טיוליולי: ארה״ב וארגנטינה בשבועיים וחצי

את מרבית חודש יולי ביליתי באמריקה. בפעם הראשונה ביקרתי בניו-יורק ביום העצמאות האמריקני, ה-4 ליולי, וכמה ימים אח״כ בבואנוס איירס ביום העצמאות הארגנטינאי, ה-9 ליולי. הנסיעה הזאת הייתה מהנה במיוחד אבל היא גם מקור לפוסטים רבים שיגיעו בהמשך. לבינתיים, הנה המבוא: תכנון המסלול, עלויות ועוד.

העוגנים בלו״ז לנסיעה הזו היו שני האירועים: יום העצמאות האמריקני ויום העצמאות הארגנטינאי. שניהם חלים בחודש יולי ואת שניהם רציתי לחוות במרכזן של ערים גדולות. בארגנטינה הבחירה קלה למדי – עיר הבירה, בואנוס איירס, שהיא גם המרכז הכלכלי והחברתי הגדול במדינה – בעוד בארה״ב ישנן ערים רבות שחוגגות את ה-4 ביולי בהפקה גדולה. חשבתי על מיאמי, לאס-וגאס, וושינגטון ואפילו בוסטון אבל בסופו של יום הפור נפל על ניו-יורק שהיא אולי העיר האייקונית ביותר לחגוג בה את יום העצמאות.

חגיגות ה-4 ביולי מתקיימות במספר מוקדים ברחבי ניו-יורק כשכמה מהם נמצאים במנהטן. המוקד הפופולרי ביותר, העיקרי אם תרצו, הוא בדרום האי ובפרט במופע הזיקוקים המפורסם של רשת חנויות הכלבו הענקית מייסיס. מייסיס מפעילה מספר מופעי זיקוקים אבל הגדול שבהם – זה שמשודר בשידור חי בטלויזיה האמריקנית לכל המדינות – מתקיים מעל הנהר בדרום מנהטן (המיקום המדוייק אינו קבוע לאורך השנים).

לביקור בניו-יורק (ארבעה ימים) ובואנוס איירס (שלושה ימים) הוספתי שני יעדים נוספים: בוסטון (שלושה ימים) ומנדוזה (שבעה ימים).

כרטיסי הטיסה

כאמירה כללית כרטיסי טיסה מישראל למדינות בדרום אמריקה (ברזיל, פרו, ארגנטינה וכו׳) מתחילים מאזור 800$ מחוץ לעונה ו-1200$ בשיא העונה. אם תרצו להגיע ליעד משני יותר, בניגוד לערים הגדולות, תצטרכו להוסיף כמה עשרות או כמה מאות דולרים נוספים. הכרטיסים הזולים בדר״כ יהיו של חברות אירופיות המציעות קונקשיין בודד בדרך לדרום אמריקה כמו איבריה, אלאיטליה, בריטיש, אייר פראנס ועוד.

מכיוון שרציתי לעצור בארה״ב בדרך לדרום-אמריקה חיפשתי כרטיס של אמריקן עם עצירה בניו-יורק. שעות רבות לקח לי להרכיב את לו״ז הטיסות האידיאלי מבחינתי ובסופו של תהליך סדר הטיסות נראה כך:

• ת״א (TLV) ללונדון (LHR) בטיסת בוקר של אלעל.
• לונדון (LHR) לניו-יורק (JFK) בטיסת צהריים של אמריקן.
• ניו-יורק (JFK) לבואנוס איירס (EZE) בטיסת לילה של אמריקן.
• מנדוזה (MDZ) לסנטיאגו דה צ׳ילה (SCL) בטיסת צהריים של לאן.
• סנטיאגו דה צ׳ילה (SCL) לדאלאס (DFW) בטיסת לילה של אמריקן.
• דאלאס (DFW) לניו-יורק (JFK) בטיסת צהריים של אמריקן.
• ניו-יורק (JFK) לציריך (ZRH) בטיסת לילה של אמריקן.
• ציריך (ZRH) לת״א (TLV) בטיסת בוקר של אלעל.

חמשת טיסות החזור, ממנדוזה עד ת״א, היו ברצף אחד עם קונקשיינים יחסית קצרים בכל השדות בדרך. וכן, זה היה מתיש כמו שזה נראה (חמש טיסות רצופות, שתיים מהן מעל שמונה שעות, במסגרת של יומיים).

השתמשתי בשני שוברי שדרוג של אמריקן כדי לשדרג את כל הטיסות של החברה למחלקת העסקים. בטיסת לאן לא הייתה כלל מחלקת עסקים אבל הוקצה לי מושב מועדף לאור הסטטוס שלי בברית OneWorld. בטיסת אלעל ללונדון ישבתי במחלקת תיירים-פלוס (חינם לבעלי סטטוס טופ-פלטינום) ובטיסת אלעל מציריך שודרגתי למחלקת העסקים. בגלל שינוי לו״ז של הרגע האחרון טסתי מניו-יורק ללונדון בטיסה של וירג׳ן אטלנטיק, במחלקת העסקים, במקום בטיסה של אמריקן.

