חופשה במזרח-הרחוק, פרק 10: הונג-קונג

הפרקים הקודמים בסדרת הפוסטים:

חופשה במזרח הרחוק, פרק 1: מבוא
חופשה במזרח הרחוק, פרק 2: ת״א לבודפשט
חופשה במזרח הרחוק, פרק 3: בלאקליין
חופשה במזרח הרחוק, פרק 4: ריץ קרלטון
חופשה במזרח הרחוק, פרק 5: פינאייר
חופשה במזרח הרחוק, פרק 6: אובר בבנגקוק
חופשה במזרח הרחוק, פרק 7: גראנד הייאט
חופשה במזרח הרחוק, פרק 8: קתאי פסיפיק
חופשה במזרח הרחוק, פרק 9: האינטרקון

בהונג–קונג אני מבקר בדר״כ שלוש–ארבע פעמים בשנה. זאת בהחלט אחת הערים האהובות עלי בעולם. בביקור האחרון, עם נטע, היו לנו רק 48 שעות לשוטט בעיר וסה״כ היה לנו הספק בריא. אני חושב שחלק מהכיף היה שלא הגענו עם לו״ז עמוס בפעילויות מתוזמנות אלא פשוט בחרנו מה לעשות בהתאם לזמן, למזג האוויר ולמצב רוח (ובאופן כללי כך אני מעדיף לטייל…).

על אף הביקורים התכופים בהונג–קונג אני באמת לא מחשיב את עצמי כמומחה שמכיר את כל הסודות הנסתרים של העיר הנהדרת הזאת. אם אתם רוצים לקרוא על רחובות ציוריים שאף אחד לא מכיר, ברים טרנדיים בקומות גבוהות ומקדשים בודהיסטיים חבויים – אני מציע שתשאלו את גוגל או תרכשו ספר טיולים עדכני. או, אם יש לכם אפשרות, פשוט תשאלו מישהו שגר שם.

בפוסט הזה אציג לכם עשרה אתרים וחוויות שהם בגדר מיינסטרים אבל הם חלק בלתי נפרד מהונג–קונג. הסדר שלהם ברשימה כאן הוא מקרי. בואו נתחיל.

(1) לחצות את המפרץ: Star Ferry

באופן מעניין המעבורת המפורסמת היא גם אטרקציה תיירותית וגם כלי תחבורה לכל דבר ועניין. השייט, החוצה את מפרץ ויקטוריה, אורך דקות בודדות ועולה 2.70HKD בלבד (בערך 1.2 ש״ח). כמובן שאפשר וכדאי לשלם על הנסיעה באמצעות כרטיס אוקטופוס.

אני לא אומר שכדאי לשוט במעבורת הלוך/חזור למען השייט עצמו אלא פשוט שכדאי להכיר במעבורת ככלי תחבורה רלוונטי שמקשר את צ׳ים שה צ׳וי לסנטרל בצורה מהירה ונוחה.

החברה מפעילה מספר קוי מעבורת באזור הונג–קונג וגם קוי הפלגות אחרים (סיורים ברחבי המפרץ עבור תיירים בעיקר). למידע נוסף לחצו כאן.

נטע ואני השתמשנו במעבורת פעמיים במהלך הביקור שלנו בהונג–קונג.

(2) להתהפנט מהנוף: Victoria Peak

בעיניי אף טיול בהונג–קונג לא יהיה שלם בלי ביקור במצפה המפורסם ביותר בעיר שמספק מעט עוצר נשימה על קו הרקיע של הונג–קונג מזוית ייחודית.

מרפסת התצפית נמצאת בראש מגדל שהוקם על אחת הפסגות שברכס ההרים הנישא מעל העיר. הרכס נמצא על האי הונג–קונג ומשקיף מדרום על אזורי סנטרל, וואן צ׳אי, אדמירלטי ועוד. אזור צ׳ים שה צ׳וי נמצא בצד השני של המפרץ. כרטיס למרפסת התצפית עולה 50HKD (בערך 23 ש״ח). המגדל, שבראשו התצפית, הוא בעיקרו קניון אחד גדול עם תחנת אוטובוסים מתחתיו.

