חופשה במזרח הרחוק, פרק 7: גראנד הייאט

הפרקים הקודמים בסדרת הפוסטים:

חופשה במזרח הרחוק, פרק 1: מבוא
חופשה במזרח הרחוק, פרק 2: ת״א לבודפשט
חופשה במזרח הרחוק, פרק 3: בלאקליין
חופשה במזרח הרחוק, פרק 4: ריץ קרלטון
חופשה במזרח הרחוק, פרק 5: פינאייר
חופשה במזרח הרחוק, פרק 6: אובר בבנגקוק

לא מזמן נפתח בבנגקוק המלון החדש והמדובר של רשת פארק הייאט. המלון שוכן בקומות העליונות של הבניין הכי אייקוני בעיר שבנייתו הושלמה ממש השנה. זה מלון נוצץ, ייחודי, מפואר וגם לא כ״כ זול. אני מניח שרבים מקוראי הבלוג ציפו ששם אתארח בביקור הבא שלי בבנגקוק – ובין השאר כדי שאוכל לכתוב ביקורת בבלוג – ומסתבר שנטע חשבה אותו דבר.

הבעיה היא שהמלון החדש של קבוצת הייאט נמצא עדיין במעין תקופת הרצה. הוא פעיל, על כל חדריו, אבל מדיווחים של אורחים, ובפרט מדיווחים של אורחים בעלי סטטוס גבוה במועדון של הייאט, עולה כי המלון סובל מכמה בעיות ילדות. אני בטוח שצוות המלון משתדל לעשות כמיטב יכולתו אבל סה״כ שכיח והגיוני שבחודשים הראשונים לא הכל ירוץ חלק והצוות ייאלץ להתמודד עם בעיות חדשות ככל שהן יעלו בניהול ותפעול מלון שבנייתו רק הושלמה (בניגוד למלון שתפקד היטב שנים ורק עבר שיפוץ מקיף, למשל).

על כל פנים, במלון החדש אבקר בהזדמנות אחרת. הפעם בחרתי לחזור שוב הבייתה לגראנד הייאט אראוואן שנחשב גם הוא לאחד המלונות הטובים ביותר בבנגקוק. לקריאת ביקורת שלי על המלון לחצו כאן.

אגב, במהלך הביקור שלנו בבנגקוק הגענו גם לפארק הייאט – אבל רק עברנו בלובי וישבנו לכמה משקאות בבר של המלון. היה נהדר ואפילו קיבלתי על זה קצת נקודות (טיפ: המועדון של הייאט מאפשר צבירת נקודות על בסיס הוצאות במלונות הייאט גם כשלא מתארחים בהם…).

ההזמנה

המלון נכלל בתוכנית FHR של אמקס. קיוויתי שיהיה מבצע מעניין כלשהו שיאפשר לי גם לקבל הנחה על המחיר הרגיל וגם להנות מסל ההטבות שמבטיחה התוכנית – אבל מזל כזה לא היה.

למזלי היה מבצע מעניין של הייאט למחזיקי כרטיסי פרימיום של ויזה במסגרתו הוצע ׳לילה שלישי בחינם׳ במגוון רחב של מלונות הקבוצה באזורים אסיה והפסיפיק. המלון בבנגקוק נכלל ברשימה, למרבה השמחה, והמבצע התאים בול כי התכנון המקורי היה לבלות שלושה לילות בבנגקוק. אני מדגיש: זהו מבצע של הייאט – גם כתבתי עליו כאן בבלוג – כך שמדובר בהזמנה ישירה שמזכה בקרדיט מלא.

בתאריכים הרלוונטיים המלון הציע תעריף גמיש של 180$ ללילה בחדר מקטגוריית הבסיס והנחה של 10% לחברי המועדון של הייאט (כלומר, 162$ ללילה).

על סוויטה מקטגוריית הבסיס המלון ביקש לא פחות מ-368$ ללילה.

אני, כאמור, הזמנתי את שלושת הלילות במבצע של ויזה ועל כן יכלתי להזמין חדר מקטגוריית הבסיס במחיר של 13,300 באט כולל מסים (~ 400$). ראוי לציין שבמהלך הצ׳ק–אין כי התבקשתי להציג כרטיס של ויזה כך שלא הייתי ממליץ להשתמש בתעריפים מוזלים כאלו אם אתם לא זכאים להם.

