סיפור מסע: בדרך לסטטוס פלטינום עוצרים בספרד – פרק 1

בתמצית, הנסיעה כללה ביקורים בארבעה יעדים: פריס (לילה אחד), אמסטרדם (שלושה לילות), מדריד (שלושה לילות) וניו-יורק (ארבע לילות).

סיבה למסיבה

בתחילת ינואר פורסמה ׳טעות-מחיר׳ (Error Fare) בתעריף של אליטליה מברצלונה לניו-יורק במחלקת העסקים. המחיר הרגיל לכרטיסים כאלו הוא באזור 2500$-3000$, אך תחת המחיר השגוי כרטיסים נמכרו בפחות מ-600$. כלומר, כחמישית מהמחיר הרגיל. אפילו אפשר היה לבחור טיסות של דלתא מעל האוקיינוס כדי להוסיף כיף על כיף.

אז בזריזות יחסית, לפני שהתעריף השגוי נמחק, הזמנתי כרטיס לטיסה בתחילת מאי בתיאום עם יניב לניס (שהקים ומנהל את קהילת ׳טיסות סודיות׳) שרכש כרטיס עם אותן טיסות הלוך אבל טיסות חזור אחרות. קבענו, בעצם, להיפגש בברצלונה.

הבעיה: אליטליה לא נוהגת לכבד טעויות-מחיר כאלו. אז במשך שבועות ארוכים נמנענו מלהזמין סידורי נסיעות נוספים מתוך הנחה שיש סיכוי בריא שאליטליה תבטל את הכרטיסים ממילא. בעיניי זו הדרך הנכונה להתנהג במצב כזה.

לשמחתנו הכרטיסים לא בוטלו ויכלנו להתקדם עם תכנון שאר הנסיעה.

הכרטיס של אליטליה

על הכרטיס שילמתי 537$ בלבד. הוא כלל את הטיסות הבאות:

• טיסת צהריים מברצלונה לרומא במחלקת העסקים של אליטליה
• טיסת אחה״צ מרומא לניו-יורק במחלקת העסקים של אליטליה
• טיסת ערב מניו-יורק לרומא במחלקת העסקים של דלתא
• טיסת בוקר מרומא לברצלונה במחלקת העסקים של אליטליה

גם יניב בחר בטיסת דלתא בחזור אבל כאמור בתאריך אחר. על הטיסה האחרונה בכרטיס, לברצלונה, בסופו של דבר ויתרתי. אסביר בהמשך איך ומדוע.

תזמון לא-מקרי

התעריף השגוי של אליטליה היה זמין בתאריכים רבים במהלך השנה. הבחירה לטוס בתחילת מאי לא הייתה מקרית, לפחות עבורי. מלבד מזג האוויר הנוח בניו-יורק בתקופה זו, הייתה סיבה חשובה נוספת: כמו בכל שנה, רציתי לבקר באמסטרדם לכבוד חגיגות יום המלך. אני לא באמת מגיע לאמסטרדם בכל שנה – אבל זה תמיד מסומן ביומן כאפשרות שכדאי לשאוף אליה. השנה בחרתי לנסוע, וגם בגלל שזוג חברים החליטו להצטרף.

יום המלך מתקיים ב-27 לאפריל, ולכן הזמנתי שלושה לילות לסופ״ש באמסטרדם מה-26 עד ל-29 לאפריל. את הנסיעה לניו-יורק הזמנתי ל-2 למאי, כך שאגיע לסופ״ש ארוך בעיר (חמישי-שני). כתוצאה מכך היו לי שלושה ימים נוספים באירופה שבהם הייתי צריך לעבור מאמסטרדם לברצלונה.

משהו באמצע

תהיתי לאן כדאי לי לנסוע אחרי הביקור באמסטרדם. חשבתי לבקר בהמבורג, לונדון, ליסבון, סופיה ועוד אפשרויות. אבל בסוף בחרתי את האפשרות הנוחה ביותר לוגיסטית: מדריד.

