מסביב לעולם בכיוון מערב: שבוע במנהטן

פוסטים קודמים בסדרה:

מבוא: מסביב לעולם בכיוון מערב
מסביב לעולם בכיוון מערב: בדרך לניו–יורק

נחתתי בשדה התעופה ניו–יורק קנדי (JFK) ביום שלישי בצהריים. הטיסה הבאה שלי, לשיקגו, הייתה ביום שני שאחריו משדה התעופה לה–גווארדיה (LGA). כלומר, התוכנית הייתה לבלות סופ״ש ארוך עם החברים במנהטן (על בסיס הזמן הפנוי שלהם, ומבחינתי הימים לא היו ימי חופשה). חשוב גם לציין שבחרתי להגיע בשבוע הראשון של יולי כדי להנות מחגיגות ה-4 ליולי – יום העצמאות האמריקני – כשמופע הזיקוקים הגדול ביותר בארה״ב (ככל הנראה) הוא מעל האיסט–ריוור בין דרום מנהטן לברוקלין. גם ב-2016 ביקרתי בניו–יורק בתאריך הזה.

הדרישות שלי למלון היו פשוטות למדי:

• לא להחליף מלון במהלך הסופ״ש ואם כן אז רק ביום ראשון אחה״צ.
  – – –
• לבחור מלון במיטדאון או מידטאון–ווסט ובכל מקרה לא דרומית לרחוב 50 ולא מזרחית לשדרה החמישית. רציתי להיות במרחק הליכה מהאפר–ווסט.
  – – –
• עדיפות למלון ברמה גבוהה שיאפשר לי גם לצבור נקודות, אבל לא הכרחי.
  – – –
• עדיפות למחיר של פחות מ-200$/לילה ולכל היותר 250$/לילה. במובני ניו–יורק זה תקציב סביר לגמרי ולא גבוה בכלל (יש שבועות שלמים בשנה שקשה למצוא מלון ראוי במנהטן בפחות מ-400$/לילה).

סה״כ מנהטן לא יקרה במיוחד בתחילת יולי, למרבה ההפתעה, ובפרט בלילה של ה-4 ליולי (כי אומנם לא מדובר ביום חופש לאמריקאים אבל נוסעים עסקיים לרוב לא יבלו את הלילה הזה מחוץ לבית). אז מדובר בתקופה מצוינת לבקר בניו–יורק.

מהשדה לעיר

שירות ההסעות המועדף עלי, ככלל, הוא בלאקליין. הבעיה היא שהמחירים של בלאקליין הם לא תמיד תחרותיים מספיק ביחס לחלופות בשוק וניו–יורק היא מקרה קלאסי לעיר שבה שירותי בלאקליין פשוט יקרים מדי לטעמי. הנה, לצורך הדוגמה, ציטוט מחיר לנסיעה מ-JFK לדרום מנהטן ביום שלישי הקרוב:

למען ההגינות חשוב לציין שהמחיר של בלאקליין הוא תחרותי ביחס למחירים של חברות הסעות אחרות שמציעות איסוף פרטי מ-JFK (כולל שירות Meet&Greet, שהוא חלק מהשירות של בלאקליין). כוונתי היא שיש חלופות אחרות בשוק שהן מספיק נוחות והמחיר שלהן נמוך משמעותית. בפוסט מ-2016, ״מתי כדאי להזמין איסוף פרטי משדה התעופה?״, כתבתי ש…״אני כן מוכן לשלם פרמיה מסוימת בשביל הנוחות הנוספת – במיוחד במדינות עולם שני ושלישי שבהן שירות כאמור אינו יקר במיוחד והמוניות המקומיות נוטות להיות פחות נעימות״. בארה״ב, לעומת זאת, אין באמת בעיות של פערי–שפה, פיקוח על נהגי מוניות, חיבור אינטרנט וכיוצ״ב, ולכן בעיניי שירות כמו Meet&greet, שהוא מרכיב יקר למדי, אינו חיוני או משמעותי.

