חופשה במזרח הרחוק, פרק 5: פינאייר

אחרי ביקור קצר ומפנק בבודפשט המראנו לכיוון אסיה. הטיסה הראשונה לקחה אותנו לשדה התעופה ואנטה בהלסינקי, הוא שדה הבית של פינאייר, ומשם בטיסת המשך לבנגקוק במטוס ה-A350 של החברה.

Finnair A350 Business Class 1

הפרקים הקודמים בסדרת הפוסטים:

חופשה במזרח הרחוק, פרק 1: מבוא
חופשה במזרח הרחוק, פרק 2: הטיסה לבודפשט
חופשה במזרח הרחוק, פרק 3: בלאקליין

חופשה המזרח הרחוק, פרק 4: ריץ קרלטון


בדרך להלסינקי

בעמדות הצ׳קאין של מחלקת העסקים של פינאייר בשדה התעופה של בודפשט היה תור ארוך שבו עמדו לפחות חמשעשרה אנשים. אני בספק שכולם היו בעלי כרטיס במחלקת העסקים או בעלי סטטוס גבוה בברית ומכאן אני מעריך שסוכני הקרקע של פינאייר לא הקפידו לבדוק מי זכאי לגשת לאיזה דלפק. קצת חבל.

מכיוון שלא הייתה לנו כבודה למסור החלטנו לא לחכות בתור אלא להשתמש במכונות הצ׳קאין האוטומטיות הנמצאות בסמוך. כמה דקות אח״כ כבר עמדנו בתור של הבידוק הביטחוני.

או, אם לדייק, אז לא ממש היה תור בעמדות הבידוק הביטחוני וזאת משום ששדה התעופה של בודפשט מציע מסלול מהיר שבו יכולים להשתמש נוסעי מחלקות הפרימיום של מגוון חברות. ניתן גם לרכוש גישה למסלול המהיר הזה במכונות אוטומטיות שפזורות בטרמינל.

Budapest Airport Fast Track

אחרי הבידוק הביטחוני המשכנו לטרקלין שבו משתמשת פינאייר (SkyCourt Lounge). הטרקלין היה בסיסי למדי אבל בהחלט נוח. ארוחת בוקר לא הוגשה בו אבל למזלנו זו לא הייתה טיסה מוקדמת מדי כך שהספקנו לאכול את ארוחת הבוקר המצוינת במלון.

אחרי מנוחה קצרה בטרקלין המשכנו לכיוון שער הטיסה ומיד יכלנו לעלות למטוס. פינאייר כמעט תמיד מקפידה להפעיל לפחות שתי עמדות עלייה למטוס כשאחת מהן פתוחה רק לנוסעי מחלקת העסקים או לבעלי סטטוס גבוהובפועל אלו מהם שמאחרים מגיעים לשער ומוצאים עמדה ריקה לשימושם.

פינאייר שולחת לבודפשט מטוסים צריגוף בלבד, לרוב מדגם A320, הכוללים מחלקת עסקים פניםאירופית. כלומר, אותם מושבים כמו במחלקת התיירים רק שהמושב האמצעי בכל שלשה חסום. שזה מאוד כמו להגיד שמדובר במחלקת עסקים גרועה למדי אבל כך, לצערנו, נוהגות מרבית החברות האירופיות. הטיסה עברה ללא אירועים מיוחדים.

Finnair Intra-Europe Business Class

קונקשיין בהלסינקי

ואנטה, השדה הבינ״ל של הלסינקי, הוא שדה שאני מבקר בו לעיתים תכופות. לפעמים אני עובר שם יותר מעשר פעמים בשנה כך שההיכרות שלי עם השדה היא יחסית טובה. בעיניי הוא שדה מתקדם ונוח אבל התנועה בו גדלה בקצב מסחרר בשנים האחרונות.

בשעות מסוימות של היום השדה עמוס מאוד. הסיבה לכך היא שפינאייר עושה עבודה טובה מדי בתיאום לו״ז הטיסות שלה והיא בעצם יוצרת ׳חלון זמן׳ שיהיה אידיאלי עבור נוסעים להחלפת טיסות בשדה. כך טיסות רבות של פינאייר מיעדים שונים באירופה נוחתות בהלסינקי בשעות הצהריים (13:00 עד 16:00) וטיסות רבות של החברה לכיוון אסיה ממריאות בשעות אחה״צ והערב (17:30 עד 21:30). בדרך זו יכולה פינאייר להבטיח שאף נוסע לא יחכה יותר מדי שעות בקונקשיין שלו וזאת בלי להציע מספר טיסות יומיות לכל יעד (כמו שעושות חברות אחרות או כפי שקורה ממילא בקוים בעלי תעבורה גבוהה). זה רעיון טוב, וזה עובד, אבל משמעות הדבר כאמור היא שהשדה נהיה עמוס מאוד בזמנים מסוימים.