הדרך התיירותית ביותר להגיע לפסגת ההר היא באמצעות הטראם. הבעיה היא שבדר״כ יש תור ארוך למדי בתחנות הטראם אז לא תמיד זו הדרך המהירה ביותר להגיע למעלה. אפשרויות אחרות: עם אובר, עם מונית או עם אוטובוס מקומי (יש אחד שיוצא מהתחנה ליד המזח בסנטרל – הוא הנוח ביותר).

אני חושב שהזמן הטוב ביותר לעלות לתצפית הוא בשעות אחה״צ כדי לראות את העיר לפני ואחרי השקיעה. קו הרקיע של הונג–קונג הוא מחזה יוצא מן הכלל בשעות החשיכה.

נטע ואני בילינו כשעתיים בתצפית בשעות הערב.

(3) לקנות מתנות ומזכרות: Ladies Market

הונג–קונג מלאה בשווקים קטנים ומעניינים כשלכל אחד מהם בדר״כ יש מאפיין ייחודי. יש שוק שעיקרו חנויות אלקטרוניקה, יש שוק לדגים, יש שוק לעתיקות, יש שוק לפרחים, יש שווקים שפועלים בלילה וכו׳.

׳שוק הנשים׳ פועל במהלך היום והוא מקום מצוין לקנות בו מזכרות, מתנות, צעצועים, ביגוד ועוד. המיקום שלו, במרכז קאולון, מאפשר גישה נוחה מרחבי העיר ( במיוחד למי שמתארח באזור צ׳ים שה צ׳וי).

אגב, שוק לילה מומלץ נקרא ״Temple Street Night Market״.

נטע ואני קנינו כמה מתנות לחברים ומשפחה ב׳שוק הנשים׳.

(4) לעלות ברכבל ארוך במיוחד: 360 Ngong Ping

הרכבל מקשר את אזור טונג צ׳ונג (הסמוך לשדה התעופה) לכפר נגונג פינג שנמצא על רכס ההרים של האי לנטאו. זה רכבל באורך 5.7 ק״מ שהנסיעה בו אורכת כ-25 דקות ובמהלכה ניתן להנות מתצפית נהדרת על האי לנטאו ועל שדה התעופה. החלופה לרכבל היא נסיעת אוטובוס שאורכת מעל שעה.

ישנם שני סוגי קרונות ומגוון כרטיסים שאפשר לרכוש. מחיר הבסיס הוא 210HKD למבוגר להלוך/חזור (בערך 95 ש״ח). אפשר וכדאי לרכוש כרטיסים מראש באינטרנט כדי להנות מהנחה משמעותית. ישנם מחירים מוזלים לאוכלוסיות זכאיות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

׳הכפר׳ בראש הרכבל הפך לאזור תיירותי לגמרי ואפשר למצוא שם שלל חנויות, מסעדות, בתי קפה וכו׳. ועדיין – מדובר באזור שנעים מאוד להסתובב בו ויש מה לראות בו. שתי האטרקציות המרכזיות בכפר והן שוות ביקור: מנזר פו לין (Po Lin Monastery) והבודהה הענק (Tian Tan Boddha). הפסל של בודהה עשוי ברונזה, מתנשא לגובה 34 מטרים מעל הבסיס, שוקל קרוב ל-300 טון וכדי להגיע אליו צריך לטפס 268 מדרגות.

נטע ואני לא הספקנו להגיע לאי לנטאו במהלך הביקור בעיר.

(5) לשתות תה כמו מקצוען: High Tea

הונג–קונג, לא נשכח, היא קולוניה בריטית לשעבר וההשפעה הבריטית ניכרת בעיר עד היום. עבור בריטים שתיית תה היא בגדר ספורט לאומי ועל כן גם בהונג–קונג התפתחה מסורת ארוכת שנים של הגשת תה בשעות אחה״צ. למי שלא מכיר – מדובר בהפקה של ממש.

כמעט כל מסעדה שמכבדת את עצמה מציעה את מה שנקרא ׳High Tea׳ או בפשטות ׳Afternoon Tea׳. המחירים בדר״כ גבוהים אבל זו ארוחה של ממש שכוללת לצד התה גם כריכים ו/או עוגות ומאכלים מתוקים אחרים. בשביל החוויה האידיאלית נסו את המסעדות של המלונות הטובים ביותר בעיר כמו הפנינסולה, הריץ קרלטון, האינטרקונטיננטל, הפור–סיזנס, הלנגהאם ואחרים.

