חופשה בסרי-לנקה: ריצת מיילים נוחה

מדלהי המראתי בטיסת קתאי להונגקונג. הטיסה הזאת הייתה חלק מכרטיס שכל תכליתו הייתה לצבור מיילים לסטטוס במועדון של אלסקה ועל הדרך לאפשר לי ביקור קצר בהונגקונג. ניצלתי את הביקור כדי לנסות בפעם הראשונה את המלון השני של רשת אינטרקונטיננטל בעירוהופתעתי לטובה.

Cathay Betsy Beer

פוסטים קודמים בסדרה:

חופשה בסרילנקהמבוא
חופשה בסרילנקהקונקשיין כפול באירופה
חופשה בסרילנקהטרמינל מחלקה ראשונה
חופשה בסרילנקההראשונה של לופטהנזה

חופשה בסרי-לנקה: קונקשיין ארוך בדלהי
חופשה בסרי-לנקה: הקומדיה של הויזה


הכרטיס של קתאי, הלוך/חזור מדלהי לבייג׳ינג במחלקת העסקים, עלה 640$. את הכרטיס רכשתי באתר פרייסליין וכמובן שמדובר בטעותמחיר (של קתאי, לא של פרייסליין). לשמחתי הרבה קתאי בחרה לכבד את הכרטיס ואני זכיתי לריצת מיילים נוחה במיוחד.

תנאי התעריף לא כללו מגבלה למינימום זמן ביעד כך שיכלתי לבחור ב׳סיבוב מהיר׳ שאיפשר לי לנחות בסין ולהמריא חזרה כ-4 שעות מאוחר יותר. כלומר, לא הייתי צריך לצאת מהשדה ולבלות לילה במלוןומסתבר שאפילו לא הייתי צריך לעבור הגירה (ומכאן שלא היה לי צורך בויזה, למרות שהייתה לי ויזה).

סדר הטיסות, אם כן, היה כזה:

  • טיסת לילה מדלהי להונגקונג (06:55 – 22:45)
  • טיסת בוקר מהונגקונג לבייג׳ינג (09:00 – 12:25)
  • טיסת אחה״צ מבייג׳ינג להונגקונג (16:40 – 20:30)
  • כ-48 שעות של עצירה בהונגקונג (שני לילות במלון)
  • טיסת ערב מהונגקונג לדלהי (17:45 – 21:30)

GCM CX Ticket DEL-HKG-PEK

כרטיס דומה לטיסות בחודש הבא, לדוגמה, עולה מעל 1300$. כלומר, טעותהמחיר תורגמה לבערך 50% הנחה לעומת המחיר הרגיל. ייתכן כמובן שזה היה מבצע נקודתי אגרסיבי במיוחד, אבל, אני קצת בספק. בכל מקרה לא מדובר בטעותמחיר קיצונית כלשהי שבה נמכר כרטיס בפחות מ-10% מערכו הריאלי.

CX Ticket DEL-PEK

טיסות קתאי

פעמים רבות כתבתי כאן בבלוג על הניסיון שלי במחלקות הפרימיום של קתאי. המוצר הקשה מצוין ואחיד במטוסי הצי, השירות תמיד מוקפד ובשקלול הטרקלינים השונים של החברה אני חושב שקתאי מציעה את אחת ממחלקות העסקים הטובות ביותר בעולם.

שלוש מארבע הטיסות שלי היו במטוסי A330 וטיסה אחת הייתה במטוס 777-300ER. המוצר במחלקת העסקים כמעט זהה כך שכמעט ואין משמעות לדגם המטוס. המוצר במטוסי ה-A350 של החברה, אגב, שונה רק במעט.

Cathay Pacific Business Class Cabin

במהלך הקונקשיין בהונגקונג נכנסתי לביקור ראשון בטרקלין החדש ביותר של קתאי בשדה: The Deck. הטרקלין נמצא בקומה התחתונה בזרוע הצפונית ליד שערים 16 ו-17. בעבר היה זה הטרקלין של חברת דרגוןאייר, חברהבת של קתאי, שכיום נקראת קתאידרגון (ולא מפעילה טרקלינים אלא הטרקלינים של קתאי משותפים לשתי החברות). הטרקלין עבר שדרוג משמעותי והיה סגור במשך מספר חודשים עד שנפתח מחדש לאחרונה.

Cathay The Deck Lounge

כמובן שמדובר בטרקלין מצוין, מעוצב להפליא ונעים במיוחד. כמיטב המסורת של קתאי. הטרקלין לא גדול ביחס לטרקלינים האחרים של החברה.