כדי להוסיף כיף על כיף השתמשתי באחד משוברי השדרוג שלי כדי לשדרג את החדר לסוויטה מיד לאחר ההזמנה. שוברי השדרוג האלו הם הטבה נהדרת של סטטוס גלובליסט במועדון של הייאט.

כך יצא שהוזמנה לנו סוויטה, כולל כניסה לטרקלין, במחיר אטרקטיבי מאוד של בערך 135$ ללילה בלבד כולל מסים. פחות משליש ממחירה הרגיל של אותה סוויטה.

צ׳ק–אין בשעת בוקר מוקדמת

הגענו למלון בשעה 8:00 בבוקר. אחת מפקידות הקבלה ביקשה ללוות אותנו לטרקלין, בקומה ה-17, כדי שנוכל לעשות שם את הצ׳ק–אין ביתר נוחות.

Grand Hyatt Erawan Bangkok – Grand Club

התיישבו בטרקלין ושתינו קפה בזמן שהצוות טיפל בענייני הצ׳ק–אין. נתבקשתי כאמור להציג כרטיס של ויזה ומיד אח״כ התבשרנו שהסוויטה שלנו מוכנה. כן, בערך בשעה 8:15 בבוקר.

אחת הבחורות מצוות הטרקלין ביקשה ללוות אותנו לסוויטה שלנו בקומה החמישית. לקחנו את התיקים ו…

רגע, מה בקומה החמישית?!

הטרקלין הוא בקומה ה-17. יש סוויטות בקומה ה-17 ואידיאלית הייתי רוצה את אחת מהן. או סוויטה בקומה ה-18 שמקושרת במדרגות לקומה שמתחתיה כך שהגישה לטרקלין עדיין תהיה נוחה.

אז למה אנחנו יורדים לקומה 5? יש בכלל סוויטות בקומה 5? מוזר, אני מכיר היטב את המלון ואני יודע שבקומה 5 יש מתקנים של המלון כמו הספא והבריכה וליד הבריכה יש גם… אה! הקוטג׳ים!

בעודנו יורדים במעלית אני כבר הבנתי את גודל הבשורה אבל לטובתה של נטע לא טרחתי להסביר. אז תרשו לי להסביר לכם עכשיו.

הקוטג׳ים (Spa Cottages)

למלון יש חמישה קוטג׳ים ליד הבריכה. אי אפשר לקרוא לקוטג׳ים האלו סוויטות כי הם בליגה אחרת מכל סוויטה שתמצאו במלון נורמלי. קראתי ביקורות רבות על המלון הזה וביקרתי בו בעצמי מספר פעמים בעבר ומעולם לא שמעתי על אף אחד שקיבל שדרוג לקוטג׳. שדרוג לסוויטה במלון הזה הוא עbיין נדיר – כי בדר״כ הן תפוסות – אז קל וחומר לקוטג׳. מבחינתי זה היה קצת כמו לראות חד–קרן.

כל קוטג׳ הוא בעצם דירה בגודל של בערך 100 מ״ר וכולל סלון גדול עם שולחן אוכל, חדר שינה, חדר מקלחת שלבדו גדול יותר מחדר ממוצע במלון, חדר ספא וחצר פרטית.

וככה זה נראה במציאות:

כמה עולה התענוג הזה? בערך 950$ ללילה.

או, אם תרצו: בזכות הסטטוס שלי במועדון של הייאט (וזה לא רלוונטי לאורח הממוצע) יצא ששילמנו בקושי 400$ לשלושה לילות בקוטג׳ שעלה קרוב ל-3,000$ לאותם שלושה לילות. בהחלט השדרוג המדהים ביותר שקיבלתי בזמן האחרון ואולי מאז ומעולם.

הקוטג׳ היה בעיניי פנטסטי מכל בחינה. מרווח, מעוצב, מאובזר ברמה גבוהה, עמוס אופי ומציע מידת פרטיות בלתי רגילה (הקוטג׳ שלנו חלק קיר אחד בלבד עם קוטג׳ אחר – וכמובן שאין שכנים מלמעלה או מלמטה). באופן אירוני בחדר הספא, שבמרכזו ניצבת מיטת טיפולים, לא השתמשנו בכלל וזאת על אף שאני משתדל להזמין לפחות מסאז׳ אחד בספא של המלון בכל ביקור. גם בחצר הפרטית לא השתמשנו כי לא הייתה הזדמנות. ועדיין – הקוטג׳ היה הפתעה אדירה וחוויה נהדרת.