Virgin Atlantic Upper Class

סה״כ הכרטיס לעיל עלה לי 1325$. למיטב זכרוני זה כרטיס הטיסה היקר ביותר שרכשתי אי פעם בכסף, עד כמה שזה אולי נשמע בלתי סביר לחלקכם. בגלל שהכרטיס נרכש כחצי שנה לפני הנסיעה – כשלא ידעתי ב-100% שאוכל לטוס את הכרטיס – ובגלל שמדובר בכרטיס ללא אפשרות ביטול בחרתי לרכוש גם ׳ביטוח טיסה מכל סיבה שהיא׳ של חברת טריפ גרנטי. אני מזכיר שניתן לרכוש אותו גם בנקודות של אלעל – כך שזו אפשרות לא רעה לנצל נקודות שעומדות לפוג תוקף.

לכרטיס העיקרי הוספתי שלושה כרטיסים בכיוון-אחד: ניו-יורק לבוסטון (70$), בוסטון לניו-יורק (105$) ובואנוס איירס למנדוזה (6,000 מיילים של אמריקן ו-3$ במסים). שתי הטיסות הראשונות צברו לי כ-1,000 מיילים כל אחת ובשתיהן שודרגתי למחלקה הראשונה (עניין כמעט וודאי עם סטטוס אקזקיוטיב-פלטינום של אמריקן).

סה״כ כ-24,000 מיילים באוויר. כך זה נראה במפה:

לילות ניו-יורק

בניו-יורק, בה ביליתי שלושה לילות, רציתי להתארח במלון בדרום מנהטן – אזור וול סטריט. הסיבה פשוטה: העדפתי מלון שיהיה במרחק הליכה מאזור הצפייה במופע הזיקוקים של מייסיס. לאור כמות המבקרים המשטרה חוסמת ביום החגיגה מספר רחובות בדרום האי, ובכלל יש תנועה רבה ברחובות, כך שהמיקום היה המשתנה העיקרי מבחינתי בבחירת המלון. אחרי התלבטויות צימצתי את האפשרויות לשתיים בלבד: מלון הילטון מילניום (קבוצת הילטון) ומלון אנדז וול סטריט (קבוצת הייאט). הראשון הוא מלון עם אופי עסקי יותר, והוא גדול משמעותית, והשני הוא מלון בוטיק-שכזה.

זאת הזדמנות טובה להזכיר שהילטון מציעה מספר תעריפים מוזלים לכלל הלקוחות. מרבית המלונות של הקבוצה בניו-יורק מציעים מחירים מוזלים, וכך במקרה הזה מצאתי את החדר הרגיל במלון של הילטון במחיר נמוך של 143$/לילה בלבד (לפני מסים) בתעריף גמיש של MVP. כבר זמן רב שאני רוצה לנסות את המלון הזה ולא מוצא הזדמנות.

בסופו של דבר בחרתי להתארח דווקא במלון אנדז מקבוצת הייאט. גם כי שמעתי על המלון ביקורות חיוביות מאוד, גם כי המיקום שלו מעט טוב יותר משל ההילטון וגם כי בחצי הראשון של 2016 ביליתי מעט מדי לילות במלונות קבוצת הייאט לטובת שמירה על סטטוס דיימונד. בזכות תוכנית ה-BRG של הקבוצה שילמתי רק 120$/לילה (לפני מסים) כך שזו גם הייתה הבחירה הכלכלית יותר.

לילות בוסטון

את הלילה הראשון בבוסטון ביליתי במלון אינטרקונטיננטל, אחד המלונות הטובים ביותר בעיר, ושילמתי בדיוק 0$ תודות לתוכנית ה-BRG של הקבוצה שמקנה לילה ראשון בחינם. המלון הזה, אגב, מתמחר את החדרים הרגילים שלו מעל 350$/לילה כדבר שבשיגרה – או 55,000 נקודות מועדון.

לאחרונה חידשתי את חברותי במועדון אמבסדור של רשת המלונות היוקרתית ותודות לסטטוס הזה זכיתי לשדרוג לחדר עם נוף מצוין, סלסלת פירות ובקבוקי מים בחינם. ארוחת בוקר לא הייתה כלולה במחיר והרי זו אינה הטבה לחברי המועדון.