קחו דקה וצפו פרסומת חמודה של קתאי לכבוד הטרקלין החדש:

כהערת אגב: הטרקלין הטוב ביותר של קתאי, בעיניי, הוא טרקלין המחלקה הראשונה The Pier שנמצא אי שם במרכז השדה ואליו יכולים להיכנס נוסעי המחלקה הראשונה ובעלי סטטוס אמרלד בברית.

Cathay Pacific The Pier FC Lounge

הנחיתה בסין

הייתה לי בדרכון ויזה סינית, שהיה מעט מצחיק להוציא, אך לא ידעתי אם בכלל אדרש לה במהלך הקונקשייןלאקונקשיין שלי בבייג׳ינג.

אחרי הירידה מהמטוס התלבטתי אם להמשיך לכיוון ההגירה (נוסעים נכנסים) או להמשיך לאזור הטרנזיט (נוסעים במעבר). התור באזור הטרנזיט היה ארוך מאוד. נוסעים במעבר צריכים לעבור בעצם שני שלבים במהלך הקונקשיין: (א) קצין הגירה שמעיף מבט מהיר על הדרכון ועל כרטיס טיסת ההמשך כדי לבדוק שהשם תואם. (ב) בידוק ביטחוני שבו לא נבדקים המסמכים שוב.

פורמלית הייתי אמור לבחור במסלול הראשוןלהיכנס לסין עם הויזה ולצאת ממנה ישר אח״כ יחד עם כל הנוסעים היוצאים בדרך הרגילהאבל הייתי סקרן לדעת האם אצליח לעבור גם במסלול השני (אזור הטרנזיט). גם למען הידע הכללי שלי, גם למען הסיפור בבלוג וגם למען החיסכון המשמעותי בזמן במידה וזה עובד. הנחתי שבמקרה הגרוע ביותר אגיע עד קצין ההגירה והוא יעצור אותי וינחה אותי לגשת אל דלפקי ההגירה עם הנוסעים הנכנסיםואני אשחק אותה מערבי הדיוט שאין לו מושג לאן ללכת בשדה תעופה עמוס ומרתיע.

אז המתנתי בתור עם הנוסעים במעבר. הגעתי לפקיד ההגירה ומסרתי לו את כרטיס טיסת ההמשך יחד עם הדרכון. הוא העיף מבט לשתי שניות וסימן לי להמשיך. תענוג! כלומר, מלבד העובדה שאז חיכיתי בערך שעה בתור לבידוק הביטחוניאבל בזמן הזה ראיתי שני פרקים חדשים של סדרה שהורדתי מוקדם יותר בנטפליקס (כן, הטאבלט הקטן והזול של אמזון).

אחרי שעברתי את הבידוק הביטחוני המשכתי מיד לטרקלין של קתאי. הוא די גדול, מעוצב בצורה יפה אם כי משעממת, כולל מבחר אוכל מצומצם ביחס לטרקלינים אחרים של החברה, יש בו מספר פינות עבודה וסה״כ מדובר בטרקלין נוח למדי. לצערי חדרי מקלחות לא היו בטרקלין ודווקא התאים לי להתרענן קצת לאחר שתי טיסות שאחת מהן הייתה טיסת לילה.

לאחר מספר שעות של עבודה, שתייה והמתנה, המשכתי לטיסה השלישית ברצף הטיסות שהביאה אותי חזרה להונגקונג. הטיסה נחתה בהונגקונג בשעות הערב ושוב זכיתי למעט מלמעלה על הכביש הענקי שבונה סין כדי לחבר את הונגקונג, זוהאי ומקאו. למעשה מדובר במערך של גשרים, איים מלאכותיים ומנהרה ארוכה שנכללים תחת פרוייקט אחד שעלותו מעל 15 מיליארד דולר. תנועת רכבים בכביש החדש אמורה להתחיל בקיץ הקרובאבל כבר היו מספר דחיות בעבר.

Landing in HKG

אינטרקונטיננטל גראנד סנפורד

הייתי בהונגקונג פעמים רבות והזדמן לי לנסות לא מעט מלונות בעיר. מספר פעמים בעבר התארחתי במלון הדגל של רשת אינטרקונטיננטל שלדעתי נהנה מהמיקום הטוב ביותר מבין כל המלונות בעיר ובלי קשר הוא מלון מצוין. במלון הזה הייתי יחד עם נטע בסוף אוגוסט האחרון.