להגיע מאמסטרדם למדריד זה קל. אבל קל זה בדר״כ משעמם. אז במקום לבחור בטיסה ישירה של ק.ל.מ או איבריה – החלטתי לנצל את ההזדמנות כדי לטוס שוב עם לאטאם. חברת התעופה הדרום-אמריקנית מפעילה טיסות חופש-חמישי בין פרנקפורט למדריד ובאופן שיגרתי מוכרת מושבים לטיסות אלו במחירים נמוכים למדי. בקו פועלים מטוסי בואינג 789 חדישים אז בטיסות אלו ניתן להנות ממחלקת עסקים בינ״ל טובה בלי לשלם יותר מדי. ב-2017 טסתי בקו הזה בכיוון פרנקפורט ושילמתי כ-145$ לכרטיס במחלקת העסקים, אבל לטוס בכיוון מדריד זה אפילו זול יותר והפעם הכרטיס עלה לי כ-105$. עסקה טובה מאוד, ובין השאר כי צברתי מטיסה זו כ-2900 מיילים של אלסקה (בשווי ריאלי של כמעט 60$ – אז מרבית עלות הכרטיס חזרה אלי בנקודות).

כדי להגיע מאמסטרדם לפרנקפורט רכשתי כרטיס רכבת, במחלקה הראשונה של DB, שעלה 80 אירו. מחיר מצוין לנסיעה של כ-4 שעות בקרון עם תצורת מושבים של 2-1 כך שזכיתי לפרטיות גבוהה כנוסע יחיד. זו גם הייתה האפשרות הנוחה ביותר מבחינה לוגיסטית כי מדובר ברכבת ישירה מתחנת הרכבת המרכזית של אמסטרדם עד לתחנת הרכבת בשדה התעופה של פרנקפורט.

הטיסה של לאטאם למדריד ממריאה בשעות הערב (19:25 בתאריך שטסתי) אז יכלתי לצאת מאמסטרדם בנוחות בשעת צהריים ולהגיע לשדה כשלוש שעות לפני הטיסה.

הגעתי למדריד בשעת ערב מאוחרת אז העדפתי לבלות את הלילה הראשון במלון ליד השדה ולא במרכז העיר. את שני הלילות הבאים ביליתי במרכז העיר.

כדי להגיע ממדריד לברצלונה, בבוקר של ה-2 למאי, הזמנתי מושב במחלקת התיירים באחת מטיסות הבוקר של איבריה ככרטיס בונוס במועדון העסקי של בריטיש (OnBusiness). הכרטיס עלה 1100 נקודות ו-21 אירו במסים. אני עדיין מחזיק בסטטוס סילבר במועדון של בריטיש כך שיכלתי להנות ממושב מועדף ללא עלות, מסלול מהיר בשדה התעופה של מדריד וכניסה לטרקלין הבית של איבריה.

בתזמון מעולה יניב ואני נחתנו בשדה התעופה של ברצלונה בדיוק באותו זמן. ממש מטוס אחר מטוס, לי זו הייתה טיסה קצרצרה, לעומת יניב שהגיע ישירות מת״א (עם טיסת הבוקר של וולינג).

הלוך/חזור לאירופה

כך, הייתי צריך להגיע לאמסטרדם ב-26 לאפריל ולחזור מברצלונה ב-7 למאי. בהתחשב בשעת הנחיתה בברצלונה (15:50) אם הייתי רוצה לחזור לארץ באותו יום הייתי בהכרח נוחת בנתב״ג באמצע הלילה או לקראת הבוקר. אבל מכיוון שאני לא מוסר כבודה היה לי ג׳וקר בכיס: יכלתי לוותר על הטיסה האחרונה בכרטיס ולחזור מרומא.