נטע: ממש הנחתי שנישן בפארק הייאט. אחד העוגנים היחידים בטיול שהרשתי לעצמי להניח. אבל וואו, כמה אני שמחה שזה הביקור שהיה לי בגאנד הייאט בנגקוק. 

הקוטג׳ היה בית לכל דבר. גדול יותר מהדירה שלי זה בטוח ועם חדר מקלחת שהייתי שמחה לגור בו (כי איזו בחורה לא הייתה רוצה מסך טלויזיה מול האבמטיה). באמת יצא קצת מצחיק שהיה לנו חדר ספא ובכלל לא השתמשנו בו. כנראה ששלושה לילות בבנגקוק זה לגמרי לא מספיק. אני מתה על העיר הזו!

חיסרון אחד שיש לאירוח בקוטג׳ הוא שצריך לעבור באזור לא מקורה בכל פעם שיוצאים או נכנסים. זה אולי לא חיסרון כשמזג האוויר בחוץ מושלם אבל קצת חיסרון כשיורד גשם או כשסתם רוצים לקפוץ לטרקלין להתאוורר. מזל שגם מטריות היו בכד בכניסה לקוטג׳.

ארוחת ערב מפנקת

למלון מספר מסעדות ולכולן מוניטין חיובי במיוחד. לא מפתיע. המסעדה הקבועה שלי נקראת Erawan Tea Room והיא מציעה בעיקר מאכלים מהמטבח התאילנדי. זה לא שיש לי חיבה מיוחדת למטבח התאילנדי, או לאוכל בכלל, אבל אני בכל זאת אוהב מאוד את המסעדה הזאת.

Erawan Tea Room

במהלך הצ׳ק–אין נודע לי על מבצע לבעלי סטטוס גלובליסט בלבד לפיו ארוחה באחת ממסעדות המלון, Tables Grill שמה, תזכה אותי בבונוס של 1,000 נקודות. הייתה דרישת מינימום לחיוב של 2,000 באט במסעדה (~ 60$) והחלטתי שזו הזדמנות נהדרת לנסות את המסעדה הזאת ששמעתי עליה דברים טובים בביקורים קודמים. מצאו את מי לשכנע עם נקודות בונוס.

מידע על המסעדה, כולל התפריט המלא, ניתן למצוא באתר המלון.

בערב האחרון במלון התיישבנו לארוחת ערב במסעדה. כבר ממבט ראשון נראה שהתפריט יקר בצורה מעט מוגזמת – או לפחות ככה חשבנו – אם כי ברור מהרגע הראשון שמדובר במסעדת יוקרה עם שירות מוקפד כך שהמחירים בתפריט לא באמת אמורים להפתיע אף אחד. אני חושב שבשלב הזה נטע הבינה שהיא במקום טוב שהולך להגיש לה מטעמים שישמחו לבב אנוש. אני בעיקר רציתי בירה.

Tables Grill – Grand Hyatt Erawan Bangkok

הזמנו מנת פתיחה, שתי מנות עיקריות, בירה ומים. בשלב הזה עוד לא הבנו איזו חוויה מגניבה הולכת להיות לנו.

כל הקונספט של המסעדה הוא שהחלק האחרון של תהליך ההכנה של מנות רבות מתבצע ע״י השף בצמוד לשולחן. ממש ככה: מגיעים שני אנשי צוות ומחברים שולחן עץ מיוחד לשולחן האוכל, מגיע איש צוות נוסף ומניח על השולחן מרכיבי מזון רלוונטיים וכלים מתאימים ואז מגיע השף עם המנה ומשלים את ההכנה שלה מול עיניי הסועדים.

מזל גדול שאחת המנות העיקריות שלנו כללה עוף. כי השף הגיע עם עוף. לא פרוסה, לא שניצל שטרם קיבל ציפוי, לא חתיכת עוף בקופסה – השף הגיע עם עוף שלם. הוא טיבל את העוף מולנו בזמן שהוא מסביר בדיוק מה קורה (אולי נטע הבינה, מבחינתי הוא דיבר סינית בתאילנד) ואחרי דקותיים החל לחתוך את העוף לחלקים ולהגיש אותם ישירות לצלחות שלנו בסידור מופתי. וואו, זו הייתה חוויה מגניבה – ואומר את זה אדם שהעניין שלו באוכל דומה לעניין שלו בקריקט.