בביקור האחרון בהונגקונג הייתה לי ההזדמנות לנסות בפעם הראשונה את המלון השני של הרשת שנמצא בעיר: אינטרקונטיננטל גראנד סנפורד. המלון נחשב פחות יוקרתי מאחיו הגדול, בעל אוריינטציה עסקית מובהקת ועם מיקום פחות נוצץ (אם כי עדיין נוח מאודגם לתיירים). חלק גדול מחדרי המלון נהנים מנוף ישיר למפרץ ויקטוריה.

אתר המלון.

ICGS Website 1

ICGS Website 2

הזמנת החדר

מכיוון שהייתי זקוק לשני לילות במהלך הסופ״ש זו הייתה הזדמנות מצוינת לנצל את השובר ללילהחינם שאני מקבל בכל שנה כחבר בתוכנית אמבסדור של הרשת.

המחירים בעיר באותו סופ״ש לא היו נמוכים במיוחד וכך יצא שהלילה הראשון בחדר שרציתי, חדר קלאב, עלה 2500HKD (בערך 320$ לפי השער הנוכחי). השובר הופך את הלילה השני בהזמנה לחינמי, אם כי זה לא מופיע כך באישור ההזמנה.

ICGS Rate

כלומר, שילמתי 2750HKD (בערך 350$, כולל מס) עבור שני לילות בחדר קלאב. מבחינתי זו עסקה טובה מאוד. מה גם שקיבלתי שדרוג לחדר, קופונים למשקאות בבר וכמובן נקודות לחשבון במועדון.

הגעה למלון

רכבת האיירפורטאקספרס היא הדרך המהירה והנוחה ביותר להגיע מהשדה אל מרכז העיר. במיוחד לבעלי כרטיס אוקטופוס שלא צריכים לעצור כדי לרכוש כרטיס בכל פעם ויכולים פשוט לעלות לרכבת ולהעביר את הכרטיס בשער היציאה בתחנת היעד. בתחנות שבמרכז העיר  תחנת קאולון ותחנת הונגקונגישנם שאטלים חינמיים שמגיעים למלונות רבים, וזה מצוין, אבל הדרך הנוחה ביותר היא פשוט לקחת מונית או אובר מתחנת האיירפורטאקספרס למלון. כך אני עושה כל פעם.

אחרי נסיעה קצרה, בשעת ערב מאוחרת, הגעתי למלון. את האזור של המלון אני מכיר היטב אבל מעולם לא נכנסתי למלון עצמו אז לא ידעתי בדיוק למה לצפות. הלובי לא היה מרשים במיוחד ומיהרתי לעלות לקומה הראשונה שבה נמצא הטרקלין.

צ׳קאין

צוות הטרקלין לא היה יכול להיות נחמד יותר לאורך כל השהייה והיחס החם והמקצועי הורגש כבר מהרגע הראשון.

התיישבתי, קיבלתי משקה קר והסבר קצר על המלון, קיבלתי בובה קטנה של דובי במדים של רשת אינטרקונטיננטל (שהבאתי איתי חזרה לישראל ונתתי במתנה לילדה נהדרת) ובגלל שהגעתי אחרי שהסתיימה ׳שעת הקוקטייל׳ של הטרקלין אז הציעו לתת לי בקבוק בירה. זה כאילו שהם מכירים אותי.

החדר: פרמייר סייד הארבור

לא היו לי תקוות אמיתיות לשדרוג חריג, כי זה לא מקובל בהונגקונג לסטות מהנהלים לטובה או לרעה, ואת האמת שגם לא עניין אותי לקבל שדרוג כלשהו. לפעמים זה פשוט לא חשוב, מה גם שבמלון הזה אין באמת חדרים קטנים מדי.

החדר שקיבלתי היה גדול מספיק (30 מ״ר לפי אתר המלון), מעוצב בטעם טוב, נקי ומסודר, היה בו שולחן עבודה גדול ונוח לשימוש (חשוב מאוד מבחינתי) וכמובן מיטה אולטרהנוחה כמקובל במלונות הרשת. שום דבר לכתוב עליו הבייתה אבל גם אפס תלונות.

ICGS Premier Side Harbour View

אני שוב מדגיש: הנורמה בהונגקונג היא לשדרג ע״פ נהלים מוכתבים מראש ולסטות מהם רק אם ממש אין ברירה, אז אל תבנו על שדרוג שהוא מעבר למה שמגיע לכם. זה נכון לכל מלון שמכבד את עצמו בעיר ולא רק למלון הזה. לא בטוחים איזה שדרוג מגיע לכם בזכות סטטוס, חברות בתוכנית אמבסדור, הזמנה דרך וירטואוזו וכו׳? פשוט שלחו מייל למלון ובקשו לדעת מהי מדיניות השדרוגים. בהונגקונג הכל מסודר במובן הזה.