בניו–יורק אני מעדיף להשתמש בשירות של כרמל עליו המלצתי בעבר. לכרמל יש אפליקציה נוחה למדי, צי רכבים מגוון מאוד (לא בהכרח בבעלותה), מחירים נמוכים וזמינות נהגים גבוהה. אחרי הרבה נסיעות שהוזמנו דרך כרמל נותרתי לקוח מרוצה. אני אפילו צובר נקודות מכל נסיעה בזכות מועדון הלקוחות של כרמל שמקושר, אגב, גם למועדון הנוסע המתמיד של אלעל.

הנסיעה מ-JFK למלון הראשון שבחרתי, בדרום מנהטן, עלתה סה״כ 53$. המחיר המלא היה 59$ אבל יכלתי להשתמש בקופון הנחה (אחד מבין אינסוף שניתן לקבל לפי דרישה בכל עת). על נסיעת מונית רגילה מ-JFK כנראה שהייתי משלם אפילו יותר, ובכל מקרה אני תמיד מעדיף להזמין נסיעה (גם במונית) דרך אחת האפליקציות ולא בתחנת מוניות. כשהנסיעה מתועדת באמצעות אפליקציה כלשהי, קל וחומר של חברה ענקית כמו אובר או בלאקליין, אז הסיכוי לרמאות כלשהי קטן משמעותית וגם התשלום לא עובר במזומן (כברירת מחדל).

אפילו צברתי 73 מיילים של אלסקה מהנסיעה הזאת. זה אומר שאם אסע עוד 1712 נסיעות דומות יהיו לי מספיק מיילים לכרטיס הלוך/חזור מת״א לניו–יורק במחלקת העסקים של קתאי. שווה!

אגב, האפליקציה של כרמל השתפרה מאוד בשנה האחרונה וכעת נוסף כפתור ׳אני מוכן לאיסוף׳ שחוסך את הצורך להתקשר למוקד השירות אחרי היציאה מהשדה. למען הסר ספק: השירות של כרמל לא דומה לשירות של בלאקליין ובפרט שהוא לא כולל שירות Meet&Greet ואפילו לא מקצה נהג מראש לכל איסוף אלא פשוט מקשר בין נהג זמין באזור לנוסע ברגע שהנוסע מוכן לאיסוף בהתאם לשעה שנקבעה מראש (לפחות כך זה באיסוף משדה תעופה גדול).

לילה אחד בדרום מנהטן

בחרתי לנצל את הלילה הראשון, כשידעתי שאז חברים שלי לא יהיו זמינים להיפגש, כדי לרשום שהייה נוספת במלון של קבוצת מאריוט ובכך להשלים את המבצע שהקנה לי שובר ללילה–חינם לאחר שתי שהיות בלבד. זה מבצע אטרקטיבי במיוחד – שעדיין זמין – ובפרט אם מצליחים להשלים שתי שהיות קצרות וזולות ואח״כ לנצל את השובר כדי להנות מלילה במלון יקר יחסית.

בחרתי במלון של רשת קורטיארד עם השם הקצר והקליט:

Courtyard by Marriott New-York Downtown Manhattan/World Trade Center Area

הנסיעה מהשדה למלון הייתה במסלול די מפתיע, וארוך, אבל זה גם המסלול שמופיע באתר המלון על בסיס השירות של גוגל:

הלילה הזה עלה לי 128$. בחרתי בתעריף ׳מנופח׳, אם כי מוזל בכל זאת, שכלל ארוחת בוקר ובונוס של 4,000 נקודות. סה״כ צברתי מהשהייה כ-5,000 נקודות (בערך 40$ בשווי ריאלי) ושובר ללילה–חינם שכעת תקף לכל מלון עד קטגוריה 4 (נגיד 150$ בשווי ריאלי, לפי תעריף סטנדרטי של 25,000 נקודות ללילה במלון מקטגוריה 4). כלומר, אם תרצו, שילמתי 128$ וקיבלתי תמורה בשווי ריאלי של 190$ – שזה בערך 150% על ההוצאה.

המלון, לשמחתי, היה בסדר גמור. כמובן שלא מדובר במלון יוקרה, ולא במיקום פנטסטי לתיירים בעיר (למעט הקירבה לאתר ההנצחה של מגדלי התאומים), אבל השירות היה טוב, החדרים היו מרווחים מספיק ואפילו היה נוף מהחלון. ביחס למחיר ששילמתי קיבלתי תמורה גבוהה מאוד לכסף.

