באילו מועדוני מלונות אבחר ב-2019?

לקריאת הפוסט של שנה שעברה – לחצו כאן.

שנת 2018 הייתה שנה ׳שקטה׳ עבורי. ביליתי סה״כ 66 לילות במלונות – משמעותית פחות מהממוצע של השנים האחרונות.

בממוצע שנתי אני מבלה כשני לילות בכל מלון כשבערך מחצית מהשהיות שלי הן ללילה אחד. השהייה הארוכה ביותר שלי ב-2018 הייתה לשישה לילות במלון של רשת הילטון בריו דה ג׳נרו (עיר שחזרתי אליה פעם נוספת השנה, ואז ביליתי לילה אחד במלון השני של רשת הילטון בעיר).

סטטוס גבוה בשנת 2018

השנה החזקתי בסטטוס גבוה בארבעה מועדוני מלונות:

• סטטוס אקספלוריסט במועדון World of Hyatt
• סטטוס פלטינום במועדון IHG Rewards
• סטטוס גולד במועדון Hilton Honors
• סטטוס גולד במועדון Radisson Rewards

השנה עזבתי רשמית של המועדון של קבוצת הייאט. לפחות זמנית, כי אם דפוס הנסיעות שלי יאפשר זאת כנראה שאשמח לחזור להיות לקוח נאמן של הקבוצה ולהגיע לסטטוס גלובליסט (הגבוה ביותר). המועדון של הייאט, בעיניי, הוא עדיין הטוב ביותר לנוסעים תכופים מאוד שיכולים לרשום לחשבונם לפחות את 60 הלילות הדרושים לסטטוס גלובליסט.

סה״כ התארחתי השנה שלושה לילות בלבד במלונות של קבוצת הייאט.

את מרבית הלילות השנה ביליתי במלונות של הקבוצות אינטרקונטיננטל והילטון.

במועדון של הילטון יש לי סטטוס גולד, בזכות כרטיס הפלטינום של אמקס, מה שחוסך ממני את הטירחה של חישוב הדרך לסטטוס. אני מעריך מאוד את ההטבה הזאת של הכרטיס והיא אחת הסיבות שאני מוכן לשלם את דמי השימוש החודשיים הגבוהים (ואני כבר לא נהנה מהנחה של 50%).

במועדון של אינטרקונטיננטל יש לי סטטוס פלטינום, שאני מצליח לחדש כל שנה בזכות ולא בחסד, אלא שהשנה באופן חריג צברתי מספיק נקודות בסיס כדי להגיע לסטטוס ספייר. ממש בשהייה האחרונה. זה לא סטטוס ששווה לטרוח עבורו – כי ההטבות שלו מוגבלות למדי – אבל הוא בכל זאת עדיף על פלטינום ובין השאר מגיע עם בונוס של 25,000 נקודות (בשווי ריאלי של 125$). אקדיש פוסט לשהייה שבזכותה השגתי את הסטטוס – ולמה השתלם לי לשלם על אותו חדר כפול המחיר (ביחס לחלופה הזולה ביותר שהייתה זמינה).

למי שתוהה לגבי החברות בתוכנית אמבסדור: השנה התארחתי ב-7 מלונות של רשת אינטרקונטיננטל (בערים וינה, ברלין, הונג–קונג, טוקיו, ניו–יורק, בואנוס איירס ומנדוזה) וסה״כ ביליתי בהם 17 לילות.

השנה ביצעתי שלוש הזמנות בתעריף ה-FHR של אמקס. הן לבדן הצדיקו את דמי השימוש החודשיים של הכרטיס, לפחות להערכתי.

הזמנתי רק תשעה לילות באתר Club1Hotels. חשבתי שהמספר הזה יהיה גבוה יותר. אני ממשיך למצוא באתר הזה מחירים נמוכים מאוד ביחס לשוק.

הצפי שלי לשנת 2019

באופן מאכזב–משהו אני צופה שהשנה הבאה תהיה דומה מאוד לנוכחית. המועדון העיקרי שלי ימשיך להיות IHG Rewards – ואפילו שלסטטוס גבוה במועדון הזה אין כמעט משמעות – אבל בטח אבלה גם מספר לא מבוטל של לילות במלונות קבוצת הייאט וכמה לילות בודדים במלונות קבוצת הייאט (עדיין יש לי נקודות ושוברים לשרוף). בינתיים אני תוהה מה תהיה המשמעות של סטטוס ספייר שהשגתי השנה והאם הוא יוכיח את עצמו כמשהו ששווה לטרוח עבורו (אם כי אני בספק). בכל מקרה, המועדון הזה הוא אטרקטיבי מאוד מבחינת התמורה לכסף בבחינת מספר הנקודות שאפשר לצבור מניצול מושכל של כל המבצעים התקופתיים.

יש לי עדיין נקודות במועדונים של הייאט, רדיסון ומאריוט – אז בתקווה שאצליח לרוקן את היתרות האלו במהלך השנה הקרובה. זאת עוד, יש לי עדיין שני שוברים ללילה–חינם במלונות SLH, מספר שוברים של שדרוג במלונות הייאט ושובר לשבעה לילות רצופים במלון של קבוצת מאריוט (בזכות חבילת–נופש שיצא לי להזמין לפני פטירתו של מועדון SPG).

כן, טוב, הצרות הקטנות של החיים.

לסיכום

שנת 2018 הוכיחה את עצמה כשנה של מעט נסיעות, באופן יחסי, אם כי היו אלו נסיעות מעניינות מאוד שכללו בין השאר שתי הקפות של העולם. אני מרוצה.

אבל – אני מקווה ש-2019 תוכיח את עצמה כשנה פוריה יותר שבה אבלה יותר לילות בחו״ל ואזכה אולי לנסות מלונות רבים ומעניינים. אבל היי – זו לא הכמות כמו האיכות, אני מניח.