נטע: ארוחת הערב הייתה מפתיעה בכמה רמות. האוכל היה צרפתי-איטלקי מוקפד בלי טררם מיותר. דגש גבוה מאוד על איכות המזון ואיכות השירות.

סלסלת הלחמים שקיבלנו לפתיחה הייתה ייחודית ואיתה קיבלנו גם שני סוגי חמאה מוקצפת. את זו עם הכמהין הייתי מתה להביא איתי בחזרה הבייתה.

חווית ההגשה וסיום הבישול בצמוד לשולחן הייתה גימיק מאוד מוצלח. השף שהגיע שיתף אותנו בכל שלב בעשיה ובכל המרכיבים של המנה. באנגלית רהוטה בייחוד ביחס לתאילנד.

והעוף… זה היה מופלא. בעיקר יכולות החיתוך באופן אסתטי להפליא.

המקום מומלץ בחום, ותוכלו לקבל דיל מצוין אם תלכו לשם לעסקית צהריים – 3 מנות לאדם ב900 באט!

מבחינתי כל המנות בארוחה היו נהדרות, השירות של המלצרים היה ללא דופי, השף היה נחמד ובכלל האווירה במסעדה הייתה נעימה מאוד.

אם אתם מחפשים ארוחת ערב יוקרתית בבנגקוק – מסעדת Tables Grill תהיה בחירה מצוינת. אפילו בלי שתקבלו נקודות בונוס.

קרדיט על השהייה

העלות הכללית של השהייה, כולל ארוחת הערב ושאר הוצאות, הגיעה לנטו של 430$. זה תורגם לצבירה של בערך 2,800 נקודות כולל הבונוס לסטטוס (30%, גלובליסט). לא היה מבצע תקופתי כך שלא היו נקודות בונוס נוספות לצערי.

בנוסף, כמובטח, קיבלתי 1,000 נקודות עבור ארוחת הערב. סה״כ 3,800 נקודות מהשהייה כולה. אני מעריך נקודות של הייאט לפי שווי של 15$ ל-1,000 כך שמדובר בהחזר בשווי ריאלי של לפחות 57$. עבורי, כבעל סטטוס גלובליסט, הנקודות של הייאט שוות אפילו יותר.

הבעיה עם מבצעים בסגנון ׳שלושה לילות במחיר שניים׳ או ׳לילה שלישי חינם׳ היא שמועדוני הלקוחות נוטים לתת קרדיט כאילו הייתה זו שהייה של שני לילות. הרי האורח שילם, כביכול, על שני לילות בלבד וקיבל את השלישי בחינם. ההגיון ברור ובמידה רבה הצדק עם מועדון הלקוחות אלא שלא תמיד תנאי המועדון, או תנאי המבצע, כתובים בנוסח שמצדיק את התוצאה הזאת. במקרה של הייאט ניתן בהחלט לטעון נגד תנאי המועדון ו׳להוכיח׳ שגם הלילה השלישי צריך להיחשב לסטטוס. במקור אכן קיבלתי קרדיט של שני לילות בלבד מהשהייה אך שלחתי מיד מייל לשירות הלקוחות עם טיעונים משכנעים מספיק, כנראה, והקרדיט תוקן לשלושה לילות. מבחינתי זה היה קרדיט כי השנה אני צריך לרשום לא פחות מ-60 לילות במועדון על מנת לחדש את הסטטוס – וזו משימה שמוכיחה את עצמה כמאתגרת למדי.

לסיכום

וואו, איזו שהייה. צ׳ק–אין מוקדם, שדרוג מהחלומות, מזג אוויר טוב לאורך כל הימים, שירות נהדר מכל אנשי הצוות במלון, ארוחת ערב מושלמת והכל במחיר אטרקטיבי.

אני שמח שבחרתי לחזור שוב למלון הזה ואני בטוח שעוד אחזור אליו גם אם הפארק הייאט יוכיח את עצמו בעתיד כחלופה ראויה. לגראנד הייאט אראוואן יש אופי, יש מוניטין, יש היסטוריה וכנראה גם יש לו שדרת ניהול מצוינת. המלון הזה, אגב, נוהל ע״י ישראלי לשעבר עד לפני כמה חודשים – והוא בינתיים עבר לנהל מלון אחר של קבוצת הייאט במרכז אמריקה – אבל נראה ששאר הצוות הניהולי נשאר שם וממשיך לדאוג שהמלון הקבוע שלי בבנגקוק יתנהל בצורה יוצאת מגדר הרגיל.