לחדר שקיבלתי היה נוף חלקי של המפרץ אבל זה היה טוב מספיק מבחינתי.

ICGS HK - View from the Room

הטרקלין של המלון

נתחיל מהפאנצ׳ליין: 8/10, ואולי אני קצת פסימי.

כמו למחלקת עסקים גם לטרקלין של מלון יש מאפיינים ׳קשים׳ ומאפיינים ׳רכים׳. אפשר לשאול שאלות כמו:

  • איפה הטרקלין ממוקם במלון? האם בקומה נמוכהמה שמקל על כניסה ויציאה ממנואו בקומה גבוהה עם נוף טוב יותר?
    – – –
  • האם בטרקלין יש מגוון של אפשרויות ישיבה? הרי לפעמים מגיעים לטרקלין לשבת לכוס קפה זריזה, לפעמים מגיעים כדי לעבוד, לפעמים מגיעים בחבורה, לפעמים מגיעים לנהל שיחה עסקית שקטה וכו׳.
    – – –
  • מהי רמת השירות של הצוות? האם יש נוכחות קבועה של אנשי צוות הזמינים לתת שירות וערים לצורכיי האורחים? האם אנשי הצוות מציעים שירות פרואקטיבית לאורחים? האם יש לאנשי הצוות מסוגלות גבוהה לעזור, לייעץ, לחפש מידע ולפתור בעיות?
    – – –
  • מהו היצע האוכל והמשקאות בטרקלין? האם ארוחת הבוקר בטרקלין מגוונת מספיק או שמא היא כ״כ ׳אנמית׳ שרוב האורחים נאלצים לבחור במסעדת המלון כתחליף? מה מציע הטרקלין ב׳שעת תה׳ אחה״צ וב׳שעת הקוקטייל׳?

באופן טבעי יש הבדל ברמה ובאופי של טרקלינים בין מלונות עסקיים למלונות פחות עסקיים, בין מלונות עירוניים לבין ריזורטים, בין מלונות אולטרהיוקרתיים שדורשים בדר״כ מעל 100$/לילה/זוג עבור כניסה לטרקלין לבין מלונות ׳עממיים יותר׳.

אני נותן לטרקלין של הגראנד סנפורד ציון של 8/10 בעיקר בגלל היעדר תחושת ׳וואו׳ אבל גם בגלל שהטרקלין ממוקם בקומה הראשונה ולא באחת הקומות הגבוהות של המלון.

ICGS Club Lounge 1

ICGS Club Lounge 2

אבל באמת שמדובר בטרקלין טוב מאוד. הצוות היה פנטסטי לאורך כל שעות היום, ארוחת הבוקר הייתה מגוונת מספיק אם כי מוגבלת כצפוי, בטרקלין יש מגוון סביר של אפשרויות ישיבה לרבות בר ופינת ישיבה במרפסת בחוץ, היצע המשקאות האלכוהוליים בשעות הערב הוא קצת טעון שיפורוסה״כ כל הדברים עובדים כמו שצריך אבל התחושה קרה. כמו לשבת ברכב מדגם יוקרתי של מאזדהיפה ונוח אבל חסר נשמה. תביאו לי טסלה.

מחשבות נוספות

נהנתי מאוד מהשהייה בגראנד סנפורד. אבל ראוי לציין שאני אוהב מלונות עם אוריינטציה עסקית, ואני גם מכיר את האזור שבו נמצא המלון בעיר אז היה לי נוח להסתובב שם. אפילו מצאתי מכבסה חדשהוזו מבחינתי הצלחה קטנה. למלון הזה אחזור בשמחה לביקור נוסף אבל רק אם המחיר יהיה אטרקטיבי מספיק כי לא מדובר במלון מרשים בצורה מיוחדת. הוא פשוט מלון טוב ונוח, זה הכל.

לדעתי המלון מתאים מאוד גם לתיירים שמעוניינים באיכות, נוחות ומיקום נגיש ופחות משנה להם כמה יוקרתי נראה הלובי, באיזו קומה יהיה החדר והאם המלון נמצא על הרחוב הכי תיירותי בעיר. מניסיוני התמחור של הגראנד סנפורד מוצדק ביחס למלונות מתחרים בסביבתו וביחס למלונות ברמה דומה עם מיקום מרכזי יותר.

מהונגקונג לדלהי

עשיתי צ׳קאאוט מהמלון בשעה 16:00 – והרי מובטח לי צ׳קאאוט מאוחר בזכות החברות שלי בתוכנית אמבסדורומהמלון נסעתי עם אובר לתחנת קאולון ומשם עם האיירפורטאקספרס לשדה.