מיקום המלון:

ביום למחרתי הזמנתי שוב רכב של כרמל שייקח אותי למלון הבא במידטאון. הנסיעה עלתה 20$ בדיוק.

ארבעה לילות במידטאון

מחירי המלונות בניו–יורק בתחילת יולי אינם גבוהים במיוחד, כאמור, ולכן היו בפניי אפשרויות רבות. בדקתי מלונות דרך כל הערוצים המובילים: באתר Club1Hotels, באתר וירטואוזו, באתר תוכנית FHR, באתרי הקבוצות הגדולות (לרבות תעריף MVP של קבוצת הילטון שתקף בצפון–אמריקה) וכמובן שבדקתי גם אפשרות של שימוש בנקודות אבל כאמירה כללית כל המלונות הטובים בניו–יורק מקוטלגים גבוה מאוד בטבלאות המימוש הרלוונטיות כך שלילות–בונוס הם עניין יקר (ולרוב לא כלכלי).

(1) ההזמנה

לבסוף ב-22 ליוני, בקושי שבועיים לפני השהייה, מצאתי את העסקה המשתלמת לה חיכיתי: ארבעה לילות במלון London NYC היוקרתי (של רשת קונראד מקבוצת הילטון) במחיר של 875$ כולל המסים באמצעות תוכנית ה-FHR של אמקס. כלומר, בערך 220$/לילה. המחיר הנמוך–יחסית הוא תוצאה של מבצע ׳לילה רביעי בחינם׳. המלון הזה דורש, באופן שיגרתי, מעל 500$/לילה כך ש-220$/לילה זה פחות מחצי המחיר הרגיל. זאת ועוד – בגלל שמדובר בהזמנה של FHR הרי שהמחיר כולל סל הטבות הכולל גם קרדיט בסך 100$ לשימוש במלון (ושדרוג אפשרי, וארוחת בוקר בחינם, וצ׳ק–אאוט מאוחר… אבל כל אלו הן הטבות שאני ממילא זכאי להן כבעל סטטוס גולד במועדון של הילטון שגם הוא הטבה למחזיקי אמקס פלטינום). התקשרתי מיד למוקד הטרוול של אמקס וביצעתי את ההזמנה. שמח וטוב לב המשכתי בחיי.

טיפ למתקדמים: קוד הקורפורייט של תוכנית ה-FHR הוא ״9876464״ כך שניתן למצוא את התעריפים של התוכנית באתר של הילטון ותיאורתית גם לבצע את ההזמנה מבלי לעבור דרך מוקד הטרוול (אבל זה כמובן משהו שאמקס לא מעוניינת שלקוחותיה יעשו).

המשכתי לעקוב אחר המחירים בשוק ופחות משבוע אח״כ זכיתי להפתעה נהדרת: המחירים במלון ירדו! הייתי מרוצה גם קודם, עם מחיר של 875$ לארבעה לילות במלון יוקרתי, אבל בקושי האמנתי כשהמחיר ירד עד 702$ בלבד לאותה סוויטה באותם ארבעה לילות! מיד התקשרתי שוב למוקד הטרוול וביקשתי שיעדכנו את ההזמנה שלי כמה שיותר מהר. הסוכנת לא האמינה שהמחיר הזה קיים במלון הזה אבל עדכון ההזמנה הצליח.

(2) המלון

מדובר באחד המלונות היוקרתיים ביותר של קבוצת הילטון בניו–יורק ואחד משני המלונות של רשת קונראד בעיר על אף ששמו לא מצביע על כך. מרבית חדריו של המלון הם למעשה סוויטות בגדלים שונים. אני מתכוון לסוויטות של ממש ולא לחדרים מוגדלים שהמלון בוחר לקרוא להם ׳סוויטה׳ ללא כל הצדקה (כמו שמלונות רבים עושים בעוונם). אני, לדוגמה, הזמנתי את הסוויטה הבסיסית והיא בגודל של כ-55 מ״ר ובעלת הפרדה בין חדר השינה לסלון.

