבר כאן על מוצר נחות משמעותית.
לשאלתך,
אין הרבה חברות שיאפשרו לך להשלים את כל מסלול הטיסות במחלקת פרימיום-אקונומי. בריטיש היא אחת מהן והיא באמת האפשרות הראשונה שכדאי לבדוק. החברה מפעילה מספר טיסות יומיות בין לונדון לת״א ומספר טיסות יומיות בין לונדון ללוס-אנג׳לס (כולל קודשייר עם אמריקן, שזה אפילו עדיף) כך שאני מתפלא שציינת את שעת הנחיתה הזאת כאילו שהיא האפשרות היחידה בלו״ז של בריטיש.
אפשרות נוספת היא אייר-קנדה ששולחת לת״א מטוסי דרימליינר מטורונטו. זה יבטיח טיסה נוחה מעל האטלנטי אבל טיסת ההמשך תהיה כנראה במחלקת התיירים.
אפשרות שלישית היא אליטליה. החברה שולחת מרומא ללוס-אנג׳לס מטוסי בואינג 773 עם מחלקת פרימיום-אקונומי נוחה והתעריפים של מחלקה זו מאפשרים בדר״כ לקבל את טיסות הקישור במחלקת העסקים. כלומר, מחלקת עסקים בין ת״א לרומא ומחלקת פרימיום-אקונומי מעל האוקיינוס.
אפשרות רביעית תהיה אירופלוט.
רק לציין לגבי בריטיש, ששבוע שעבר טסתי איתם ללונדון, בדרימליינר סדרה 9 חדש כנ"ל (חזרה בA321, אבל לא בסטייל גרמני סגפני).
טסתי בפרימיום אקונומי כמחלקה נפרדת והיה מוצלח בהחלט. ערכת הנוחות שלהם מינימלית, לא מפתיעה כשמדובר בטיסת יום של 4 וחצי שעות, אבל כל השאר טוב מאוד כמקובל
גם בטיסות הארוכות בפרימיום-אקונומי יש את אותה ערכת נוחות מינימלית. שלשום טסתי באחת כזאת – עשר שעות בפרימיום-אקונומי ב-789 – והזמן עבר לאט מדי. אני מתנחם בידיעה שזה כרטיס זול ואני אצבור כמה עשרות אלפי מיילים בגללו.
אגב, ה-A321 של בריטיש הוא מטוס שהיה שייך בעברו ל-BMI, חברת תעופה בריטית שבריטיש השתלטה עליה, והוא מצויד במחלקת עסקים שבעיניי היא הטובה ביותר בצי של בריטיש. כמה אירוני.
כן… ממבט חטוף. המחלקת עסקים במטוס המחיק הזה נראיתה ממש טוב, דיפוני עץ, מושבי הטיה מלאה… מרשים
ניתן להשתמש בבידוק הביטחוני המהיר בנתב"ג אם לא טסים במחלקת עסקים?
לפחות מהניסיון שלי עם יונייטד, אין הנחות בבידוק לבעלי סטטוס הטסים במחלקת תיירים.
הסוכנים בדלפקי הצ׳ק-אין לפעמים אומרים לבעלי סטטוס גבוה שהם יכולים להשתמש במסלול המהיר. זו כנראה טעות. שאלתי מספר פעמים את האנשים במסלול המהיר והם אומרים חד-משמעית שהמסלול מיועד רק לנוסעי מחלקות הפרימיום. פעם אחת נתנו לי לעבור שם בכל זאת, בזכות הסטטוס, כי שאלתי ולא היה תור בכלל.
החריג היחיד לכלל הזה הוא שבעלי סטטוס טופ-פלטינום של אלעל יכולים להשתמש במסלול בצורה חופשית גם כשהם טסים במחלקת התיירים.
[…] אותה לאטרקטיביות יותר עבור נוסעים רבים – ובצדק. שמחתי להיות בטיסת הבכורה של המטוס לאחרונה ואם אתם חובבי תעופה, ואפילו אם אתם לא מאוהדי אלעל, אני […]
הי ליאור,
בהתחשב בכך שאתה מהיחידים שטסו במחלקת התיירים פלוס של ה 787. על איזה מושב אתה ממליץ במחלקה זו?
סה״כ כל המושבים דומים, אבל, אולי יש יתרון קל לשורה הראשונה (בגלל מרווח הרגליים והעובדה שאין מושב מלפנים שיכול להישען אחורה) וחיסרון קל לשורה האחרונה (בגלל הקירבה למחלקת התיירים – אין הפרדה פיסית בין המחלקות למעט וילון). נוסעים יחידים יעדיפו כמובן את המושבים שליד החלונות.
לשורה ראשונה יש יתרון במרווח רגליים, אבל חסרון במסך הקטן שצריך לקפל בהמראה ונחיתה, ובהתגודדות לשרותים באותו מרווח רגליים שלך…
בדרימליינר של אלעל אין את הבעיה השניה שציינת כי לפני מחלקת פרימיום-אקונומי יש את המטבח/רחבת הכניסה. אם יהיו כאלו שימתינו לשירותים הם יעמדו שם ולא מעבר לוילון. אבל ההערה על המסך נכונה.
[…] אלעל). כך יצא שרכשתי כרטיס שכלל טיסת הלוך ללונדון – בטיסת הבכורה של הדרימליינר – וטיסת חזור מוינה לסיום הטיול המתוכנן. בחרתי לחזור […]
[…] ספטמבר: טיסת בכורה למטוס הדימליינר של אלעל […]
[…] ספטמבר: חגיגות הדרימליינר: רשמים מטיסת הבכורה במטוס החדש של אל… […]
[…] אלעל). כך יצא שרכשתי כרטיס שכלל טיסת הלוך ללונדון – בטיסת הבכורה של הדרימליינר – וטיסת חזור מוינה לסיום הטיול המתוכנן. בחרתי לחזור […]
[…] אותה לאטרקטיבית יותר עבור נוסעים רבים – ובצדק. שמחתי להיות בטיסת הבכורה של המטוס לאחרונה ואם אתם חובבי תעופה, ואפילו אם אתם לא מאוהדי אלעל, אני […]