מכיוון שמדובר בטיסות קצרות יחסית, בין ישראל לאירופה, ההעדפה שלי היא בדר״כ למחלקת התיירים. ברוב המקרים אין הצדקה לשלם את הפרמיה למחלקת העסקים לאור המוצרים שמציעות רוב החברות במחלקה זו בקוים אלו. מחירי הכרטיסים – מת״א לאמסטרדם ומרומא לת״א – לא היו אטרקטיביים כ״כ והסתכמו בעלות כוללת באזור 350$. סביר וסביל, אבל לא מעניין.

אייר-פראנס ממשיכה להציע תעריפים אטרקטיביים מאוד במחלקת העסקים למגוון יעדים באירופה (ולא רק במזרח אירופה). לשמחתי הרבה ניתן לשלב בין אמסטרדם לרומא כדי להוריד את המחיר משמעותית מול תעריפי הלוך/חזור ליעדים אלו. חיפוש במטריקס הציג מחירים באזור 520$-560$ בלבד. כמובן עם קונקשיין בפריס בשני הכיוונים. אחרי סאגה קטנה שכללה שלוש שיחות למרכז ההזמנות המאוחד של אייר-פראנס ודלתא בארה״ב הצלחתי לרכוש כרטיס, בסטוק של דלתא, במחיר של 503$. באופן די תמוה – שאני לא יודע להסביר – הטיסות היו במחלקת כרטוס J שהיא הגבוהה ביותר בין מחלקות הכרטוס של אייר-פראנס במחלקת העסקים. לכך יש כמובן השלכה על צבירת הנקודות האפשרית ועל הגמישות של הכרטיס לעניין ביטולים/שינויים. על הדרך הוספתי עצירה קצרה של כמעט 24 שעות בפריס (Layover, ולא Stopover, אז לא היה שינוי במחיר).

לבסוף הכרטיס כלל את הטיסות הבאות במחלקת העסקים:

• טיסת הבוקר של אייר-פראנס מת״א לפריס (25 לאפריל)
• טיסת הצהריים של אייר-פראנס מפריס לאמסטרדם (26 לאפריל)
• טיסת הבוקר של ג׳ון מרומא לפריס (7 למאי)
• טיסת אחה״צ של אייר-פראנס מפריס לת״א (7 למאי)

כך בעצם החזרה שלי מניו-יורק הייתה ברצף של שלוש טיסות (JFK-FCO-CDG-TLV) אבל איפשרה לי לנחות בת״א בשעות הערב כאדם שפוי.

לטובת הלילה בפריס מימשתי שובר של SLH.

סיכום כרטיסי הטיסה

מסלול הנסיעה שלי נראה כך:

סה״כ רכשתי ארבעה כרטיסים בעלות כוללת של 1169$ (ו-1100 נקודות של OB). הכרטיסים האלו כללו 9 טיסות של 6 חברות תעופה שונות (8 מתוכן במחלקת העסקים). ביקרתי בנסיעה זו ב-4 יעדים.

מלונות

את הלילה בפריס ביליתי במלון המצוין Grand Powers. השתמשתי בשובר ללילה-חינם של SLH אז לא שילמתי אפילו אירו אחד. האירוח כלל ארוחת בוקר.

את שלושת הלילות באמסטרדם ביליתי במלון Hyatt Regency Amsterdam. את הלילות הזמנתי חודשים רבים מראש, עוד לפני השינוי בתעריף נקודות+כסף, כך שכל לילה עלה 7500 נקודות ו-78 אירו. סה״כ 22,500 נקודות ו-234 אירו. השתמשתי בשובר שדרוג כדי להבטיח מראש כניסה לטרקלין של המלון (ובתוך כך גם ארוחות בוקר).

את הלילה ליד שדה התעופה של מדריד ביליתי במלון Crowne Plaza Madrid Airport. הלילה עלה 78 אירו (לפני קאשבק של 10%). למלון יש מיני-טרקלין שהגישה אליו חופשית לבעלי סטטוס ספייר.