המלון נמצא על רחוב 54 בין השדרות השישית והשביעית. כלומר, במיקום מעולה לתיירים בעיר, ובפרט לכאלו שלא כ״כ מכירים את העיר, ופחות מ-500 מ׳ הליכה עד לסנטרל פארק. מהסוויטות בקומות הגבוהות של המלון יש נוף לא רע אבל בין המלון והפארק ניצב בניין גדול אחר (ומאחוריו אחד נוסף) כך שאין נוף מלא של הפארק.

(3) הצ׳ק–אין

ב-4 ליולי, יום רביעי, הגעתי ללובי די עמוס וחיכיתי בתור לצ׳ק–אין. בהמשך השהייה גיליתי שתורים הם עניין פופולרי למדי במלון הזה שאומנם מאכלס מגדל גבוה מאוד אך הלובי שלו קטן ובלי מקומות ישיבה ויש לו מסעדה אחת בלבד. כלומר, מבחינת מתקנים המלון הזה הוא קטסטרופה.

הצ׳ק–אין עצמו עבר די מהר וקיבלתי שדרוג לסוויטה מהקטגוריה השנייה שהיא בעקרון אותה סוויטה כמו זאת מהקטגוריה הראשונה אבל בקומה גבוהה יותר וכפועל יוצא עם נוף טוב יותר. הסוויטה כאמור בגודל של כ-55 מ״ר וכוללת סלון גדול עם שולחן עבודה, חדר שינה עם מיטת קינג, חדר ארונות קטן וחדר מקלחת גדול. בסוויטות הרגילות, משתי הקטגוריות הנמוכות, אין שירותי אורחים בצמוד לסלון (דבר מקובל בסוויטות גדולות יותר).

בצ׳ק–אין קיבלתי הסבר על ההטבות שמגיעות לי, גם במסגרת תוכנית ה-FHR וגם מתוקף הסטטוס שלי במועדון Hilton Honors, וגם קיבלתי שמונה שוברים לארוחת בוקר. כן, בשנת 2018 המלון – שמחשיב עצמו מלון יוקרה לכל דבר ועניין – עדיין עובד עם שוברים לארוחת הבוקר. קיבלתי שמונה כי כביכול ההזמנה שלי הייתה לזוג אורחים לארבעה לילות, ונאמר לי שאני יכול להשתמש בשוברים כדי להזמין את ארוחת הבוקר לחדר. בהתחשב בתור שיש למסעדה בשעות הבוקר – זה לרוב הפתרון העדיף.

(4) הסוויטה

סה״כ התרשמתי לטובה. להנות משטח מחייה כ״כ גדול במנהטן, ועוד במחיר שפוי, זה לא טריוויאלי בכלל. כבר פלוס רציני.

הסוויטה הייתה נוחה מאוד עם שולחן גדול בכניסה (אני אוהב, זה נוח), ספה גדולה ליד החלונות, שולחן עבודה נוח ועוד. המיטה הייתה גדולה ונוחה גם כן. המקלחת הייתה גדולה בצורה לא סבירה ולמעשה היו שתי מקלחות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

(5) הצ׳ק–אאוט

ביקשתי וקיבלתי צ׳ק–אאוט מאוחר בשעה 16:00 (ביום ראשון).

משום מה החשבון הסופי היה מבולגן והופיעו בו מספר שורות שלא היו אמורות להופיע (בפרט ארוחות בוקר שהזמנתי לחדר). זה הזכיר לי כמה חשוב לעבור על החשבון הסופי לפני התשלום, ולא פשוט לחתום עם אפס תשומת לב, כדי לוודא שהוא חף מטעויות, כי לתקן את החשבון לפני התשלום זה משמעותית קל יותר מלתקן אותו בשלב מאוחר יותר. כמה דקות מאוחר יותר קיבלתי חשבון סופי חדש עם הנחה נוספת, ככל הנראה כפיצוי על הטעות לעיל, והסכום לתשלום היה 663$. וידאתי שזה אכן הסכום שמופיע לי גם בחיוב האשראי.