Helsinki Airport Ad

הטיסה שלנו מבודפשט תוככנה לנחות ב-15:00 והטיסה שלנו לבנגקוק תוכננה להמריא ב-17:35. סה״כ זה קונקשיין מוצלח למדי אם כי השדה של הלסינקי כ״כ יעיל שגם שליש מפרק הזמן הזה יספיק על מנת להחליף טיסות בנוחות.

אחרי הירידה מהמטוס התחלנו בהליכה הארוכה אל מתחם הטרקלינים של פינאייר (לנוסעים שעוזבים את אזור שנגן). עברנו פחות או יותר את כל השדה בהליכה, לרבות מעבר בהגירה. כשהגענו לשם נטע זכתה לבקר בפעם הראשונה (ולא האחרונה) בטרקלין הפרימיום של פינאייר שנועד לשרת אקסקלוסיבית את בעלי סטטוס אמרלד בברית OneWorld. נוסעי מחלקת העסקים של החברה ונוסעים בעלי סטטוס ספיר בברית יכולים להיכנס לטרקלין העסקים הצמוד שגם הוא מצוין.

נטע: קצת הצטערתי שאין לנו יותר זמן בין הטיסות. לו רק פינאייר היו מתזמנים את כל הטיסות שלהם פחות טוב היינו יכולים להעביר בכיף גם ארבע שעות בטרקלין ואז הייתי מספיקה לבדוק גם את המקלחות והסאונהמסקרן מאוד! האוכל היה ממש נפלא ולמרות שהטרקלין היה עמוס האיכות הייתה מורגשת היטבהתלהבתי מהמחשבה של המעצבים על מבנה הטרקלין ובעיקר התאורה. אשכרה מישהו חשב שזה הגיוני להשקיע מחשבה, זמן וכסף בתאורה מתחלפת עם מקרנים שמציגים סרטונים של מה שנראה בחוץ בעת זריחה / יום בהיר / שעת דמדומים והלילה בזמן הזוהר הצפוני

Finnair Premium Lounge o2

Finnair Premium Lounge 01

בסביבות שעה 17:00 הגענו לשער הטיסה. באופן די מוזר לא עלינו למטוס באמצעות שרוול ולכן נדרשנו לנסיעה של כמה דקות באוטובוס ועלייה למטוס במדרגות. לא אסון גדול אבל בהחלט מוזר בהתחשב בעובדה שמדובר בטיסה ארוכה ליעד מרכזי שמופעלת ע״י המטוס החדיש ביותר בצי של החברה (A350-900). הייתי מצפה שחברת תעופה מובילה תדאג לשרוול עבור טיסה כזאת בשדה הבית שלה.

הטיסה לבנגקוק

אני טס עם פינאייר לעיתים תכופות אך זו הייתה הפעם הראשונה שלי במטוס החדש ומכאן זו גם הייתה הפעם הראשונה שלי במחלקת העסקים החדשה של החברה. חלקתי את החווייה הזו עם נטע שעבורה זו הייתה פעם ראשונה במחלקת עסקים בינ״ל כזאת. היא הייתה מרוצה עד הגג.

Neta - First Time in Business Class

סה״כ התרשמתי לטובה ממחלקת העסקים של פינאייר ב-A350 אם כי לדעתי החברה הפינית יכלה לעשות עבודה טובה יותר בבחירת המושבים. מידת הפרטיות של המושבים טובה אבל הם סובלים ממחסור מורגש בתאי איחסון, מעט צפופים במצב מיטהשטוחה ומרגישים פחות ארגונומיים.

אי אפשר לומר שמדובר במוצר בעייתי אך גם אי אפשר לומר שמדובר במוצר מושלם. קצת חבל בעיניי.

Finnair A350 Business Class 2

כדאי גם לדעת שפינאייר בחרה בעיצוב פניםמטוס שכולל תאי איחסון כבודה עיליים רק בצידי המטוס ולא בחלקו האמצעי. אומנם התאים האלו גדולים למדיגדולים ועמוקים יותר מהתאים הממוצעיםאבל סה״כ להערכתי יש בממוצע פחות נפח איחסון לכל נוסע במחלקת העסקים. בטיסה שלנו זו לא הייתה בעיה אבל אני בהחלט רואה את זה בתור חיסרון.

Finnair A359 Business Class Cabin

טיסת הלילה שלנו לבנגקוק עברה בקלות. ארוחת ערב מוצלחת, סרט, שעהשעתיים עבודה ושינה טובה. התעוררנו לקפה והתארגנות לקראת הנחיתה. כשטסים במחלקת עסקים מתקדמת עם מושבים נוחים באמת שאפשר לישון כמו שצריך ולהגיע ליעד, בבוקר, רעננים לקראת יום טיול. כך היה.