את שני הלילות במרכז מדריד ביליתי במלון  Regina Madrid. זה מלון שרציתי להתארח בו במשך שנים, ואני לא כ״כ בטוח למה, ושמח מאוד שהייתה לי ההזדמנות לנסות אותו. את הלילות הזמנתי באתר Club1Hotels במחיר של 191$ בלבד (בתעריף שלא כלל ארוחת בוקר). עסקה מעולה!

את הלילה הראשון בניו-יורק ביליתי במלון AC Hotel Downtown. זהו מלון מקטגוריה 4 במועדון של מאריוט, אז יכלתי להשתמש בשובר ללילה-חינם שקיבלתי בזכות המבצע למצטרפים חדשים (כן, באמת, עד השנה שעברה לא הייתה כל פעילות בחשבון שלי במועדון של מאריוט).

את הלילה השני בניו-יורק ביליתי במלון InterContinental Times Square. התארתי במלון בעבר ואני לא ממליץ עליו כמלון יוקרה. את הלילה קיבלתי במתנה מחבר, בעל סטטוס רויאל-אמבסדור, אז לא רק שהלילה היה חינם עבורי אלא שגם קיבלתי יחס VIP אמיתי, שדרוג לחדר עם נוף, קרדיט נדיב לשימוש במיניבר, ארוחת בוקר ועוד.

את שני הלילות האחרונים בניו-יורק ביליתי במלון Viceroy. בימים האחרונים עזב המלון את רשת ויסרוי והוא שייך כעת לרשת לה-מרידיאן מקבוצת מאריוט. את הלילות הזמנתי באתר Kiwi Collection, בתעריף ייעודי למחזיקי כרטיסים יוקרתיים של ויזה (באמת נאכף) בעלות של 450$ כולל המסים. התעריף הייעודי הזה כולל אוסף הטבות ובין השאר ארוחת בוקר.

סטטוס פלטינום של דלתא

מכיוון שכמעט כל הטיסות היו של חברות תעופה מברית סקיי – ואני לא מטפח יתרת נקודות ו/או סטטוס גבוה באף מועדון בברית – החלטתי להירשם למסלול המהיר לסטטוס של דלתא.

קיבלתי סטטוס פלטינום לשלושה חודשים במהלכם היה עלי לצבור 18,750 מיילים לסטטוס. הכרטיסים לעיל, של אליטליה ואייר-פראנס, צברו יחדיו יותר מ-24,000 מיילים לסטטוס. הרבה בזכות העובדה שטיסות אייר-פראנס כורטסו במחלקת כרטוס J שצוברת מיילים לסטטוס לפי 200% ממרחק הטיסה (אם כי הייתי מגיע לרף הדרוש גם אם היו מכורטסות במחלקת הכרטוס הנמוכה ביותר).

אז עכשיו יש לי סטטוס פלטינום של דלתא עד סוף ינואר 2020. לשמוח?

לסיכום

זו הייתה נסיעה מוצלחת למדי. זכיתי לבקר ביום המלך עם חברים טובים, זכיתי לנסות מלון שרציתי לנסות כבר שנים, זכיתי לטוס לניו-יורק עם חבר ולבקר שם חברים נוספים ועל הדרך אפילו השגתי לי סטטוס חדש (שאני לא בטוח מה הוא שווה… אבל נראה).

גם מבחינת עלויות זו הייתה נסיעה מוצלחת. שילמתי פחות מ-1200$ עבור 4 כרטיסים שכללו 9 טיסות, ושילמתי פחות מ-1100$ (ועוד נקודות ושוברים) עבור 11 לילות במלונות טובים מאוד ביעדים לא זולים.

בפרק הבא אפרט על הנסיעה עצמה בבחינת החוויות, התובנות והטיפים לנסיעות הבאות. אנסה לענות על שאלות כמו: מתי כדאי להשתמש בשירות בלאקליין? איך לבחור מלון במדריד? האם מחלקת העסקים של אליטליה עומדת במבחן הזמן? האם כדאי לבחור מלון באזור דאון-טאון מנהטן? ומהי הסיבה הכי לא עניינית, אם כי משמעותית, לטוס עם דלתא?