השדה של הונגקונג הוא אחד הטובים בעולם, נקודה. בשדה אין תורים מהירים לבעלי סטטוס או נוסעים במחלקות הפרימיום, וזה תמיד מפתיע כי מדובר באחד היעדים העסקיים הגדולים בעולם, אבל השדה פועל ביעילות כ״כ גבוהה שהתור הרגיל קצר במיוחד כמעט בכל שעה של היום אז באמת שאין צורך בתורים מהירים. אני לא יכול לחשוב על פעם אחת שלקח לי יותר מ-15 דקות לעבור את הבידוק הביטחוני ואת דלפקי ההגירה ביחד. אבל ראוי לציין שאני רשום לתוכנית ׳מבקרים תכופים׳ וזה מאפשר לי לעבור במעברי ההגירה האוטומטיים בכניסה וביציאה מהונגקונג אז אני חוסך בערך רבע שעה בכניסה להונגקונג (אורך התור הממוצע להגירה) ואולי שתי דקות ביציאה מהונגקונג.

המשכתי לטרקלין של קוונטס. הייתה לי אפשרות להיכנס אליו בזכות סטטוס סילבר שיש לי במועדון של בריטיש שקיבלתי במתנה מאחד מקוראיי הבלוג! הטרקלין של קוונטס פשוט נהדר ובעווני לא ביקרתי בו כבר מעל שנתיים, אם אני לא טועה, כי מבחר הטרקלינים של קתאי בשדה פשוט פנטסטי ועד לאחרונה הייתה לי גישה לטרקליני המחלקה הראשונה כך שבאופן טבעי העדפתי אותם. אבל באמת שהטרקלין של קוונטס הוא בחירה נהדרת בהונגקונג וסה״כ קוונטס היא שנייה רק לקתאי בכל הקשור לעיצוב והפעלת טרקלינים יוקרתיים.

Qantas Business Class Lounge Hong Kong

לצערי זמני בטרקלין היה קצר והספקתי סה״כ לשתות בירה או שתיים ולענות לכמה מיילים לפני שהייתי צריך להתקדם לכיוון שער הטיסה.

הטיסה, כרגיל, עברה ללא בעיות ובנוחות מוכרת של מחלקת העסקים של קתאי. אי אפשר לטעות שם. זו הייתה טיסת לילה ולשמחתי הצלחתי לישון כמו שצריךאם כי נחתתי בשדה של דלהי לביקור נוסף במלון של רשת הולידייאין אקספרס שנמצא בתוך הטרמינל אז הדרך מהמטוס לחדר הייתה קצרה מאוד.

כשעתיים אחרי שהגעתי למלון פגשתי את נטע שהגיעה בטיסה של סוויס מציריך. בנקודה הזאת, למעשה, התחיל הטיול שלנו לסרילנקה שעומד בבסיס כל סדרת הפוסטים הלאקצרהבמיוחדעמכםהסליחה הזאת.

צבירת מיילים

מסתבר שריצותמיילים הן עדיין דבר שחי וקיים בשנת 2018. אבל הפוקוס עבר ממחלקת התיירים אל מחלקות הפרימיום ומכאן שריצותמיילים מתאימות כעת יותר לקהל עם תקציב שונה.

כרטיס הלוך/חזור מדלהי לבייג׳ינג דרך הונגקונג מכסה מרחק של קצת יותר מ-7,000 מייל. כל הטיסות בכרטיס היו במחלקות כרטוס I, הנמוכה ביותר מבין מחלקות הכרטוס של מחלקת העסקים, אבל זה לא משנה בפועל כי במועדון של אלסקה כל מחלקות הכרטוס של מחלקת העסקים מאפשרות צבירת מיילים דומה של 125% ממרחק הטיסה לסטטוס (כ-8,750 מיילים סה״כבערך 10% מהרף השנתי) ו-225% ממרחק הטיסה כמיילים למימוש (כ-15,750 מיילים סה״כ) וזה לא כולל את הבונוס שאני מקבל בזכות הסטטוס בלי במועדון שמקנה לי מיילים נוספים לפי 125% ממרחק הטיסה (כ-8,750 מיילים סה״כ). כלומר, כרטיס שעלה 640$ קיצר לי את הדרך לחידוש הסטטוס ב-10% והכניס לי לחשבון כמעט 25,000 מיילים חדשים שלהם יש מבחינתי ערך ריאלי של כ-500$. או, במילים אחרות, רוב עלות הכרטיס חזרה אליי בצורת מיילים.