Finnair A350 Business Class 5

נטע: החוויה הראשונה במחלקת העסקים של פינאייר בטיסה ארוכה הייתה מעבר למה שציפיתי. בעיקר באספקט של נוחות הטיסה. מה שאמרתי לליאור לקראת הנחיתה מעביר בצורה המדויקת ביותר את החוויה בעיני – לא חיכיתי שהטיסה תיגמר. הייתי בכיף מעבירה עוד חמש או שש שעות בטיסה. היה לי נוח. הרגשתי שנעים לי, פרטי הרבה יותר מכל טיסה אחרת, והגעתי רעננה לגמרי ליעד למרות שהשעה הייתה בערך שבע בבוקר כשנחתנו. העברנו את כל היום כאילו היה יום רגיל. חוויה שדיי בוודאות הייתה שונה לגמרי במחלקת תיירים.

לסיכום

פינאייר היא אחת מחברות התעופה האהובות עלי ביותר. צי המטוסים שלה צעיר, השירות בטיסותיה כמעט תמיד מצוין, שדה הבית שלה קטן מספיק ונוח (במיוחד למי שמכיר אותו), טרקלין הפרימיום שלה הוא אחד מהטובים באירופה וכמעט בכל הקוים הארוכים של החברה מופעלים כיום מטוסי A350 עם מחלקת עסקים טובה מאוד. כמה שמחתי לאחרונה כשפינאייר הפכה לשותפה של מועדון MileagePlan שהפך השנה למועדון התעופה הראשי שלי.

שמחתי שהניסיון הראשון של נטע עם פינאייר היה חיובי ושהיא נהנתה מהטיסות. זה היה פלוס רציני.

12 מחשבות על “חופשה במזרח הרחוק, פרק 5: פינאייר

  1. מאיר

    אתה קצת סלחן מדי לטעמי בעניין המושבים יבשכלול שלהם בחויה הכוללת. קבינת עסקים צפופה די הורסת כל החויה. ראה הפארסה של בריטיש

    1. המחלקה של פינאייר לא צפופה. מבחינת שטח היא דומה למחלקת העסקים של קתאי, לדוגמה, שבה טסנו בטיסה הבאה בתור. אבל פינאייר בחרה שמושבים עם פחות תאי איחסון לכל נוסע ופחות תאי אחסון מעל הראשים – וזה החיסרון הגדול.

      המוצר הקשה (המושב עצמו) הוא אולי הפרמטר החשוב ביותר בכל מחלקת עסקים. אני מעדיף מושב מעולה ושירות בינוני מאשר ההפך.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    טסת לשבועיים שלמים בלי כבודה מעבר למזוודה הקטנה שאתה מעלה למטוס (אמרת שקוראים לה טומי?), מרשים למדי.

    1. אני אף פעם לא מוסר כבודה. לא משנה מה אורך הנסיעה, כי נסיעה ארוכה סה״כ מצריכה ממני לדאוג יותר לכביסה. אני נוסע עם מזוודת טרולי של חברת טומי, שלה אני קורא טומי, ועם תיק צד למחשב נייד שמתאים לאותה מזוודה כי הם מאותה סדרה של חברת טומי. לי זה מספיק.

      מסירת כבודה בהכרח מתורגמת לאובדן זמן. ברור לי שלרוב הנוסעים זה צורך – אני לא מתיימר לייעץ לכולם באופן גורף ׳לנסוע קל׳ – אבל כשאפשר לוותר על מסירת כבודה, במיוחד בנסיעה עם מספר טיסות, אז עדיף בהחלט לוותר. נטע, לדוגמה, גם לא מסרה כבודה בנסיעה האחרונה שלנו.

    1. תודה.

      אני באמת בחוב בעניין הזה. הבטחתי שאכתוב פוסט על הציוד שבו אני משתמש עם המלצות וכו׳ – אז בתקווה שהפוסט הזה יתפרסם כבר החודש (יש כרגע הרבה פוסטים בתור…).

      המזוודה היא מסדרת T-Tech של טומי שייצורה כבר הופסק לצערי.

  3. יוסי

    Take your time mate 😉
    אני חייב לציין שצפיתי בסקירה של Sam ואני פשוט נלהב מהיופי, הצבעים, המודרניות, הנגיעה הפינית במוצר הקשה, הטרקלינים מהממים! עושה רושם נהדר העסק שם. מקווה לנסות מתישהו.

    1. פינאייר היא אחת מחברות התעופה האהובות עלי ואני טס בטיסות שלה מספר פעמים בשנה. בהחלט יש אופי.

      גם נטע התלהבה מאוד מהטרקלין בהלסינקי למרות שהוא היה עמוס מאוד בפעמיים שביקרנו בו (רוב היום הוא די ריק).

  4. פינגבאק: חופשה במזרח הרחוק, פרק 6: אובר בבנגקוק – FlyingOut

  5. פינגבאק: חופשה במזרח הרחוק, פרק 7: גראנד הייאט – FlyingOut

  6. פינגבאק: חופשה במזרח הרחוק, פרק 8: קתאי פסיפיק – FlyingOut

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s