את הלילה השני ביליתי במלון הייאט רג׳נסי במרכז העיר. גם הוא מתמחר את חדריו יחסית ביוקר אבל למזלי בתאריך שבו שהיתי היה תעריף מוזל של 159$/לילה בלבד (לפני מסים) למחזיקי כרטיס של AAA. חשוב לזכור תמיד לבדוק את כל ההנחות האפשריות כי במקרה הזה התעריף של AAA חסך לי, אם אני זוכר נכון, מעל 30% במחיר (חריג!). זהו מלון מקטגוריה 4 במועדון גולד פספורט ודורש 15,000 נקודות לטובת לילה-בונוס או 7,500 נקודות ו-100$ בתעריף נקודות+כסף.

סה״כ התרשמתי מאוד לטובה מהאינטרקונטיננטל. בהמשך השנה אחזור אליו לביקור נוסף, ככל הנראה למספר לילות, ובתקווה אפרסם ביקורת מקיפה על המלון אחרי כן. המלון של הייאט, לעומת זאת, בהחלט ׳עשה את העבודה׳ אבל לא השאיר טעם של עוד. הוא מספיק טוב עבור מי שמעוניין להיות במרכז העיר אבל הוא לא מפואר מדי, לא מפנק מדי ולא מעניין בשום צורה.

לילות בואנוס איירס ומנדוזה

בירת ארגנטינה היא לא עיר יקרה – בטח בזירת המלונות שלה. לרמות המחירים הנמוכות לא תורמת הקריסה המתמשכת של המטבע המקומי. לילה במלון ברמה טובה יכול לעלות בקלות מתחת ל-100$ אבל בעיר קיימים גם מספר מלונות יוקרתיים מאוד במחירים גבוהים בהרבה. הטוב ביותר, לדעת רבים, הוא מלון פארק הייאט דוהאו (Park Hyatt Duhau) שחדריו יכולים לעלות בקלות מעל 500$/לילה.

אחרי ששיניתי את דעתי פעמיים או שלוש החלטתי לבחור במלון אנסלמו שנמצא בלב שכונת סאן-טלמו הצבעונית והמעניינת. זו השכונה העתיקה ביותר בבואנוס איירס והיא עמוסה במקומות בילוי, שווקים מקומיים, חנויות מעניינות ועוד. מלון אנסלמו הוא חלק מאוסף מלונות קיוריו של קבוצת הילטון מה שאומר שזכיתי ליחס מועדף בהיותי חבר מועדון בסטטוס דיימונד. שדרוג לא קיבלתי אבל לפחות חיכה לי בקבוק יין בחדר לצד סלסלת פירות ושוקולדים. המחיר, אגב, היה סה״כ 66$/לילה (לפני מסים).

מדובר במלון בוטיק עם חדרים קטנים בעיצוב מינימליסטי ומיקום מעולה. החוויה שלי מהמלון הייתה מעורבת, בעיקר בגלל שירות גרוע למדי שקיבלתי במסעדה במהלך ארוחת ערב, ולכן לא אחזור למלון הזה בעתיד. ראוי לציין שפניתי למלון לאחר השהייה עם רשמים וקיבלתי מענה מהיר שכלל גם פיצוי כספי מסוים.

הבחירה שלי למלון במנדוזה הייתה קלה במיוחד. במרכז העיר, בחזית הפארק העירוני החשוב והגדול ביותר, ניצב בגאון מלון פארק הייאט היוקרתי. בהחלט מדובר באחד המלונות הטובים ביותר במנדוזה, אולי הטוב שבהם, והמחירים סה״כ בהתאם. אבל למזל חברי המועדון של הייאט זהו מלון מקטגוריה 2 בלבד ולכן דורש רק 8,000 נקודות ללילה או 4,000 נקודות ו-55$ בתעריף נקודות+כסף.

ואומנם המחירים בתאריכים שלי היו שפויים לגמרי – בכל זאת חורף במנדוזה – העדפתי להזמין את ששת הלילות שלי בתעריף נקודות+כסף. התעריף הזה פופולרי מאוד בקרב חברי המועדון של הייאט משום שהוא נחשב כתעריף בכסף ועל כן הלילות נספרים לטובת השגת/שימור הסטטוס הגבוה. כדי להוסיף כיף על כיף השתמשתי באחד משוברי השדרוג שלי כדי להבטיח לעצמי סוויטה לכל ששת הלילות. במהלך הצ׳ק-אין נודע לי שקיבלתי אפילו שדרוג נוסף לסוויטה גדולה יותר. ביקורת מלאה תעלה בהמשך החודש.

המלון של הייאט במנדוזה, אגב, מנוהל ע״י לנדרו ליפשיץ. בחור יהודי עם משפחה בישראל אבל הוא עצמו ארנטינאי לגמרי ואינו דובר עברית. פגשתי אותו מספר פעמים במהלך השבוע והוא התגלה כמנהל מצוין ואדם אדיב מאוד. בכלל, זכיתי לשירות מצוין מכל הצוות של המלון. מומלץ בחום!