MileagePlan Earn Points Flying CX

חשוב לי להבהיר שהכרטיס היה אטרקטיבי בעיניי גם בגלל העצירה בהונגקונג. אם לא היה לי צורך או רצון לעצור בהונגקונג אז מרבית הסיכויים שלא הייתי טורח עם הכרטיס הזה. החישוב לעיל, בהשוואת עלות הכרטיס ושווי המיילים שצברתי בזכותו, אינו מצדיק לבדו את ריצתהמיילים הזאת. מבחינתי היה כאן שילוב של שניים: אפשרות להגיע לביקור קצר בהונגקונג בעלות נמוכה ואפשרות לצבור הרבה מאוד מיילים לסטטוס ולמימוש בעלות נמוכה.

על הדרך גם קיבלתי שיעור נוסף באפשרות לעשות קונקשיין בסין ללא ויזה גם כאשר התנאים הפורמליים דורשים את הויזה. על הדרך גם הכרתי מלון חדש בהונגקונג.

לסיכום

לפני הפרק הבא בסדרה אפרסם פוסט על ההטבה במועדון של יונייטד שנקראת “Excursionist Perk”. ההטבה הזאת הייתה נושא ההרצאה שלי במפגש אבל חשוב שהדברים גם יופיעו בכתב. הסבר ההטבה הזאת גם חשוב למען המשך הסיפור כי את הטיסה הבאה בנסיעה, מדלהי לקולומבו, הזמנתי באמצעות ההטבה לעיל.

שמחתי מאוד על ההזדמנות להכיל בנסיעה אחת כ״כ הרבה אלמנטים: גם כרטיס בונוס מעולה של יונייטד, גם שימוש בהטבה נהדרת במסגרת אותו כרטיס בונוס, גם ריצתמיילים נוחה במיוחד, גם שיעור נוסף לגבי הויזה לסין, גם ביקור בהונגקונג, גם טיול עם נטע ביעד חדש ומעניין וגם חזרה לארץ בכרטיס מצוין.

14 מחשבות על “חופשה בסרי-לנקה: ריצת מיילים נוחה

  1. השובר לילה למלון היה שווה את הניצול שלו בשלב זה של השנה [בקושי במחצית ותמיד יש נסיעות פתע] ובמלון הזה ??
    נשמע שהמלון / החדר לא משהו חריג במיוחד.. ואם אני זוכר טוב בשנה שעברה ניצלת שובר כזה למלון בלונדון שהשווי של לילה היה איזה 500/600 יורו. הלא כך?!

    1. א. השובר לא מוגבל לשנה קלנדרית אלא התוקף שלו מתואם עם שנת החברות בתוכנית אמבסדור. שנת החברות שלי מסתיימת בסוף יוני אז אאל״ט השובר האחרון היה תקף עד הקיץ הקרוב.

      ב. השוברים האלו לפעמים מחליפים ידיים וחבר בתוכנית אמבסדור יכול לקבל יותר משובר אחד במהלך שנת החברות שלו (לרוב בגלל שהשתנה לו הסטטוס) כך שלפעמים אפשר לנצל יותר משובר אחד לאורך אותה שנת חברות / אותה שנה קלנדרית.

      ג. אני לא אוהב לשמור שובר כזה עד הרגע האחרון בתקווה לאיזה מימוש חלומי. מצד שני אני גם לא מחפש בנרות כל דרך לממש את השובר בצורה אופטימלית, ומה גם שהוא לא באמת נותן 50% הנחה על כל השהייה כי בדר״כ זמין תעריף גמיש זול יותר מה-BAR (שהוא התעריף הקובע למימוש השובר). כלומר, ברגע שנוצרת הזדמנות טובה מספיק לשימוש בשובר אני משתדל לנצל אותה.

      ד. לא ניצלתי שובר כזה מעולם בלונדון. בכלל לא יצא לי להתארח באף אחד משני המלונות של רשת אינטרקונטיננטל בעיר – וזו תקלה שצריך לתקן במהרה. הפעם הקודמת שניצלתי שובר הייתה באינטרקונטיננטל בוינה בסוף ינואר. כלומר, ניצלתי עד כה שני שוברים ב-2018 והיד עוד נטויה.

      ה. המלון בלונדון שחשבת עליו הוא מייפייר (MayFair). ביקרתי בו ללילה אחד בדצמבר, במהלך גיחה לשווקי חג-המולד, ואכן השתמשתי בשובר ללילה-חינם אבל זה היה שובר אחר של מועדון רדיסון ריוורדס.