צפו לשלם באזור 700HKD לזוג במלון יוקרתי (בערך 317 ש״ח).

נטע ואני בילינו אחה״צ נהדר באחת המסעדות של מלון ריץ קרלטון בקומה ה-102 מול נוף עוצר נשימה.

(6) לספוג אופי מקומי: Soho

אחת השכונות הצבעוניות, האופנתיות והמגניבות ביותר של הונג–קונג נמצאת מערבית לשכונת סנטרל. במרחק הליכה מהמזח ומתחנת ה-MTR של סנטרל.

סוהו היא כנראה לא שכונה שתגיעו אליה שלא בכוונה, כי אין בה ממש נקודות עניין לתייר הממוצע והיא לא בדרך מאזור פופולרי אחד לאחר, אבל היא בהחלט שווה ביקור בפני עצמה. השכונה מלאה בחנויות מקומיות, מסעדות קטנות, ברים אופנתיים ועוד.

אם תרצו לישון באזור הזה של העיר אז אני ממליץ על מלון הולידיי–אין אקספרס סוהו.

נטע ואני לא הספקו לבקר בשכונה.

(7) לעשות קניות: Harbour City

הונג–קונג היא עיר של קניות. בעיר יש יותר מדי אנשים עם יותר מדי כסף וחנויות של מותגים בינ״ל צצות בכל פינה. הארבור–סיטי, לפחות בעיניי המקומיים, הוא קניון המותגים הטוב ביותר.

המיקום שלו, בקצה הדרומי של קאולון ליד המזח, הופך אותו לנגיש מאוד עבור תיירים ומקומיים כאחד.

אם תרצו קניונים אחרים תוכלו לנסות את: K11 (צ׳ים שה צ׳וי, מחובר לתחנת ה-MTR), IFC MAll (קניון עמוס מותגים בתחתית בניין ה-IFC), iSQUARE (צ׳ים שה צ׳וי, על רחוב נת׳ן), Times Square (וואן צ׳אי).

זיכרו שבהונג–קונג המכסים והמסים נמוכים יחסית כך שמוצרים בינ״ל רבים הם יחסית זולים בעיר (זה נכון, אגב, גם למוצרי אפל שמחירם בהונג–קונג לעיתים נמוך יותר ממחירם בארה״ב או בכל מקום אחר בעולם).

נטע ואני לא נכנסנו לאחד הקניונים הגדולים.

(8) לשוט בסירה מקומית: Junk Boat

מספר חברות מציעות הפלגות ברחבי מפרץ ויקטוריה והאיים באזור. הסיורים האלו לפעמים כוללים הדרכה קולית בעזרתה אפשר ללמוד עוד על הונג–קונג ועל הנוף העירוני שלה.

אחת החברות שמציעה קוי שייט במפרץ ויקטוריה היא Aqualuna. בניגוד לשאר החברות היא משתמשת בסירות בעיצוב סיני מסורתי עם שני מפלסים גבוהים ומפרשים אדומים גדולים. בסירות האלו יש מגוון אפשרויות ישיבה ובפרט מזרנים גדולים עם כריות במפלס העליון עבור מי שרוצה להנות מהנוף, מהרוח ומרעש הגלים. הסירות שטות ברוב שעות היום וניתן גם לשכור אותן באופן פרטי. כל סירה יכולה להכיל כמה עשרות אנשים וכוללת גם בר משקאות.

החברה מציעה מגוון רחב של הפלגות וחבילות כשהמחירים מתחילים מ-160HKD לאדם (בערך 72 ש״ח). לפרטים נוספים לחצו כאן.

נטע ואני בחרנו בשייט הקלאסי ביותר והקצר ביותר שארך 45 דקות עם שלוש תחנות עצירה ברחבי המפרץ. הסירה הייתה כמעט ריקה וזו הייתה חוויה נהדרת לשעות הבוקר המאוחרות.

(9) לשוטט במרחב העירוני: Tsim Sha Tsui

בהונג–קונג יש מספר שכונות שכדאי לבקר בהן, ולכל אחת אופי מעט שונה, אבל אולי הראשונה ביניהן צריכה להיות צ׳ים שה צ׳וי. בשכונה זו יש גם ריכוז גדול של מלונות מכל דרגות האירוח כך שעבור רוב התיירים השיטוט בשכונה יהיה בלתי נמנע.