כמה ימים אח״כ קיבלתי כ-25,600 נקודות לחשבון במועדון של הילטון שמתוכן 9ֿ,148 נקודות בסיס שלכאורה מצביעות על תעריף בסיס של 914$ לפני מסים (כי צבירת הבסיס במועדון היא 10 נקודות לכל 1$ בחיוב). זה כמעט כפול ממה ששילמתי.

לילה אחרון במידטאון

מצד אחד, יכלתי לשלם עוד בערך 250$ ולהישאר לילה נוסף ב-London NYC. זה היה פתרון הוגן. אבל הייתה לי הזדמנות לנצל מבצע נוסף שרציתי לנצל.

אז נעזרתי בחבר, שגר במנהטן, שהזמין לילה במלון HGU. זה מלון של רשת SLH שנמצא ברחוב 32 בין השדרות פארק ומדיסון. כלומר, על גבול קוריאה–טאון. למה הוא הזמין את הלילה, על שמו, במקומי? כי מועדון הלקוחות של SLH, שנקרא Invited, מציע הטבה על ׳הפניית חברים׳ במסגרתה ניתן לקבל שובר ללילה–חינם עבור כל חבר שנרשם לחברות במועדון ומשלים שהייה עם מחיר בסיס של 200$ ומעלה (עד למקסימום של שלושה שוברים כאלו). אז פורמלית ההזמנה הייתה על שמו, והוא גם הגיע לעשות את הצ׳ק–אין, אבל בפועל אני הייתי האורח היחיד. כל התעלול הזה כדאי במיוחד כי פוטנציאלית כל שובר כזה שווה מאות דולרים כי ברשת SLH יש המון מלונות יוקרתיים מאוד ביעדים הכי מבוקשים בעולם.

בשורה התחתונה הלילה עלה 234$ כולל מסים (כ-201$ מחיר הבסיס לחדר), בתעריף שכולל ארוחת בוקר, וכמה ימים אחרי השהייה קיבלתי לחשבוני שובר המקנה לי לילה–חינם בכל מלון של רשת SLH בעולם. בשמחה הייתי מוכן לרכוש שובר כזה ב-234$ גם בלי לילה בניו–יורק, אז מבחינתי הרווחתי פעמיים.

המלון היה נחמד מאוד. לא ׳וואו׳, לא יוקרתי במיוחד, לא במיקום מעולה, אבל נחמד מאוד. למלון יש בר על הגג שהוא קטנטן אבל נעים (ויקר למדי) וכמו כן מסעדה ובר בקומת הכניסה. השירות היה מצוין והחדר היה קטן אך נוח, מעוצב ונעים.

לצערי הייתה בעיה כלשהי עם התשלום וחבר שלי, ששילם בפועל על החדר, מאוד התאכזב מההתנהלות בעניין הזה כך שמבחינתו לפחות המלון פסול לעתיד. כמובן ביקשתי שהוא ישלם, ואני אחזיר לו, כי לא רציתי ששמי ייכלל בדרך כלשהי בהזמנה עצמה מה שהיה עלול למנוע ממני לקבל את השובר עבור ההפנייה שלו (למרות שכאמור אין בתנאי המבצע כל מניעה).

לעזוב את ניו–יורק

בבוקר יום שני נהנתי מארוחת בוקר קלה במלון ועשיתי צ׳ק–אאוט.

לטובת הנסיעה לשדה התעופה לה–גווארדיה (LGA), שממנו המריאה הטיסה שלי לשיקגו, הזמנתי רכב של בלאקליין. הנסיעה באותו בוקר תומחרה ב-80$ בלבד ויכלתי להשתמש בקופון שהיה לי והוזיל את המחיר ב-25$ נוספים. אני מאמין שנסיעה באובר או ברכב של כרמל הייתה זולה יותר מ-55$ אבל אני בספק שהפער היה גדול כך שכבר העדפתי לשלם את הפרמיה ולנסוע בנוחות גבוהה יותר. כרגיל הגיע נהג מקצועי ואדיב עם רכב חדש ויוקרתי – אז הייתי ונשארתי לקוח מרוצה של בלאקליין.

עד הפעם הבאה.