פוסטים שיעלו בשבועות הבאים

הנסיעה הזאת התגלתה בדיעבד ככר פורה למגוון פוסטים מעניינים.

לדוגמה, את הפוסט ״מדריך: איך להזמין חבילות לחו״ל״ כתבתי לאחר שאספתי שתי חבילות במלון אנדז וול-סטריט בדרום מנהטן. במהלך הנסיעה פרסמתי גם פוסטים על חוויות שונות כמו איך יצאתי מ-JFK בפחות מרבע בשעה או למה קיבלתי הזמנה במייל לטרקלין בשדה תעופה.

בשבועות הקרובים אעלה לאתר חמישה פוסטים נוספים:

• שירותי ההסעות של כרמל בניו-יורק ובכלל. ישראלים רבים מכירים את החברה האמריקנית עם השם היהודי אבל לא רבים יודעים כמה היא גדלה בשנים האחרונות ומה היא מציעה כיום. בפוסט ייעודי אציג את האפליקציה שלה, המחירים, הכדאיות של השירות והרשמים האישיים שלי משתי הנסיעות האחרונות.
  – – –
• מה קורה עם מחלקות העסקים הבינ״ל של אמריקן? אני כבר מאבד ספירה. אמריקן, ככלל, מציעה מוצר טוב מאוד במחלקות העסקים הבינ״ל שלה אבל אחידות בהחלט שאין בו. כמעט בכל דגם מטוס בצי של החברה יש מחלקת עסקים מעט שונה. בנסיעה האחרונה לדרום-אמריקה טסתי שלוש טיסות ארוכות עם אמריקן בשלושה מטוסים שונים.
  – – –
• ביקורת על מלון פארק הייאט מנדוזה. אני לא מרבה לפרסם ביקורות למלונות מהסיבה הפשוטה שאני לא מרגיש בנוח לכתוב כמה עמודים של רשמים על מלון ששהיתי בו רק שניים או שלושה לילות ובקושי הספקתי להנות ממנו. שזו תהיה נחלתם של בלוגרים אחרים, עיתונאים חובבנים ומכורי טריפאדוויזור. ביקורת אני כותב רק על מלונות שבהם התארחתי לפחות שבוע ורצוי במספר שהיות שונות.
  – – –
• האם מותר להעלות בקבוקיי יין למטוס? אולי תופתעו לגלות שיש חברות תעופה שמתירות העלאת בקבוקי נוזלים גדולים למטוס – קל וחומר אלו שנרכשו בחנויות הדיוטי-פרי. במהלך הנסיעה קרה לי מקרה חצי-מביך שנגע לבקבוק יין שרכשתי במתנה עבורי אבא שלי – אבל יצאתי מזה עם יחסית מעט טירחה והבקבוק הגיע ארצה ללא פגע.
  – – –
• הכירו את הקונקשיין שלכם. בדרך מבוסטון לבואנוס איירס היה לי קונקשיין בניו-יורק בין שתי טיסות של אמריקן שכל אחת מהן הייתה בכרטיס נפרד. באופן כללי קונקשיין כזה נחשב ׳לא מוגן׳ במובן שהאחריות מוטלת על הנוסע להספיק את המעבר. במיוחד במקרים כאלו כדאי ללמוד היטב מראש את האפשרויות השונות, את הליך המעבר בשדה ואת החלופות במקרה של פספוס טיסת ההמשך. לאמריקן, אגב, יש מדיניות ייחודית למדי בנושא הזה.

לסיכום

נהנתי מאוד מהנסיעה שלי לארה״ב וארגנטינה. גם חגגתי בשתי חגיגות, גם ביקרתי בשתי ערים שטרם ביקרתי בהן לפני כן וגם ניסיתי מחלקת עסקים חדשה (וירג׳ן אטלנטיק מלונדון לניו-יורק). צברתי אלפים רבים של מיילים ונקודות לאורך הדרך ובפרט במועדון AAdvantage שעד ה-1 לאוגוסט עדיין העניק מיילים ע״פ מרחק הטיסה בניגוד לעלות הכרטיס (המצב החדש שנכנס לתוקף בינתיים).

חבר קרוב טס השבוע לבוסטון עם אישתו לטובת תואר מתקדם בבית הספר למשפטים באונ׳ הארוורד. זו הזדמנות טובה לאחל לו המון בהצלחה, בלימודים ובתקופה בארה״ב בכלל, וזה תמריץ גדול עבורי לבקר בבוסטון כמה שיותר פעמים בשנה הקרובה. בשאיפה אוכל לנסות גם מספר מלונות שונים בעיר ואכתוב על חלקם ביקורות.