    1. לא לא… זה דווקא היה קונקשיין קצר. בערך שעתיים, אפילו פחות.

      אבל אני מבין מאיפה הבלבול. הטיסה מדלהי להונג-קונג היא טיסת לילה – היא ממריאה מדלהי בסביבות 22:30, שאז כבר בסביבות 01:00 בלילה בהונג-קונג בגלל הפרשי שעות, ונוחתת בהונ-קונג כעבר כשש שעות בסביבות השעה 07:00 בבוקר. הטיסה לבייג׳ינג המריאה מעט מאוחר יותר באותו הבוקר.

  2. אלעד

    קודם כל תודה רבה לך ולנטע על ארגון המפגש, היה מעניין מאוד.
    לגבי הקונקשיין בסין, האם כשעברת בטנזיט היה לך כבר בורדינג לטיסה להונג קונג, או שניפקו לך שם לפני הביקורת גבולות? איך אתה משווה את קתאי ביחס לשאר החברות בשורה הראשונה?

    1. תודה, ושמחתי לראות אותך במפגש!

      לשאלותיך,

      (א) כן, היה לי בורדינג-פאס לטיסת ההמשך כשנחתתי בבייג׳ינג. אם לא היה לי הייתי צריך לגשת קודם כל לדלפק הטרנזיט ולהמתין שם לנציג של קתאי שיבוא.

      (ב) בשקלול כל המשתנים – שירותיי הקרקע, הטרקלינים, איכות המושב, איכות המטוס, השירות בטיסה וכיוצ״ב – אני חושב שלקתאי יש את אחת מחמשת מחלקות העסקים הטובות בעולם ואולי אחת מהשלוש הטובות בעולם אפילו. יש שיגידו שהיה הטובה בעולם, ואני לא אתווכח. שתי המתחרות הגדולות של קתאי, בעיניי, הן סינגפור איירליינס וקטאר איירוויס.

    1. כן, והאמת היא שגם נטע נסעה רק עם כבודת-יד.

      אני תמיד נוסע רק עם כבודת-יד. בגדול רק בנסיעה אחת בשנים האחרונות מסרתי מזוודה וזה היה בינואר 2017 כשטסתי לשבועיים בניו-זילנד (עם עצירות קצרות באירופה בהלוך ובאסיה בחזור).

  3. שמשון

    סליחה שאני שואל, אבל רגע של "המלך הוא עירום" ואני מניח שאתה נשאל את זה הרבה על ידי אנשים שלא משחקים את משחק הנקודות והמיילים.
    אז שילמת מאה ומשהו דולר בקיזוז הערך של הנקודות והכרטיס, ושרפת יומיים על התרוצצות חסרת תוחלת במטוסים, בשביל לסמן "וי" על ביקור של כמה שעות בהונג קונג? כפי שאמרת זה לא נשמע כבוננזה של תעריף שגוי.
    אני מבין שבניגוד לרוב האנשים שרואים בטיסות אמצעי ולא מטרה, שחקני הנקודות רואים בטיסות/מלונות את המטרה עצמה. אבל מטוס תמיד יהיה פחות נוח מהמיטה בבית, ומי שטס הרבה מכורח תפקידו יחפש לקצר את זמן המסע או להפוך אותו לנעים יותר על ידי שדרוג, כמובן שגם לבעלי משפחות הוספה של יומיים לנסיעה בשביל ריצת מיילים זו אפשרות עם סיכוי קלוש. במקרה שלך אני לא יודע במה אתה עוסק מעבר לבלוג כי להתפרנס מבלוג זה קשה בכל שפה וקרוב לבלתי אפשרי בעברית, אבל באמת שרפת יומיים מהחופש בשביל לתפור הלוך חזור להונג קונג?
    יום חופש שווה הרבה כסף ממשי, שלא לדבר על העלות האלטרנטיבית שלו.

    אני מאוד אוהב את עולם התעופה אבל אני לא מאבד פוקוס מהמטרה שלי בתור נוסע עסקי: אני רוצה להגיע בדרך הקצרה ביותר, הנוחה ביותר: מוכן להחליף טיסה ישירה בטיסה עם קונקשן סביר בכדי לשדרג, ולצבור מקסימום נקודות שאותן אוכל לנצל הן לנסיעות עסקים והן לנסיעות פרטיות. מעניין אותי אם אתה רואה את עצמך ממשיך בריצות מיילים כאלה לאורך זמן, ובכלל את דעתם של הקוראים.

    1. אני שמח שהעלית את כל הנקודות האלו והנה יש לי הזדמנות לענות ולהאיר קצת את הדברים.