צ׳ם שה צ׳וי עמוסה במלונות, קניונים, מסעדות מכל הסוגים, מוזיאונים, משרדים ועוד נקודות עניין. הנה כמה נקודות עניין לתייר הממוצע:

• שדרת הכוכבים (Avenue of Stars). זו הטיילת לצד המפרץ שבחלקה סגורה כעת לשיפוץ מקיף שיימשך בשנים הבאות. בתחילת הטיילת, אזור המזח, נמצאת רחבת תצפית מוגבהת שהיא הנקודה המועדפת לתצפית על אזור סנטרל ובפרט במהלך מופע ׳סימפוניית האורות׳ שמתקיים כל יום בשעה 20:00.
  – – –
• מגדל השעון (Clock Tower). בצמוד למזח, בתחילת שדרת הכוכבים. המגדל הוא השריד היחיד לתחנת הרכבת הגדולה של צ׳ים שה צ׳וי שהוקמה בתחילת המאה ה-20 ע״י הבריטים ונהרסה לחלוטין בשנת 1978 כדי לפנות מקום לאזור המוזיאונים החדש.
  – – –
• הריטג׳ 1881 (Heritage 1881). זהו מתחם קניות, שמאחוריו מלון יוקרה, שהיה בעברו מפקדת המשטרה הימית של הונג–קונג. הצורה הייחודית של המתחם, והעובדה שהוא כולל צמחייה במספר מפלסים, מקנים לו אופי מעניין. הרחבה המרכזית של המתחם מתקשטת באופן מסורתי לקראת כל חג ואירוע.
  – – –
• רחוב נת׳ן (Nathan Road). אולי הרחוב המפורסם ביותר בהונג–קונג, לפחות עבור התייר הממוצע. זה לא הרחוב המרשים ביותר או הנעים ביותר בעיר – שלא תטעו – אבל אני מניח שאף ביקור בהונג–קונג לא שלם בלי שיטוט סתמי ברחוב הזה והימנעות מהצקות בלתי נגמרות של עובדים זרים.
  – – –
• תחנת הרכבת התחתית צ׳ים שה צ׳וי (Tsim Sha Tsui MTR Station). ככל הנראה התחנה הגדולה ביותר בהונג–קונג שהיא חלק מהקו האדום של ה-MTR. החוויה של מעבר בעולם התת–קרקעי שהוא התחנה הזאת, ובכלל נסיעה ברכבת התחתית של הונג–קונג, זו חוויה של חלק בלתי נפרד מהעיר.

זו רשימה חלקית בלבד ובאמת שאפשר לשוטט שעות רבות באזור צ׳ים שה צ׳וי בלי להשתעמם יותר מדי.

המלון בו התארחנו בהונג–קונג, האינטרקונטיננטל, נמצא בצ׳ים שה צ׳וי ועל כן שוטטנו לא מעט באזור זה במהלך הימים.

(10) לקפוץ לבקר במקאו: Macau

מקאו היא טריטוריה סינית אחרת שנמצאת כמה עשרות ק״מ מערבית להונג–קונג. חברות רבות מציעות שייט ברחפות ובסירות אחרות בין הערים כך שהמעבר קל, מהיר ולא יקר. אגב, ניתן להגיע בשייט ישירות  ממקאו לשדה התעופה של הונג–קונג ואפילו במקרים מסוימים ניתן לשרשר את הכבודה כך שאין צורך לאסוף אותה בירידה מהרחפת.

בימים אלו נבנית דרך באורך של כ-50 ק״מ, הכוללת גשרים ומנהרות, שמטרתה לחבר את הונג–קונג עם מקאו. עלות הפרוייקט מוערכת ב-11 מליארד דולר והדרך אמורה להיפתח לתנועת רכבים בחודשים הקרובים (אחרי מספר עיכובים).

מקאו נחשבת ללאס–וגאס של אסיה בהיותה בירת הימורים ובילויים. העיר עמוסה מלונות יוקרתיים ונוצצים, בדיוק כמו לאס–וגאס, אבל אפשר להגיע אליה גם לביקור יום בלבד.

נטע ואני לא ביקרנו במקאו.