      (א) רציתי להגיע להונג-קונג ונשארתי בעיר 48 שעות. ללא הקישור הזה לא הייתי בוחר בריצת-המיילים. המטרה לא הייתה לבלות שעות רבות במטוסים, מה גם שטסתי פעמים רבות עם קתאי ולא מדובר בסקירת מוצר חדש.

      (ב) משזה נאמר, אחת המטרות שלי היא לנסות כמה שיותר חברות תעופה, כמה שיותר מחלקות שירות וכמה שיותר פעמים. כלומר, אם יש לי הזדמנות לטוס במחלקת פרימיום בעלות אפס או קרוב לעלות אפס – כנראה שאבחר לטוס. זה הניסיון הקולקטיבי הזה – בטיסות, במעבר בשדות תעופה, בכל ההתנהלות – שמאפשר לי לכתוב כ״כ הרבה בתחום, לבקר, להשוות ולעזור לנוסעים אחרים.

      (ג) אני עובד בתחום הנסיעות, מעבר לבלוג, ובפועל כל עוד המחשב שלי איתי אני יכול לעבוד. אז כל הטיסות האלו הן לא ׳זמן מת׳ מבחינתי בשום צורה. להפך – ימי טיסות הם לרוב ימים פרודוקטיביים יותר עבורי כי אין לי הסחות דעת כמו שיש לי כשאני בארץ. כמובן שאני לא יכול להיות בחו״ל כל השנה ויש לי התחייבויות וכו׳ בעבודה ובחיים הפרטיים אבל סה״כ יש לי גמישות גבוהה בנסיעות.

      (ד) לגבי הפרק האחרון על צבירת המיילים: הפוקוס בפוסט היה על שווי המיילים למימוש (ומשם גזרתי שערכם 500$ מול מחיר כרטיס של 640$) אבל צריך לזכור שאני מכוון לסטטוס גבוה במועדון של אלסקה וזקוק למיילים לסטטוס. כלומר, הכרטיס הזה היה הזדמנות טובה מבחינתי לעשות צעד נוסף לקראת חידוש הסטטוס – וזה מבחינתי שווה לא מעט.

      (ה) ריצות-מיילים עבורי הפכו דבר נדיר מאוד. לפני מספר שנים, כשהייתה לי סבלנות גבוהה יותר למחלקת התיירים והקרדיט לטיסות במחלקה זו היה גבוה משמעותית מכפי שהוא כיום, הייתי עושה מספר ריצות-מיילים בשנה (עם עדיפות ליעדים מעניינים, כמובן). זה היה משתלם ובגדול. כיום ההזדמנויות לריצות-מיילים הפכו מועטות ובפרט במחלקות הפרימיום.

      – – –

      הפוקוס של נוסע עסקי חכם צריך להיות, בדיוק כפי שכתבת, קיצור הזמן ושדרוג הנוחות (לא בהכרח מבחינת מחלקת השירות אלא גם מבחינת מסלול הטיסות, סוג המטוס וכו׳). ההמלצה הכללית שלי לנוסעים עסקיים היא לא לעשות ׳שמיניות באוויר׳ רק כדי להשיג עוד קצת נקודות אלא לבחור את הטיסות הנוחות ביותר ואז להבין איך צוברים מהן את מקסימום הנקודות. רק במקרים מיוחדים משתלם לבחור בכרטיס נוח פחות או יקר יותר בשביל צבירה מועדפת.

  4. יוחאי

    תודה על הפירוט!
    האם לא יכולת בצורה כלשהי לא להגיע לטיסות הונג קונג – בייג'ין – הונג קונג, ועדיין לצבור את המיילים?
    הרי אם שילמת את הכרטיס, מה אכפת לחברה אם טסת בפועל או לא לצורך צבירת המיילים…

    1. בלתי אפשרי, משתי סיבות:

      (1) מועדוני תעופה לא נותנים קרדיט על טיסות שחבר המועדון לא טס. גם אם שילם עליהן. אם היו נותנים קרדיט מעצם רכישת הכרטיס, בלי הצורך לטוס בפועל, כנראה שהיה לי את הסטטוס הגבוה ביותר של חמישה מועדוני תעופה שונים או יותר.

      (2) ברגע שאתה מפסיד טיסה כלשהי (קופון בכרטיס) אוטומטית יימחקו כל שאר הטיסות באותו כרטיס. כלומר, במקרה שלי, אם לא הייתי מגיע לטיסה מהונג-קונג לבייג׳ינג אז הכרטיס כולו היה נמחק ובתוך כך הייתי מאבד את הטיסה מהונג-קונג לדלהי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s